פרננדו היירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרננדו היירו
Fernando Hierro in Tehran's IKA Airport.jpg
היירו, 2015
מידע אישי
שם מלא פרננדו רואיס היירו
תאריך לידה 23 במרץ 1968 (בן 48)
מקום לידה ולס-מאלגה שבספרד
גובה 1.88 מטר
עמדה בלם / קשר אחורי
מועדוני נוער
1980 - 1984
1984
1985 - 1987
ולס-מאלגה
מאלגה
ולס-מאלגה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1987 – 1989
1989 – 2003
2003 – 2004
2004 – 2005
סך הכול
ריאל ואיאדוליד
ריאל מדריד
אל-ראיין
בולטון וונדררס
58 (3)
439 (102)
19 (3)
29 (1)
545 (109)
נבחרת לאומית כשחקן**
1989 - 2002 ספרד 89 (29)
קבוצות כמאמן
2011 - 2012
2014 - 2015
2016 -
מאלגה (מנהל מקצועי)
ריאל מדריד (עוזר מאמן)
ריאל אוביידו

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

פרננדו רואיס היירוספרדית: Fernando Ruiz Hierro; נולד ב-23 במרץ 1968) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחקה בעמדות הבלם והקשר האחורי, וכיום מאמן קבוצת ריאל אוביידו.

היירו החל את הקריירה המקצועית בריאל ואיאדוליד, אך שיחק במרבית הקריירה בריאל מדריד. ב-14 עונות במדי הקבוצה זכה היירו, בין היתר, שלוש פעמים בליגת האלופות וחמש פעמים באליפות ספרד. הוא רשם 610 הופעות רשמיות במדי הקבוצה, וממוקם חמישי בטבלת מלך ההופעות במועדון בכל הזמנים. בשתי עונותיו האחרונות בקבוצה היה היירו לקפטן הקבוצה. בהמשך הקריירה באל-ראיין הקטארית ופרש במדי בולטון וונדררס האנגלית.

היירו ערך קרוב לתשעים הופעות במדי נבחרת ספרד, אותה אף הוביל כקפטן. הוא ממוקם רביעי בטבלת מלך השערים של הנבחרת, הישג נדיר עבור שחקן הגנה, עם 29 שערים. בשנת 2001 היה למלך השערים בכל הזמנים של הנבחרת, הישג בו החזיק למשך שנה עד למונדיאל 2002. הוא היה שותף לארבעה טורנירי מונדיאל ולשתי אליפויות אירופה.

היירו הצליח לשלב בין יכולות שונות, ובצד היותו שחקן הגנה קשוח ניחן גם ביכולות מסירה גבוהות והן ביכולת כיבוש שערים, עם מספר שערים גבוה יחסית לשחקן הגנה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

היירו החל את הקריירה בקבוצת הנוער של ולס-מאלגה מעיר הולדתו. בתווך שיחק זמן קצר בקבוצת הנוער של מאלגה, אך שוחרר מהקבוצה בטענה כי הוא רמתו אינה מספיקה לקבוצה. היירו הרשים את מאמן ריאל ואיאדוליד, ויסנטה קנטאטורה, וצורף לקבוצה לקראת עונת 1987/1988, כשהיה בן 19.

היירו ערך את הופעת הבכורה שלו בליגת העל הספרדית במחזור השישי של העונה, ב-4 באוקטובר 1987, כשפתח בהרכב בניצחון הביתי 1-0 על אספניול, בדרך ל-22 הופעות ליגה רצופות בהרכב הפותח, ו-29 בסך הכול באותה העונה. ואיאדוליד סיימה את העונה במקום השמיני בטבלה. היירו שמר על מקומו בהרכב גם בעונה הבאה, ושוב ערך 29 הופעות ליגה בדרך למקום השישי של קבוצתו בטבלת הליגה.

לאחר שתי עונות מוצלחות במדי ואיאדוליד, הצטרף היירו לריאל מדריד של המאמן ג'ון טושאק לקראת עונת 1989/1990. כבר בעונת הבכורה שלו היה היירו לשחקן מפתח בקבוצתו החדשה, בה כבש שבעה שערי ליגה ב-37 הופעות כבר בעונת הבכורה שהסתיימה בזכייה באליפות. הגעתו של המאמן רדומיר אנטיץ' בשלהי עונת 1990/1991 הביאה את היירו לעמדה קדמית יותר, והוא היה לכובש שערים חשוב עבור הקבוצה על אף שלא שיחק בחוד ההתקפה. בעונת 1991/1992 כבש היירו 21 שערי ליגה, שיא קריירה אישי ויותר מכל שחקן אחר בקבוצתו באותה העונה. עונה זו החלה רצף של שלוש עונות בהן כבש היירו מספר דו-ספרתי של שערי ליגה, ובסך הכול 44 שערים.

