פטל (סוג)
 פטל
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | ורדיים |
| תת־משפחה: | ורדאים |
| סוג: | פטל |
| שם מדעי | |
 Rubusלינאוס, 1753 | |
פֶּטֶל (שם מדעי: Rubus) הוא סוג של שיחים קוצניים ממשפחת הוורדיים (Rosaceae), שמיניו נפוצים כמעט בכל רחבי העולם ונושאים פירות מקובצים של בתי- גלעין זעירים (דרופלטים) היוצרים מקבץ עסיסי. מיני הפטל מצויים בעיקר באזורים ממוזגים וסובטרופיים, ועד לאזורי הרים טרופיים, וחלקם תורבתו לשימושים קולינריים ולתעשיית המזון.
מיון וסיסטמטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסוג כולל 1,555 מינים מקובלים (לפי אתר POWO, אוקטובר 2025)[1] או 1,799 מינים מקובלים ו-18 תת-מינים (לפי אתר WFO, יוני 2025)[2], אף שבעבר סווגו בו רק כמה מאות מינים (200 עד 400)[3]. בסוג זה קיימת שונות רבה בצורת החיים – יש מינים שהם שיחים קוצניים טיפוסיים, אך יש גם בני שיח ואף עשבוניים; הקוצניות נעה ממינים חסרי קוצים ועד מינים בעלי קוצים מעטים או רבים[4].
ריבוי המינים והקשיים בהגדרתם המדויקת נובעים מהיסטוריה אבולוציונית מורכבת במיוחד של הסוג, הכוללת תהליכי הכלאה, פוליפלואידיה ורבייה א-מינית (אַפּוֹמִיקְסִיס). היבטים אלה מפורטים בפרק הבא "פילוגניה ומורכבות טקסונומית” להלן.
פילוגניה ומורכבות טקסונומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפילוגניה של הסוג פטל (Rubus) — כלומר ההיסטוריה האבולוציונית והיחסים הגנטיים בין המינים — מורכבת ומסועפת ביותר. הגורם העיקרי לכך הוא קיומן של אסטרטגיות רבייה — שילוב של תכונות רבייה שהתפתחו במהלך האבולוציה, ובהן אפומיקסיס (רבייה א-מינית מזרעים), הכלאות חוזרות (hybridization) ופוליפלואידיה (ריבוי מערכות כרומוזומים).
שילובם של מנגנונים אלה הביא להיווצרותם של רבבות צורות מקומיות וקלונים יציבים, שכל אחד מהם עשוי להיראות כ“מין” מובחן מבחינה מורפולוגית. כתוצאה מכך, הגבולות בין המינים מטושטשים, ובמהלך הדורות נוצרו מאות ואף אלפי שמות טקסונומיים — חלקם חופפים וחלקם מתייחסים לקלונים של אותם טיפוסי אם.
אַפּוֹמִיקְסִיס (apomixis, מיוונית: “ללא ערבוב”) היא רבייה מזרעים ללא הפריה, ולכן הצאצאים זהים גנטית לצמח האם – שיבוטים (קלונים) לכל דבר. בכל אוכלוסייה אפומיקטית נוצרים טיפוסים מקומיים בעלי יציבות פנוטיפית גבוהה, למשל בצורת העלים, גודל הפרחים או מידת השעירות. אוכלוסיות מקומיות אלה, שמשמרות דגם תכונות מקומיות, נתפסות לעיתים כמינים נפרדים, אף שהן למעשה שיבוטים של הכלאות קדומות ולא תוצאה של התפצלות מינים אמיתית.
תופעות אלה – אפומיקסיס, הכלאות חוזרות ופוליפלואידיה – מסבירות את המספר הגבוה של שמות תקפים בסוג Rubus (למעלה מ־1,500 מינים לפי POWO, וכ־1,800 לפי WFO), ואת הקושי בהגדרה מדויקת של גבולות המינים.
