הסנה הבוער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר הוא מאורע מקראי שאירע בסמוך להר סיני, בו חווה משה התגלות אלוהית מתוך צמח קוצני בשם "סנה", הבוער באש ויחד עם זאת אינו נשרף. במעמד זה נתמנה משה על ידי אלוהים לשליחו להוצאת בני ישראל מעבדות מצרים ולהביאם לארץ ישראל.

תיאור המחזה מופיע בפרשת שמות שבספר שמות:

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה. וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים.

שמות, ג', א'-ו'

צמח הסנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן מאזור הר סיני עליה ניתן לראות כביכול את דיוקן הסנה

הסנה נזכר שש פעמים במקרא, רובן בסיפור התגלות ה' למשה במדבר חורב בעת שזה רעה את צאן יתרו חותנו[1]. פעם אחת נזכר הסנה בברכת משה לשבט יוסף: "ורצון שכני סנה"[2].

לצמח יש זיהויים רבים בקרב התרגומים השונים, כתבי חז"ל ופרשני ימי הביניים. הבולט שבהם הוא הצמח המכונה בימינו פטל קדוש (Rubus sanguineus). זיהוי זה מקובל גם אצל הנוצרים, והם מטפחים אותו במתחם כנסיית סנטה קתרינה שבדרום סיני.

הצעות זיהוי נוספות גורסות שה'סנה' הוא שם כללי לצמחים קוצניים, או שזהו אינו צמח כלל אלא אבן מאזור הר סיני עליה ניתן לראות כביכול את דיוקן הסנה. מדובר למעשה בסלע גרניט שבתוכו יש התגבשות של תחמוצת מנגן היוצרת צורה מסתעפת כשל עץ. חלק מהחוקרים הציעו שלל הצעות זיהוי, שברובן מסופקות מאוד. יש שסברו שמדובר בצמחים מדבריים בעלי פרחים בגוון זוהר שיצרו אשליה של צמח בוער. אך קשה לקבל את ההנחה שרועה צאן ותיק שמכיר את צמחי המדבר ישגה בחזיונות שווא[3].

חז"ל במדרש (שמות רבה פ"ב) נתנו הסברים רבים מדוע על פי המקרא ה' ניגלה למשה דווקא בסנה ולא בצמח אחר. כך למשל ר' יהושע בן קורחה סובר, שרצה הקב"ה ללמד שאין מקום פנוי ללא שכינה ואפילו סנה שהוא צמח פשוט ולא נחשב. רבי אליעזר סובר כי התגלות ה' בעולם היא לפי מצבם של ישראל, ומכיוון שישראל היו שרויים בשיעבוד ובמצב קשה, הרי גם הוא נגלה בשיח הקטן והעוקצני הזה.

לבת האש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל הציעו בנוגע למשמעותו הסמלית של הסנה הבוער, כי זהו רמז לכך שבני ישראל יסבלו במצרים אך לא יכלו (ספר הזוהר חלק ב דף כא, ב), בבחינת עידוד למשה ולשליחותו.

כל זה משתלב במהותה של ההתגלות שבה אלהים נגלה אל משה כ"אהיה אשר אהיה", היינו כהוויה תמידית ושאינה מתכלה.

אשר לקול ששמע משה מתוך הסנה, היו שטענו כי היה זה קול שבקע מגרונו של משה, ומנגד היו שדיברו על תודעתו הגבוהה לנוכח המעמד, שלבשה את צורתה ב"דיבור" המבטא את המאורע, ומשמעויותיו.

הסנה הבוער בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנה הבוער הוא סמלה של כנסיית סקוטלנד. בתמונה הוא מופיע מעל שער כנסייה באדינבורו.

האמן הישראלי יצחק דנציגר פיסל פסל בשם "הסנה הבוער", שבו הממד המטאפיזי של נושא העבודה עובד על ידי דנציגר לפסל מופשט, בעל קומפוזיציה דינאמית ומלאת תנועה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסנה הבוער בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר שמות, פרק ג', פסוק ב'-ד'.
  2. ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ט"ז.
  3. ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 143-142