בעונת 1994/1995 זכה היירו עם קבוצתו בפעם השנייה באליפות ספרד, והזכייה השלישית הגיעה שתי עונות אחר כך. בעונת 1997/1998 זכה היירו להצלחה אירופית ראשונה עם הקבוצה, כשזכה עמה בליגת האלופות תחת המאמן יופ היינקס. ריאל הדיחה בשלבי הנוקאאוט את צמד הגרמניות באייר לברקוזן והאלופה המכהנת בורוסיה דורטמונד, ובמשחק הגמר גברה על יובנטוס 1-0. היירו פתח בהרכב קבוצתו במשחק הגמר, ושיחק לכל אורכו. שנתיים אחר כך, בעונת 1999/2000, הדיחה ריאל את שתי פינאליסטיות העונה הקודמת, מנצ'סטר יונייטד ובאיירן מינכן, בשלבי הנוקאאוט של הטורניר, ובמשחק הגמר גברה 3-0 על ולנסיה. היירו לא נכלל בהרכב של ויסנטה דל בוסקה לגמר, אך עלה חמש דקות לסיום מהספסל במקומו של מיצ'ל סלגאדו.

לקראת עונת 2001/2002, לאחר זכייתה הרביעית של ריאל עם היירו באליפות ספרד ופרישתו של קפטן הקבוצה מנולו סאנצ'יס, זכה היירו בתפקיד הקפטן החדש של המועדון. כבר בעונת הבכורה שלו כקפטן, זכה היירו להניף את גביע אירופה. ריאל הדיחה בשלבי הנוקאאוט את באיירן מינכן ואת ברצלונה, ובמשחק הגמר גברה 2-1 על לברקוזן בדרך לזכייה בתואר, זכייה שלישית של היירו בליגת האלופות. היירו פתח בהרכב של דל בוסקה, ושיחק לכל אורך הגמר.

בסיום עונת 2002/2003, לאחר 14 עונות ו-439 הופעות ליגה במדי ריאל מדריד, שוחרר היירו מהמועדון בצוותא עם מאמנו דל בוסקה. היירו היה שותף לתקופה עשירה בתארים עבור הקבוצה, וזכה עמה בשלוש אליפויות אירופה, חמש אליפויות ספרד, שני גביעים ביניבשתיים, פעם אחת בסופר קאפ האירופי, פעם אחת בגביע הספרדי וארבע פעמים בסופר קאפ הספרדי.

לקראת עונת 2003/2004, בשלהי קריירת המשחק, הצטרף היירו לאל-ראיין מליגת העל הקטרית. עם הגעתו התמנה לקפטן הקבוצה תחת המאמן הצרפתי ז'אן קסטנדה, ובסיום העונה זכה עם קבוצתו בגביע הקטרי.

בתום עונה אחת בקטר, חזר היירו לאירופה וחתם במדי בולטון וונדררס מהפרמייר ליג, בעקבות המלצתו של חברו לקבוצה לשעבר, סטיב מקמנמן. בבולטון שיתף היירו פעולה בחלק האחורי, בין היתר, עם איוואן קאמפו ששיחק לצדו בריאל מדריד ועם טל בן-חיים הישראלי, תחת המאמן סם אלרדייס. היירו החל את העונה בעיקר כשחקן מחליף, אך בחציה השני זכה לרצף הופעות בהרכב ובסך הכול סיים את העונה עם 29 הופעות ליגה, מתוכן 15 בהרכב. על אף הלחץ מצד מאמנו ומצד אוהדי הקבוצה להמשיך לעונה נוספת, בחר היירו לפרוש ממשחק פעיל בתום העונה, בגיל 37. שנתיים לאחר פרישתו דורג היירו במקום ה-43 ברשימת חמישים הכדורגלנים הקשוחים ביותר בכל הזמנים מטעם עיתון הטיימס הבריטי.

