עורב אירופי
 עורב אירופי
| |
|---|---|
עורב אירופי
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | עורביים |
| סוג: | עורב |
| מין: | עורב אירופי |
| שם מדעי | |
 Corvus coroneלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
עוֹרֵב אֵירוֹפִּי[2] (שם מדעי: Corvus corone) הוא מין של עורב שחור נוצות החי באזור הפלארקטי, בעיקר בחלקים הצפון-מערביים של אירופה ובמזרח אסיה. הוא תואר ב-1758 בידי החוקר השוודי קארולוס לינאוס שנתן לו את שמו המדעי מלטינית: "korōnē" פירושו: עורב. בעבר הוא נחשב לתת-מין של עורב אפור בעל גוונים כהים, אך כיום נחשב למין עצמאי.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עורב זה בעל נוצות שחורות לאורך גופו בדומה לקרובו הגדול, עורב שחור. אורכו הממוצע 48 עד 52 סנטימטרים, בעל מוטת כנפיים של 84 עד 100 סנטימטרים ומשקלו כ-400 עד 600 גרם בממוצע, כך שהוא קטן יותר מהעורב השחור (הנחשב לגדול שבציפורי השיר).
העורבים פעילים במשך כל העונות ובחורפים הם מתקהלים יחדיו כדי לשמור על החום. הם לא חוששים מהאדם ולעיתים מסתקרנים ומתקרבים לאנשים המאכילים אותם, או מתחרים בעופות כמו שחפיים או ברווזיים על מזון. הם אוכלי כל אך הם ניזונים לרוב מנבלות, מה שנתן להם את שמם. הם מתבססים על נבלות בעיקר בחורף, אז נעלמים רוב סוגי המזון הרגילים.
קבוצת עורבים תתגודד ותתקיף כל טורף המגיח לעברה, בייחוד כשמדובר בזוג עם גוזלים. פרטים בודדים של עורבים פגיעים יותר למתקפה של עופות דורסים חזקים כמו עיט זהוב, אוח מצוי, בז נודד, עיטם או נץ גדול וכן יונקים כמו שועלים, כלבים או חתולים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עורב אירופי, באתר ITIS (באנגלית)
- עורב אירופי, באתר NCBI (באנגלית)
- עורב אירופי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עורב אירופי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עורב אירופי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ קיליאן מולארני, לארס סוונסון, דן צטרסטרום, פיטר ג'. גרנט, דן אלון, יוסי לשם, אבי ארבל (ע), לקסיקון מפה: הציפורים - המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל, מפה הוצאה לאור, 2003
