עשהאל צוקרמן
עשהאל צוקרמן (23 במרץ 1898 - 1 באוקטובר 1970) היה בן לאנשי ביל"ו שהיו מייסדי המושבה גדרה. אחיינו של יהושע חנקין. ממתנדבי הגדודים העבריים ופעיל בארגון ההגנה. פעיל בכיבוש העבודה העברית בארץ ובגאולת קרקעות בדרום הארץ. התגייס לצה"ל במלחמת העצמאות ובמהלכה מונה למושל הצבאי הראשון. לאחר שחרורו המשיך לעסוק בחקלאות במשקו בגדרה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשהאל נולד ב-1898 בגדרה לשלמה זלמן צוקרמן (יליד סמרגון) ורבקה לבית חנקין (אחותו של יהושע חנקין וילידת קרמנצ'וג). אביו, שעלה לארץ ב-1883, התקבל כחבר בביל"ו והיה ממייסדי גדרה ב-1884.
עשהאל סיים בית ספר יסודי בגדרה ואת המחזור הראשון בבית הספר הריאלי בחיפה[1]. במהלך מלחמת העולם הראשונה הצטרף לגדודים העבריים ועסק בתחום הביטחון ביישובו. לאחר פירוק הגדודים הצטרף להגנה והיה פעיל באזור הדרום.
בתקופה שלאחר המלחמה (בערך ב-1927) הצטרף לפעילות לכיבוש העבודה העברית בארץ מידי הערבים ועסק בחקלאות באזור השרון. ב-1930 עבד עשהאל כמנהל עבודה במשקו של נחום שיפר שהיה ממייסדי כפר הדר בהוד השרון (נקרא "משק שפר")[2].
לאחר מאורעות תרפ"ט (1929) החל עשהאל לעסוק ברכישת קרקעות באזור הדרום מטעם קק"ל[3] . בולטת במיוחד הרכישה, ב-1936, של אדמות "אבו זבורה" שעליהן הוקם, ב-1943, מצפה גבולות (בהמשך הוקם במקום קיבוץ גבולות)[4]. גם אדמות קיבוץ נגבה נרכשו על ידי האחים צוקרמן.
בתקופת מלחמת העצמאות שירת עשהאל כקצין אפסנאות במחוז השפלה ובנובמבר 1948 מונה למושל הצבאי הראשון כשאחריותו על אזור הדרום. בהמשך מונה למושל מגדל-אשקלון[5]. בתקופה זו גר בקומה העליונה של בית המרקחת של זכריאס הערבי הנוצרי בכיכר גולומב. לאחר סיום תפקידו הוחלף על ידי מיכאל הנגבי.
ב-1949 השתחרר מצה"ל והתיישב במשק שרכש בגדרה.
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1922 נישא ליעל הנקין (שהוריה גם הם ממייסדי גדרה). נפטר בגדרה ב-1970. השאיר אחריו בת ובן שממשיך את דרכו ומעבד את המשק בגדרה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיה צוקרמן בראלי, עשהאל איש גדרה, קויק קופי, 2002
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עשהאל צוקרמן באתר "אלבום המשפחות - עדת ראשון לציון"
- דוד תדהר (עורך), "עשהאל צוקרמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3568
- צבי אמיתי, צה"ל נכנס למגדל והניף דגלו ביד מרדכי ששוחררה, על המשמר, 7 בנובמבר 1948
- מסיבת פרידה למושל מגדל-גד, על המשמר, 20 ביולי 1949
- מת עשהאל צוקרמן, דבר, 16 באוקטובר 1970
- נחום שיפר באתר "ראשונים" של הוד השרון (אורכב)
- רונית סבירסקי, תרגיל קרקע: כך נוסדו 3 המצפים הראשונים בנגב, באתר ynet, 12 באפריל 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בתדהר נכתב שסיים את בית הספר הריאלי אך אינו מופיע באתר האינטרנט של בית ספר זה
- ^ יחד עם עשהאל צוקרמן עבד במקום גם שלום סברדלוב (גם הוא בן מייסדי גדרה)
- ^ ברכישת האדמות השתתף גם אחיו של עשהאל, יואב צוקרמן
- ^ במצפה גבולות נתלה שלט "חדר רוכשי הקרקעות על שם האחים צוקרמן"
- ^ בשנים הראשונות ליישוב העולים באשקלון נקרא היישוב החדש במספר שמות. בתחילה נקרא מגדל-עזה, אחר כך מגדל-גד ולבסוף מגדל-אשקלון