נבחרת ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

היירו ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ספרד תחת המאמן לואיס סוארס מירמונטס, חודשים ספורים לאחר שחתם במדי ריאל מדריד. היה זה במשחק ידידות בו גברה ספרד 1-0 ביתי על פולין. היירו עלה מהספסל כבר לאחר 23 דקות.

על אף ששותף רק בשני משחקי ידידות (באחד מהם שיחק חמש דקות בלבד), זומן היירו לסגל של סוארס לקראת מונדיאל 1990 באיטליה, אך לא שותף כלל במהלך הטורניר. מספר חודשים אחר כך, במסגרת מוקדמות יורו 1992, כבש היירו את שער הבכורה שלו במדי ספרד בהופעתו השלישית. היירו כבש את השער הרביעי בדרך לניצחונה המוחץ של ספרד 9-0 על אלבניה.

אחד משעריו החשובים של היירו במדי הנבחרת נכבש במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994. ספרד הגיעה למחזור הנעילה כשהיא במקום השלישי וזקוקה לניצחון על המוליכה דנמרק כדי להעפיל למונדיאל. בדקה ה-63 התרומם היירו היטב לכדור קרן מול יציאה של השוער הדני ונגח פנימה כדי לקבוע את תוצאת המשחק, 1-0 לספרד שהעניק לה את המקום הראשון בבית ואת הכרטיס למונדיאל 1994. הוא זומן לסגל הנבחרת לטורניר על ידי המאמן חבייר קלמנטה, ופתח בשני משחקיה הראשונים של ספרד בשלב הבתים, בהם סיימה בשוויון 2-2 עם דרום קוריאה ושוויון 1-1 עם גרמניה. במשחק השלישי עלה במחצית המשחק בו ניצחה ספרד 3-1 את בוליביה. במשחק שמינית הגמר מול שווייץ כבש היירו בדקה ה-15 שער מרהיב, כשקיבל כדור במרכז המגרש, עבר בין ארבעה שווייצרים ומכעשרים מטר בעט כדור שטוח מול השוער שיצא משערו, כדי לקבוע 1-0 בדרך לניצחונה של ספרד 3-0. ברבע הגמר עלה היירו מהספסל בדקה ה-65, בהפסד נבחרתו 2-1 לאיטליה.

היירו זומן על ידי קלמנטה לסגל ספרד לקראת יורו 1996 באנגליה. הוא פתח בהרכב בכל ארבעת משחקיה של ספרד בטורניר. בשלב רבע הגמר פגשה ספרד את המארחת אנגליה, והמשחק הסתיים בשוויון 0-0 בתום הארכה. היירו בעט ראשון בדו-קרב בעיטות עונשין והחמיץ בדרך להדחתה של נבחרתו עם הפסד 4-2. שנתיים אחר כך, עדיין תחת קלמנטה, זומן היירו לסגל ספרד לקראת מונדיאל 1998 בצרפת, שם פתח בכל משחקיה של ספרד בשלב הבתים. במשחק הראשון של ספרד מול ניגריה, כבש היירו בבעיטה חופשית את שער היתרון של ספרד שקבע 1-0, אך ספרד נוצחה 3-2 בסיום. לאחר שוויון 0-0 מול פרגוואי, שוב כבש היירו את שערה הראשון של נבחרתו, הפעם בפנדל, בדרך לניצחון 6-1 על בולגריה - שלא הספיק לספרד על מנת להעפיל לשמינית הגמר. היירו המשיך להיות חלק חשוב מסגל הנבחרת גם תחת חוסה אנטוניו קמאצ'ו בטורניר יורו 2000, שם שימש היירו כקפטן הנבחרת. הוא פתח עם סרט הקפטן בשני משחקיה הראשונים של ספרד בשלב הבתים, אך נפצע ולא שולב במשחק השלישי וברבע הגמר, בו הודחה ספרד על ידי צרפת.

ב-2 ביוני 2001, במשחק מול בוסניה והרצגובינה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2002, כבש היירו את שערו ה-27 במדי הנבחרת, עקף את אמיליו בוטרגניו, והיה למלך השערים של ספרד בכל הזמנים - הישג נדיר עבור שחקן הגנה. הוא החזיק בתואר במשך כשנה, עד שנעקף על ידי ראול.

