סנטש
| |||
 | |||
| הכנסייה האוונגלית ברחוב לאיוש קושוט | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | המישור הגדול הצפוני | ||
| מחוז |
 צ'ונגראד-צ'נאד | ||
| נפה | נפת סנטש | ||
| ראש העיר | Zoltán Ferenc Szabó | ||
| שטח | 353.25 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 25,417 (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 46°39′07″N 20°15′26″E / 46.651944444444°N 20.257222222222°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.szentes.hu/ | |||
סנטש (בהונגרית: Szentes) היא עיר של כ-27,000 תושבים במחוז צ'ונגראד-צ'נאד, מקום מושבה של נפת סנטש.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר ממוקמת בדרום המישור ההונגרי הגדול, בחלק הצפוני של מחוז צ'ונגראד-צ'נאד, מזרחית לנהר הטיסה. הנהר קורצה מפצל את העיר לשניים. העיר הייתה מזמן עתיק נקודת חצייה של הטיסה. גשר הטיסה הראשון נבנה בשנת 1903 (גשר הרכבת של ימינו, במשך תקופה ארוכה היה גשר-רכבת-כביש), ואז בשנת 1981 נבנה גם גשר כביש תחבורה עצמאי.
נגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן להגיע אל סנטש על הכביש הראשי 45 (מכיוון הודמזוושרהיי ומכיוון קונסנטמארטון) וכן מכיוון סרווש ועל הכביש הראשי 451 (מכיוון קישקונפלדיהאזה - צ'ונגראד). בשנת 1998 הושלם קטע עוקף של כביש 451, ושחרר את מרכז העיר מתנועת משאיות. ניתן להגיע אל העיר ברכבת מארבע כיוונים. יותר ויותר יישובים נכנסו לזרם תנועת הרכבות, שהגדיל את תנועת המטענים והנוסעים ופיתח תעשייה ומסחר. בשני העשורים האחרונים, עם התפתחות רשתות הכבישים, ריבוי משאיות ומכוניות ושירותי אוטובוס למרחקים ארוכים, פחתה חשיבותן של הרכבות. עם זאת, תחנת הרכבת סנטש פועלת ברציפות, וניתן להגיע בקלות ליישוב באמצעות רכבת. אף על פי שהיא אינה ממלאת תפקיד משמעותי בתחבורה ניתן להגיע לעיר גם דרך הנהרות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור היה מיושב מאז התקופה הנאוליתית. אחד הממצאים החשובים ביותר מסגוואר הסמוך מצא את מה שמכונה פסל "האל עם מגל", אשר מהתקופה הנאוליתית כמעט האלוהות היחידה המתוארת בצורת זכר. במהלך מאות שנים של נדידת העמים ממזרח למערב (המאות 1–6), קבוצות אתניות שונות החליפו זו את זו לסירוגין, כפי שמעידים מאות קברים של יזיגים, סרמטים, גפידים, הונים ו אווארים שנמצאים באזור. על פי כמה הנחות, עיר האוהלים של אטילה (433–453) ניצבה באזור סנטש, יש להניח כי גם קברו נמצא באזור זה.
הרשומה המוקדמת ביותר שנכתבה הנציחה את שמו של נהר הקורצה, שמופיע בצורת קוריקה מתקופת גזה הראשון, מלך הונגריה (1074–1077) מיום 1075. האזכור המוקדם ביותר של היישוב בקשר לחלוקת קרקעות נשמר באיגרת מיום 1332 בצורת סנטיש (Szentüs).
מקור שמו של סנטש טרם הובהר. אגדה מקומית - ששרדה ב"כרוניקה של פטרק"- שמקור השם הוא מגנרל הונגרי בשם יאנוש זנדוש, שלפי המסורת בעל פה היה מייסד המקום ובאותה עת בעל הבית הראשון של סנטש; עם זאת, מדע היסטוריה אינו יודע על גנרל הונגרי כזה.
בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת בסנטש נבנה בין 1868 ל־1872 בסגנון רומנטי על בסיס תוכניותיו של איגנץ קנאבה. המבנה שופץ בשנים 1997–1998 על בסיס התוכניות של האדריכל לאסלו טרניאי ופועל כיום כספריה עירונית שמופעלת על ידי העירייה. בשואה נרצחו כשלוש מאות יהודים מסנטש במחנות ההשמדה. נכון לעכשיו, רק קהילה קטנה מתגוררת בעיר.
ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'רג' סיגטי (1905–1978) פיזיקאי הונגרי-יהודי זוכה פרס קושוט, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
- ז'יגמונד פורייס (רופא, 1918–1846) רופא הונגרי-יהודי ברפואה פנימית, פרופסור.
- ז'יגמונד פורייס (רופא, 1896-1845) רופא הונגרי-יהודי ברפואה פנימית, פרופסור.
- איגנץ פורייס (1852– 1928) רופא יהודי-הונגרי, אחיו הצעיר של ז'יגמונד פורייס.
- מור קארואי במקור מוריץ צוקרמן (1865–1945) היה רופא שיניים בעל שם עולמי יהודי-הונגרי.
- אנטל בקפי, במקור נתן קאן (1858–1907) סופר ועיתונאי, אביו של הקומיקאי לאסלו בקפי.
- אִישְטוַואן אוֹרְקֵנִי שְטרַסֶר (1911–1944) היה פסל הונגרי-יהודי, שנספה בשואה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Szentes – Műemlékek – Tájak korok múzeumok kiskönyvtára 388. füzet
- Csongrád megye építészeti emlékei/ szerk. Tóth Ferenc. Szeged, Kiad. a Csongrád Megyei Önkormányzat, 2000. 757, ISBN 963-7193-28-6 Szentes ld. 607-669. o.
- A hagyomány szolgálatában : Történeti ismertető Szeged és Csongrád megye múzeumairól/ szerk. Lengyel András. Szeged, Móra Ferenc Múzeum, 2002. 267 o. ill. ISBN 963-7217-56-8
- Szentes. Szeged, Grimm Kiadó, 2004. 200 o. ill. (Magyar, angol, német, francia nyelven.) ISBN 963-9087-84-X
- Nagy Géza Balázs: Az első szentesi templom története, Szentes, 2007. ISBN 963-06-3182-2
- Keglevich Kristóf 2012: A garamszentbenedeki apátság története az Árpád - és az Anjou-korban (1075-1403). Szeged, 192.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סנטש (בהונגרית)- "סנטש", באתר JewishGen (באנגלית)
