פאולינו אלקנטרה
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
7 באוקטובר 1896 אילוילו סיטי שבפיליפינים | |||
| פטירה |
13 בפברואר 1964 (בגיל 67) ברצלונה, ספרד  | |||
| שם מלא | פאולינו אלקנטרה ריאסטרה | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * בתקופה זו ברצלונה לא השתתפה במסגרת ליגה, ולכן הנתונים מתייחסים להופעות ולשערים בכל המסגרות, כולל משחקי ידידות. | ||||
  | ||||
פאולינו אלקנטרה ריאסטרה (בספרדית: Paulino Alcántara Riestrá; 7 באוקטובר 1896 – 13 בפברואר 1964) היה כדורגלן ומאמן כדורגל פיליפיני-ספרדי ששיחק ברוב הקריירה שלו בברצלונה. בנוסף, הוא שיחק גם בנבחרת קטלוניה, בנבחרת ספרד ובנבחרת הפיליפינים. אלקנטרה ערך את הופעת הבכורה שלו בברצלונה בגיל 15, ובכך הוא השחקן הצעיר ביותר ששיחק והבקיע במדי הקבוצה עד היום. אלקנטרה היה מלך השערים של ברצלונה בכל הזמנים בכל המסגרות (כולל משחקי ידידות), עם מספר שיא של 369 שערים ב-357 משחקים. בנוסף היה לשחקן האסיאתי הראשון שמשחק באירופה.
לאחר שפרש ממשחק בשנת 1927, כשהיה בן 31, הפך לרופא. ב-5 ביולי 1927 נערך משחק הוקרה לאלקנטרה בין ברצלונה לנבחרת ספרד. בין 1931 ל-1934 שימש כמנהל בקבוצה.
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלקנטרה נולד בפיליפינים לאב ספרדי. אלקנטרה גדל בברצלונה, ותחילה שיחק בקבוצה מקומית קטנה. ז'ואן גאמפר זיהה את כישרונו והחתימו בברצלונה, והוא הצטרף לקבוצת הנוער של המועדון. בתקופה זו התחנך על ידי ג'ורג' פאטולו, החלוץ הסקוטי של הקבוצה הבוגרת.[1] הוא ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת כשהיה בן 15 שנים, ארבעה חודשים ו-18 ימים ב-25 בפברואר 1912 במשחק אליפות קטלוניה. קבוצתו ניצחה 9-0, ואת שלושת השערים הראשונים הבקיע אלקנטרה. בברצלונה חבר לשחקן פיליפיני-ספרדי נוסף, מנואל אמצ'סורה, שהיה גם קפטן הקבוצה. ב-1913 זכה אלקנטרה עם הקבוצה בדאבל – אליפות קטלוניה וגביע המלך ובאליפות נוספת ב-1916.
ב-1916 החליטו הוריו של אלקנטרה לחזור לפיליפינים עם בנם. שם, המשיך את לימודי הרפואה שלו ושיחק הכדורגל בקבוצה מקומית. כמו כן, הוא נבחר לייצג את נבחרת הפיליפינים ב-1917, ועזר לה להביס את נבחרת יפן 15-2 ב"אליפות המזרח הרחוק". בעת היעדרו לא הצליחה ברצלונה לזכות בתואר כלשהו, והיא פנתה להוריו בבקשה לאפשר לו לשחק בספרד. אלקנטרה חלה במלריה וסירב לקחת תרופות עד שהורשה לו לחזור.
לאחר שובו לברצלונה, ניסה מאמן הקבוצה ג'ק גרינוול להציבו בעמדת ההגנה, אולם התנגדות האוהדים שכנעה אותו להחזירו לתפקיד החלוץ. ב-1919 עזר לקבוצתו לזכות באליפות נוספת. באותה שנה גם הגיע עם קבוצתו לגמר גביע המלך. ב-1920 זכתה ברצלונה בדאבל נוסף, בין היתר הודות לשער של אלקנטרה בגמר הגביע. שיתוף הפעולה שלו עם שחקנים כגון ריקארדו זאמורה, פליקס ססומאגה ופפ סמיטייר הובילו את הקבוצה לעידן הזהב שלה. אלקנטרה עזר לקבוצתו לזכות בגביע המלך גם ב-1922 וב-1926 בזכות שערים במשחקי הגמר.
קריירת נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1915 ערך אלקנטרה את הופעת הבכורה בנבחרת קטלוניה. מאז ועד 1924 הבקיע לפחות ארבעה שערים בשישה משחקים. בנוסף להשתתפות במשחקי הנבחרת הקטלאנית והפיליפינית, הוא שיחק גם במדי נבחרת ספרד. ב-1920 נבחר אלקנטרה, לצד ריקארדו זאמורה ופפ סמיטייר, לייצג את ספרד במשחקים האולימפיים. אף על פי כן, בחר אלקנטרה להישאר בביתו במטרה לערוך בדיקות רפואיות. לבסוף, ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד ב-7 בספטמבר 1921, שבה הבקיע צמד לרשתה של נבחרת בלגיה. בסך הכל, שיחק בחמישה משחקים שבהם הבקיע שישה שערים, בין 1921 לבין 1923.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברצלונה
- גביע המלך הספרדי – 1913, 1920, 1922, 1925, 1926
- אליפות קטלוניה – 1913, 1916, 1919, 1920, 1921, 1922, 1924, 1925, 1926, 1927
- בוהמיאן ספורטינג קלאב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאולינו אלקנטרה, באתר Transfermarkt
- פאולינו אלקנטרה, באתר BDFutbol
- פאולינו אלקנטרה, באתר WorldFootball.net
- פאולינו אלקנטרה, באתר National Football Teams
- פאולינו אלקנטרה, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פאולינו אלקנטרה במדור השחקנים האגדיים של מועדון הכדורגל ברצלונה
- שחקנים אסיאתיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ One hundred years since George Patullo’s feat, באתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה
| מאמני נבחרת ספרד בכדורגל | |
|---|---|
| |
| מאמנים זמניים מסומנים ב-1 |