היירו זומן כקפטן הנבחרת לטורניר מונדיאל 2002. היה זה הטורניר האחרון של היירו בנבחרת, וכבר במשחק הראשון כבש בפנדל בדרך לניצחון 3-1 על סלובניה. במשחק השני שוב כבש היירו בפנדל בניצחון 3-1 על פרגוואי, ולא שותף במשחק השלישי והאחרון בשלב הבתים. היירו חזר להרכב בשמינית הגמר מול אירלנד, וכבש את הפנדל הראשון בדו-קרב הפנדלים שבסיומו ניצחה ספרד 3-2 אחרי שוויון 1-1 בתום הארכה. משחקו האחרון בשורות הנבחרת היה בהפסד בפנדלים לדרום קוריאה, לאחר שכבש את הפנדל הראשון בדו-קרב. בסיום הטורניר נכלל היירו בנבחרת הטורניר, והיה לשחקן ההגנה הספרדי הראשון שעושה זאת מאז מונדיאל 1950. בתום הטורניר פרש היירו ממשחק בינלאומי לאחר 13 שנות פעילות.

בסך הכול ערך היירו 89 הופעות במדי ספרד, וכבש 29 שערים. הוא ממוקם רביעי בטבלת מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2007 הוכרז היירו כמנהל הספורטיבי של פדרציית הכדורגל הספרדית המלכותית. בכך, היה שותף היירו להצלחתה של ספרד בזירה הבינלאומית ולזכיותיה ביורו 2008 ובמונדיאל 2010.

ביולי 2011, לאחר ארבע שנות פעילות בהתאחדות הספרדית, חזר היירו למאלגה בה שיחק בגילאי הנוער בתפקיד המנהל הספורטיבי. על אף העונה המוצלחת של הקבוצה שהסתיימה במקום הרביעי בטבלה ובהעפלה למוקדמות ליגת האלופות, עזב היירו את התפקיד בתום עונה אחת.

ב-10 ביולי 2014 חזר היירו לריאל מדריד, והתמנה לתפקיד עוזר המאמן של קרלו אנצ'לוטי[1], לאחר עזיבתו של זינדין זידאן את התפקיד לטובת אימון ריאל מדריד קסטיליה. בתום עונה אחת סיימו אנצ'לוטי והיירו את תפקידם במועדון.

הצלחתו בתפקיד המנהל הספורטיבי של ההתאחדות הספרדית הובילה את מירי רגב, שרת התרבות והספורט, לקדם את מינויו של היירו לתפקיד יועץ מיוחד לרפורמה בכדורגל הישראלי. לאחר כחצי שנה של חיפוש מתווה להשלמת הגעתו של היירו, המהלך לא צלח[2] וב-8 ביוני 2016 התמנה היירו לראשונה לתפקיד מאמן ראשי, כשחתם בריאל אוביידו מליגת המשנה הספרדית[3].

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאל מדריד
אל-ראיין
תארים אישיים

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע באירופה אחר סה"כ
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1972/1973 ריאל ואיאדוליד ספרדFlag of Spain.svg ליגת העל הספרדית 29 1 0 0 0 0 0 0 29 1
1973/1974 29 2 0 0 0 0 0 0 29 2
1974/1975 ריאל מדריד ספרדFlag of Spain.svg ליגת העל הספרדית 37 7 5 0 4 0 0 0 46 7
1975/1976 35 7 3 0 5 1 2 0 45 8
1976/1977 37 21 7 3 9 2 0 0 53 26
1977/1978 33 13 8 0 6 5 0 0 47 18
1978/1979 34 10 3 0 4 1 2 0 43 11
1979/1980 33 7 2 0 5 0 0 0 40 7
1980/1981 31 7 4 0 5 1 2 1 42 9
1981/1982 39 6 6 2 0 0 0 0 45 8
1982/1983 28 3 2 0 10 3 1 0 41 6
1983/1984 28 6 4 1 8 1 0 0 40 8
1984/1985 20 5 2 0 14 2 0 0 36 7
1985/1986 29 5 1 0 13 1 0 0 43 6
1986/1987 30 5 5 0 14 0 2 0 51 5
1987/1988 25 0 1 1 12 0 0 0 38 1
1988/1989 אל-ראיין קטרFlag of Qatar.svg ליגת העל הקטרית 19 3 - - - - - - 19 3
1990/1991 בולטון וונדררס אנגליהFlag of England.svg פרמייר ליג 29 1 0 0 0 0 0 0 29 1
סך הכול בקריירה 545 109 53 7 109 17 9 1 716 134

