פטל קדוש

פטל קדוש
	פטל קדוש בנחל אלכסנדר
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	ורדנאים
משפחה:	ורדיים
תת־משפחה:	Rosoideae
סוג:	פטל
מין:	פטל קדוש
שם מדעי
	Rubus sanguineus; ‏שרבר
שמות נוספים
	Rubus ulmifolius subsp. sanctus; Rubus sanctus;

פטל קדוש (שם מדעי: Rubus sanguineus; שם נרדף: Rubus sanctus) הוא מין של שיח קוצני בסוג פטל ממשפחת הוורדיים, המגיע לגובה של עד שני מטר.

מאפיינים

השיח יוצר סבכים בגדות נחלים, באזורי מעיינות וביצה ובקרקעות לחות הכולאות מים, כמו במרבית חבלי ארץ ישראל שאינם מדבריים. ענפיו ארוכים וסבוכים, מכוסים קוצים כפופים וחדים. עליו שלושה או חמישה עלעלים משוננים בשפתם והם מצוידים בקוצים קטנים ומאונקלים, המסייעים להם להיאחז בענפים ובעצמים שכנים.

שמו המדעי מורה על צבעם של הפירות. חז"ל קראו לצמח גם ורדינא, כי פרחיו דומים בצבעם וצורתם לוורד. פריחת הצמח מתרחשת בחודשים אפריל-ספטמבר. הפרחים בעלי כותרת בצבע ורוד או אדמדם, ופרותיו ירוקים בהתחלה ולאחר מכן נעשים אדומים והמשחירים בהמשך הבשלתם, הם בעלי טעם מתוק חמצמץ וטובים למאכל. ההאבקה של הפרחים נעשית על ידי דבורי דבש. הזרעים מופצים על ידי ציפורים האוכלות את הפירות העסיסיים.

בישראל מכינים מן הפירות סירופ פטל וריבות, וניתן לייצר מהם גם דבש.

בימי קדם ידעו להכין יין מפירותיו ולנצל את כל חלקיו להכנת תרופות לריפוי פצעים שותתי דם ולטחורים. הפטל הקדוש מקובל גם על ערביי ארץ ישראל, כצמח שאוכלים את פירותיו, מתקינים מענפיו סלים ומרפאים בכל חלקיו מחלות שונות בגוף כמו: טחורים, כיב-קיבה (אולקוס), מחלות עור, מורסות (פורונקלים), כוויות, דלקת חניכיים, אנגינה, שיעול ודלקות באברי המין.

אפשר ששמו של השיח: "פטל קדוש" בעברית ובלטינית קשור לזיהויו בסיפור הקדום של הסנה הבוער^[1] ואפשר ששמו נובע מהעובדה שעליו מסודרים בשלשות, המסמלות את השילוש הקדוש.