עיסאם מח'ול
 | |||||
| עיסאם מח'ול בהלווייתו של ג'וליאנו מר | |||||
| לידה |
18 ביולי 1952 (בן 72) ישראל  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | אוניברסיטת חיפה | ||||
| מפלגה |
החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון | ||||
| סיעה | חד"ש, חד"ש-תע"ל | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
עיסאם מח'ול (בערבית: عصام مخول, תעתיק מדויק: עצאם מח'ול; נולד ב-18 ביולי 1952) הוא איש ציבור ערבי-ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם סיעת חד"ש וסיעת חד"ש-תע"ל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-18 ביולי 1952 בישראל. את השכלתו רכש מאוניברסיטת חיפה בתחום הפילוסופיה וסוציולוגיה, בעל תואר ראשון BA. קיבל את תודעתו הפוליטית כשהצטרף לקמפוס. במהלך לימודיו, מח'ול היה פעיל בוועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה, והיה מזכיר התאחדות ארצית של סטודנטים ערבים בסוף שנות ה-70. מח'ול השתתף בהפגנות פוליטיות, ובשל כך נעצר פעמיים[1][2] והורחק לסמסטר מלימודיו באוניברסיטה.[3]
בשנת 1999 נבחר לכנסת ה-15, והיה חבר בשדולה לאיכות הסביבה בכנסת. הוא פעיל נגד התוכנית הגרעינית של ישראל, ואף יזם הצעת חוק לסגירת הכור הגרעיני בדימונה.[4]
ב-2002 חולל סערה כשהצדיע במועל יד במהלך ישיבה של הכנסת וקרא "הייל שרון". מאוחר יותר התנצל על ההשוואה שערך בין ראש הממשלה אריאל שרון לאדולף היטלר. ועדת האתיקה של הכנסת הרחיקה אותו משלוש ישיבות של הכנסת. בתגובה טען מח'ול שמדובר בהחלטה גזענית שהתקבלה רק מכיוון שהוא ערבי.[5]
ב-24 באוקטובר 2003 נעשה ניסיון התנקשות בחייו על ידי אלירן גולן, שהטמין מטען חבלה במכוניתו בחיפה. המטען הופעל כשאשתו של מח'ול התניעה את המכונית, אולם היא הספיקה להימלט ממנה בלא פגע לפני שהמכונית עלתה באש.
בשנת 2004 דנה ועדת האתיקה בעניינו של מח'ול, שבזמן נאום במליאה כינה את הממשלה "ממשלת דמים". הוועדה קבעה כי מדובר בפגיעה בכבוד הכנסת, אסרה עליו להשתתף בישיבות הכנסת למשך עשרה ימים, ושללה את זכות הדיבור שלו לשלושה ימים. לאחר שהכנסת דחתה את ערעורו, עתר מח'ול לבג"ץ. בעתירתו טען כי חסינותו מגנה עליו מפני פעולות משפטיות עקב מעשים שעשה במסגרת מילוי תפקידו, ועל כן החלטת ועדת האתיקה בטלה. בג"ץ דחה את העתירה, וקבע שהחסינות נועדה להגן מפני התעמרות הרשות המבצעת, ולא מפני הליכים פנים-פרלמנטריים. עוד נקבע, כי אם תתקבל עתירתו של מח'ול, המשמעות היא שמוסד ועדת האתיקה ירוקן מתוכן.[6]
ב-2005 השתתף בתהלוכה זיכרון לשלושה ערבים שהשתתפו בטבח בחברון בזמן מאורעות תרפ"ט והוצאו להורג על ידי הבריטים. בתגובה לביקורת על השתתפותו בתהלוכה להנצחת רוצחים, מח'ול טען שמדובר בלוחמים אנטי-אימפריאליסטיים בקולוניאליזם.[7]
מח'ול הפסיד את מקומו השני ברשימת חד"ש לכנסת ה-17 לטובת חנא סוויד, שאיננו חבר מק"י, כחלק מן המאבק בין הפלג הקומוניסטי בחד"ש לבין אלו שרוצים לשוות למפלגה יותר גוון של מפלגה סקטוריאלית ערבית,[8] ובשנת 2007 הפסיד את תפקידו כמזכ"ל מק"י לטובת מוחמד נפאע ממחנה מוחמד ברכה.[9]
כיום עיסאם מח'ול הוא חבר הוועד המרכזי של מק"י, חבר מכון אמיל תומא למחקר פוליטי והיסטורי וחבר הלשכה הפוליטית של מק"י.
בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-110 הסמלי ברשימת חד"ש לכנסת.
לאחר חיסולו של חסן נסראללה במסגרת מבצע סדר חדש התייחס מח'ול לכך בציוץ בחשבון הפייסבוק שלו כי: "במהלך חייו, כמו במותו, חסן נסראללה מילא את העולם וכבש את האנשים, והוא יצא גדול יותר מהמתנקשים בו, מהפוליטיקאים הקטנים ואנשי הצבא האובססיביים למלחמה ולפשעי מלחמה".[10].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי לאמנית ומתכננת הערים סועאד נסר-מח'ול ואב ל-2, גר בחיפה. אחיו הוא אמיר מח'ול.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיסאם מח'ול, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)- עיסאם מח'ול, באתר כנסת פתוחה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צו הבאה נגד שניים ממשתתפי ההפגנה בחיפה, דבר, 7 ביוני 1977
יוסף מיכלסקי, כאשר קופצים בשמחה למלכודת, דבר, 10 ביוני 1977 - ^ דוד זוהר, מזכיר התאחדות הסטודנטים הערביים שוחרר בערבות, מעריב, 11 בפברואר 1979
- ^ שני סטודנטים ערביים באוניברסיטת חיפה הורחקו לסמסטר אחד, דבר, 9 ביולי 1980
- ^ גדעון אלון, הצעת חוק: לסגור את הכור בדימונה, באתר וואלה, 2 ביוני 2003
- ^ סמדר שמואלי, ח"כ מח'ול הורחק מ-3 ישיבות כנסת על קריאת "הייל שרון", באתר ynet, 30 באפריל 2002
- ^ בג"ץ 12002/04 ח"כ עיסאם מח'ול נ' הכנסת, ניתן ב־13 בספטמבר 2005
- ^ אחיה ראב"ד, עכו: תהלוכה לזכר ה"שאהידים" שרצחו יהודים בתרפ"ט, באתר ynet, 17 ביוני 2005
- ^ יואב שטרן, במק"י כעסו מאוד, הארץ, 19 בינואר 2006.
- ^ ניר נאדר, מה חדש במק"י? על הדחת עיסאם מח'ול וההפיכה במק"י, אתגר, גיליון 23, אוקטובר 2007.
- ^ יואב איתיאל, יש גם כאלה: הח"כ לשעבר שהספיד את נסראללה - "מנהיג יוצא דופן", באתר וואלה, 29 בספטמבר 2024