* המשחקים באירופה כוללים הופעות בליגת האלופות, גביע אופ"א, גביע אירופה למחזיקות גביע, הסופר קאפ האירופי, הגביע הביניבשתי ואליפות העולם לקבוצות

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ספרד
1989 2 0
1990 1 1
1991 4 0
1992 6 3
1993 6 2
1994 13 2
1995 7 3
1996 9 2
1997 6 2
1998 7 3
1999 6 5
2000 9 2
2001 7 2
2002 6 2
סה"כ 89 29

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרננדו היירו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ספרד - מונדיאל 1990

1 זוביזרטה | 2 צ'נדו | 3 חימנס | 4 אנדרינואה | 5 סאנצ'יס | 6 ואסקס | 7 פרדסה | 8 קיקה | 9 בוטרגניו | 10 פרננדו | 11 וילארויה | 12 אלקורטה | 13 אבלנדו | 14 גוריס | 15 רוברטו | 16 באקרו | 17 היירו | 18 ראפה פאס | 19 סלינאס | 20 מנולו | 21 מיצ'ל | 22 אוקוטורנה | מאמן: סוארס

ספרדFlag of Spain.svg
נבחרת ספרד - מונדיאל 1994

1 זוביזרטה | 2 פרר | 3 אוטרו | 4 קמארסה | 5 אבלרדו | 6 היירו | 7 גויקוצ'אה | 8 גאררו | 9 גוארדיאולה | 10 באקרו | 11 צ'יקי | 12 סרג'י | 13 קניסארס | 14 חואנלה | 15 קמינרו | 16 מינמברס | 17 וורו | 18 אלקורטה | 19 סלינאס | 20 נדאל | 21 לואיס אנריקה | 22 לופטגי | מאמן: קלמנטה

ספרדFlag of Spain.svg
נבחרת ספרד - יורו 1996

1 זוביזרטה | 2 לופס | 3 בלסואה | 4 אלקורטה | 5 אבלרדו | 6 היירו | 7 אמוויסקה | 8 גררו | 9 פיצי | 10 דונאטו | 11 אלפונסו | 12 סרג'י | 13 קניסארס | 14 קיקו | 15 קמינרו | 16 אוטרו | 17 מנחארין | 18 אמור | 19 סלינאס | 20 נדאל | 21 לואיס אנריקה | 22 מולינה | מאמן: קלמנטה

ספרדFlag of Spain.svg
נבחרת ספרד - מונדיאל 1998

1 זוביזרטה | 2 פרר | 3 ארנזאבל | 4 אלקורטה | 5 אבלרדו | 6 היירו | 7 מוריינטס | 8 גאררו | 9 פיצי | 10 ראול | 11 אלפונסו | 12 סרג'י | 13 קניסארס | 14 קאמפו | 15 אגילרה | 16 סלאדס | 17 אצ'ברייה | 18 אמור | 19 קיקו | 20 נדאל | 21 לואיס אנריקה | 22 מולינה | מאמן: קלמנטה

ספרדFlag of Spain.svg
נבחרת ספרד - יורו 2000

1 קניסארס | 2 סלגאדו | 3 ארנסבאל | 4 גוארדיולה | 5 אבלרדו | 6 היירו | 7 הלגרה | 8 פראן | 9 מוניטיס | 10 ראול | 11 אלפונסו | 12 סרג'י | 13 קסיאס | 14 ג'רארד | 15 אנגונגה | 16 מנדייטה | 17 אצ'ברייה | 18 פאקו | 19 דמאס | 20 אורסאיס | 21 ואלרון | 22 מולינה | מאמן: קמאצ'ו

ספרדFlag of Spain.svg
נבחרת ספרד - מונדיאל 2002

1 קסיאס | 2 טורס | 3 חואנפרן | 4 הלגרה | 5 פויול | 6 היירו | 7 ראול | 8 בראחה | 9 מוריינטס | 10 טריסטן | 11 דה פדרו | 12 לוקה | 13 ריקרדו | 14 אלבלדה | 15 רומרו | 16 מנדייטה | 17 ואלרון | 18 סרחיו | 19 צ'אבי | 20 נדאל | 21 לואיס אנריקה | 22 חואקין | 23 קונטרראס | מאמן: קמאצ'ו

ספרדFlag of Spain.svg