מינים תרבותיים ושימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסוג פטל כולל מינים רבים, אך רק מעטים מהם – כגון פטל שחור (R. fruticosus L.), פטל אדום (R. idaeus L.) ופטל שחור אמריקני (R. occidentalis L.) – בויתו או הורכבו בהכלאות מתוכננות ליצירת זנים תרבותיים משובחים בעלי תכונות רצויות: כושר הסתגלות גבוה, עמידות במחלות, ויכולת אחסון טובה.
שני המינים בישראל וקצת סיסטמטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל גדלים בטבע שני מינים בלבד: פֶּטֶל קָדוֹשׁ (Rubus creticus) - המין הנפוץ ביותר בצפון ישראל ומרכזה, ופֶּטֶל לָבִיד (Rubus aetnicus Weston) – מין נדיר יחסית הגדל בחורשים ובשולי נחלים בגליל העליון, בגליל התחתון, ברמת הגולן ובחרמון[5][6]. השמות המדעיים כאן הולכים בעקבות אתר POWO ולא צמחיית ישראל וסביבתה[7][8].
נכון לעכשיו, לפי POWO, השם המדעי התקף הוא Rubus creticus או, כפי שמוצע בימים אלה (2025), להכלילו כתת-מין של פטל אולמוסי (Rubus ulmifolius), שהוא מין רחב תפוצה.
כך מתקבלת אחדות סיסטמטית רחבה:
- Rubus ulmifolius subsp. ulmifolius — במערב אירופה ובצפון אפריקה, וכן באזורים נוספים שבהם התאקלם.
- Rubus ulmifolius subsp. anatolicus — במזרח הים התיכון (כולל ישראל) ובאזורים נוספים בעלי אקלים ים-תיכוני או אירנו-טורני.
עם זאת, נדרשת עדיין בחינה מחודשת ומקיפה של קבוצת המינים ובמיוחד בחינה מחודשת של גבולות התת-מינים[9].
במה נבדלים פטל קדוש ופטל לביד זה מזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני המינים דומים מאוד זה לזה במבנה הכללי של השיח ובפריו, אך נבדלים בכמה סימנים ברורים הניתנים להבחנה בשטח:
- אם צבע הפרחים לבן ועוקציהם מכוסים בהרבה קוצים ישרים ועדינים - זהו פטל לביד.
- אם צבע הפרחים ורודה או סגולה או לבן ולעוקציהם חסרי קוצים ישרים ועדינים או בעלי אחד או שניים קוצים כפופים - זהו פטל קדוש.
אם כי ישנם סימנים נוספים כמו צבע והעלים ושיעור העלים ועוד.
מאפייני הצמח
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרבית מיני השיח יש חוחים בדומה לוורדים, בהם הם נעזרים כדי לטפס על קירות ומבנים. יוצא דופן מבחינה זו הוא פטל אדום, שגבעוליו ישרים וחלקים.
הפירות של כל מיני הפטל הם בצורת מקבץ גרגרים זעירים, הסדורים בצורה מעגלית סביב העוקץ. אשכולות הפטל מתוקים-חמוצים והם טובים למאכל אדם. קוצי הפטל מעוקלים, חדים ודוקרים. בקטיף פטל עלולים להיפצע מקוציו.
בארץ ישראל נפוצים שני מיני בר: פטל לביד ופטל קדוש, על-פי רוב בקרבת מקורות מים, למשל באפיקי נחלים. בגידול מסחרי בישראל קיימים גידולים של פטל אדום (מתת-הסוג פטל) ושל אוסנה[10].
שיח הפטל הוא למעשה מערכת של נצרים רבים. את זני הפטל מקובל לחלק לזני 'פלוריקן' הנותנים יבול פעם אחת בלבד על הענף הדו-שנתי ולזני 'פרימוקן' הנותנים יבול אחד – מייד בשנה הראשונה, ויבול שני בהמשך, מן הענפים הצדדיים. המכנה המשותף של שני סוגי הזנים הוא שהנצר אינו מתקיים יותר משנתיים[10].
