לדלג לתוכן

עוזרר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעוזרר
פירות של מינים שונים של עוזרר
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: ורדיים
סוג: עוזרר
שם מדעי
Crataegus
לינאוס, 1753
פרחי עוזרד חד-גלעיני

עוזרר (עֻזְרָר, לעיתים: עוזרד; שם מדעי: Crataegus) הוא סוג במשפחת הוורדיים, שכולל כ-260 מיני עצים ושיחים. הסוג נפוץ באזורים ממוזגים בחצי הצפוני של כדור הארץ כולל אירופה, צפון אפריקה, אסיה ואמריקה הצפונית. שמו העברי של הצמח נזכר כבר במשנה[1] בצורת "עֻזרד", והוא נקרא בסורית עזררא ובערבית זערור.

הסוג מאופיין בפירות פשוטים ועסיסיים דומים לענבה ומכילים בין 1 ל-5 זרעים. קליפת הצמח הצעיר לרוב אפורה וחלקה וסדוקה בצמח מפותח. הענפים ולעיתים גם הגזע מעוטרים בקוצים רחבים בבסיסם שאורכם 1–3 ס"מ. העלים גדלים סביב ענפים צעירים בצורה ספירלית, ובאשכולות על ענפים ארוכים. העלים של רוב המינים הם בעלי אונות ושוליהם משוננים. הפרחים בדרך כלל לבנים.

אקולוגיה ומיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני הצמח מעניקים מזון ומחסה למינים רבים של ציפורים ויונקים, וצוף הפרחים מזינים חרקים. כמו כן ניזונים מהצמח זחלי של מיני פרפראים. בחורף, מיני ציפורים כגון קיכליים וציצניתיים ניזונים בעיקר מפירות הסוג, ומפיצים את הזרעים בלשלשת.

עוזרר הוא צמח מוגן בישראל[2] ובה גדלים בר 3 מינים:

הפירות משמשים לאכילה כפי שהם, ולהכנת ריבות, מיצים ויינות. גם העלים נאכלים לעיתים כשהם כבושים. כמו כן, ברפואה עממית מייחסים לפירות סגולות רפואיות. מיני הסוג משמשים גם כצמחי נוי ולגידול באמנות הבונסאי. העוזרר משמש ככנה להרכבה של מספר עצי פרי, בהם אגס.

פרח העוזרר הוא הפרח הלאומי של מדינת מיזורי[3].

על פי המשנה מדובר בפירות שאינם חשובים וגדלים בר.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוזרר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משנה, מסכת דמאי, פרק א', משנה א'
  2. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
  3. ^ באתר מדינות ארצות הברית
  4. ^ Bertinoro, Obadiah, approximately 1450-approximately 1516., ששה סדרי משנה., Mesorah Publications, <©1991-2010>, מסת"ב 978-1-4226-0962-0