פיוטר לשצ'נקו

**פיוטר לשצ'נקו**
**Pyotr Leshchenko**
לידה	14 ביוני 1898; מחוז אודסה, האימפריה הרוסית
פטירה	16 ביולי 1954 (בגיל 56); טרגו אוקנה, מחוז בקאו, הרפובליקה העממית הרומנית
שם לידה	פיוטר קונסטנטינוביץ' לשצ'נקו
מוקד פעילות	רומניה, האימפריה הרוסית
תקופת הפעילות	1919–1951 (כ־32 שנים)
עיסוק	זמר, רקדן
סוגה	שאנסון רוסי, טנגו
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	רומנית
	פרופיל ב-IMDb

פיוטר קונסטנטינוביץ' לשצ'נקו (ברוסית: Пётр Константинович Лещенко;‏ 14 ביוני 1898 – 16 ביולי 1954) היה זמר אסטרדה רוסי ורומני ממוצא צועני-אוקראיני, מהבולטים ביותר במחצית הראשונה של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת הסולו של לשצ'נקו התחילה כשהיה בן 32. מאז שנת 1926, במשך שנתיים, מסייר לשצ'נקו באירופה ובמזרח התיכון. לאחר הסיור חזר לרומניה ועבד זמן מה בתיאטרון "תיאטרול נוסטרה", אך עד מהרה עזב למדינות הבלטיות, אחר כך לאוקראינה, שם הופיע במסעדות שונות.

בסוף שנת 1931 הכיר הזמר את המלחין הבולט אוסקר סטרוק, שכתב לחנים פופולריים בסגנון טנגו ופוקסטרוט, כמו גם שירי פופ ורומנטיקה רגשית. לפי הצעת סטרוק, לשצ'נקו מקליט את קולו לראשונה. תקליטים עם השירים "עיניים שחורות" (Чёрные глаза) של אוסקר סטרוק), "רפסודיה כחולה" (Синяя рапсодия), "ספר לי למה" (Скажите, почему), ובהמשך "טטיאנה" (Татьяна), "מירנדה" (Миранда) ו"נסטיה יגודקה" (Настя-ягодка) מתפרסמות.

ההצלחה של שירים אלה מובילה לכך שללשצ'נקו מציעים חוזה לסניף הרומני של חברת התקליטים הבריטית קולומביה, שאיתה הקליט מעל 80 תקליטים. כמו כן, יצירות פורסמו על ידי חברות תקליטים אחרות - פרלופון הגרמנית, Electrecord הרומנית, Bellaccord הלטבית.

הקלטת קול מעלה את תהילתו של לשצ'נקו, והוא מסייר הרבה לא רק בבסרביה, אלא גם מופיע באולמות הטובים ביותר של וינה, לונדון, ריגה, קישינב. ואז מתיישב הזמר ומשפחתו בבוקרשט, שם פתח מסעדה.

בסוף 1941 נתן הסולן מספר קונצרטים באודסה שנכבשו על ידי הכוחות הרומניים באולם המרכזי של מלון בריסטול. לשצ'נקו התעלם מצו צבאי ראשון, נכנס לקבוצה אמנותית ושוחח עם החיילים. אחרי הצו השני, לשצ'נקו ניגש לקו החזית בחצי האי קרים, שם שירת במטה הצבא הרומני והיה אחראי על הקנטינה.

עם כניסתו של הצבא הסובייטי, יחד עם אשתו ורה, הוא שר בבתי חולים, זרועות ומועדוני קצינים. מאז קיץ 1948 הזוג מופיע בבתי קפה ובתי קולנוע שונים בבוקרשט, ואז מוצאים עבודה בתיאטרון חדש^[1].