מיני הבר בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארץ ישראל נפוצים שני מיני בר: פטל לביד ופטל קדוש, על-פי רוב בקרבת מקורות מים, למשל באפיקי נחלים. בגידול מסחרי בישראל קיימים גידולים של פטל אדום (מתת-הסוג פטל) ושל אוסנה[10].
תפוצה עולמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפוצה הטבעית של הסוג פטל כוללת כל אירואסיה, צפון אפריקה הים-תיכונית, אמריקה הצפונית כולה, ואזורים הרריים טרופיים באסיה ובדרום אמריקה ומזרח אוסטרליה, בעוד אבל לא במדברים באזורים טרופיים נמוכים[1].
בהלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופן גדילתו של שיח הפטל, שבו השיח עצמו הוא רב-שנתי אך כל אחד מנצריו מוציא פרי רק פעם אחת ולכל היותר פעמיים, עורר דיון הלכתי רחב בשאלה האם יש להגדירו כעץ או כירק. לשאלה זו ישנן השלכות לעניין איסור ערלה ולעניין ברכות הנהנין[11]: יש אומרים[12] שברכתו בורא פרי העץ ויש אומרים שברכתו בורא פרי האדמה. מספק יש לברך "אדמה", שנפטר בה בכל אופן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטל, באתר ITIS (באנגלית)
פטל, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
פטל, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- פטל, באתר Tropicos (באנגלית)
פטל, באתר GBIF (באנגלית)
פטל, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)- פטל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עוזי רביד, "פטל (סוג)", בספר "בשומות וטעמים טבעיים"
אילון גלעד, איך קיבל ה"פֶּטֶל" את שמו ומה הקשר שלו לסנה הבוער?, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Rubus L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Rubus L., WFO: World Flora Online. Published on the Internet
- ^ Zohary, M., Flora Palaestina – Part Two, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1972, עמ' 10-11
- ^ Rubus, Flora of North America
- ^ פטל קדוש, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ פטל לביד, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ Rubus aetnicus Weston, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Rubus creticus, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ P. Pablo Ferrer-Gallego, Abraham Van de Beek, Proposal to conserve Rubus ulmifolius, nom. cons. against the additional names R. creticus and R. sanctus (Rosaceae), TAXON, 15-9-2025 doi: https://doi.org/10.1002/tax.70042
- ^ 1 2 3 שמואל זילכה, פירות גרגריים: תמונת מצב 2014, עלון הנוטע ס"ח, ארגון מגדלי הפירות בישראל, 2014, עמ' 32-36
- ^ הרב יואל פרידמן, הפטל אילן או ירק לעניין ערלה וברכות, באתר למעשה - אקטואליה הלכתית.
הרב אליעזר מלמד, הגדרת העצים החייבים בערלה, באתר פניני הלכה.
הרב שניאור זלמן רווח, מהו דין פטל לגבי שנת ערלה, באתר המכון למצוות התלויות בארץ. (ארכיון) - ^ עיין במשנה ברורה בסימן ר"ג ס"ק א'-ג'. ובחיי אדם, נ"א ס"ט כתב לברך בורא פרי העץ, וכן כתב בערוך השלחן, ר"ג ס"ה. ובש"ת מהרש"ם, ח"א קצ"ו צידד שברכתו אדמה אך למעשה כתב שהמנהג לברך עץ, וכן כתב בשו"ת אגרות משה ולברך עץ. ובקצה"ש כתב לברך בורא פרי האדמה וכן הביא בספר "ותן ברכה" בשם הגרש"ז אויערבאך לברך בורא פרי האדמה מספק. ובספר "כיצד מברכים" עמוד יג' כתב שכיוון שהפטל גדל בגזע עצמו ולא מהענפים יש עליו ספק בברכתו. ובימינו ידוע שחש זני פטל שגזעם לא מתקיים משנה לשנה לפיכך ודאי שאין לברך עליו עץ.
