פנצ'טנטרה
פנצ'טנטרה (Pañcatantra, בסנסקריט: पञ्चतन्त्र; ידוע גם ככַּלִילָה ודִימְנָה או משלי בידבה (Bidpai)) הוא חיבור הודי עתיק שנכתב בסנסקריט ובו משלי חיות. הספר נכתב על ידי פילוסוף הודי בשם בידבה, במטרה להנחות נסיכים ושליטים בענייני שלטון וללמד אותם איך לנהל בצורה נבונה את המדינה ואת אורח חיי האדם.
החיבור נקרא לעיתים "כלילה ודימנה", צירוף שמותיהם של שני תנים - כלילה ודימנה. על פי המשל המופיע בספר, כלילה ודימנה היו יועציו של האריה, מלך החיות. יום אחד שמע האריה בעל חיים בוכה. התנים בדקו זאת ומצאו שבעל החיים שבוכה הוא שור. הם החליטו לשדך בין האריה לשור, וכך היה, אלא שכלילה ודימנה קינאו בחברות שלהם והחליטו לסכסך ביניהם. עומק הסכסוך היה כזה שהאריה והשור נלחמו זה נגד זה מתוך מחשבה שהאחד רוצה להרוג את השני.
תולדות הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלך פרס שלח אנשים שיעתיקו את הספר לפרסית, ומהפרסית העתיקה תרגם אותו אבן אל-מוקפע לערבית. ספר זה שימש את האחים הטהורים כדי לתת דוגמאות לאחריות מוסרית הדדית. במאה ה-8 הגיע הספר לאירופה.
הספר תורגם לעברית לראשונה בימי הביניים על ידי רבי יואל (שרידים מתרגום זה נדפסו על ידי יוסף דרנבורג בפריז בשנת 1881). בהמשך הוא תורגם מחדש על ידי אברהם אלמאליח והופיע בהוצאת דביר בשנת 1926.
הספר מוזכר בשמו "כתאב כלילה ודמנה" בספרות הגאונים בהקשר לספרות היהודית המוכרת בשם משלות שועלים. כך בנספחים לאגרת רב שרירא גאון מובא שיש בו "מוסרין ודברי חכמה ומליצה בכלל משלים שלחיות".[1]
הקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לספר חוברו 4 הקדמות:
- ההקדמה הראשונה: והיא נקראת : "באב בורזוויה", והיא ההקדמה הצמודה לספר עצמו, וחוברה במאה השישית ומי שחיבר אותה היה איש בשם "בורזווויה", שהוא הרופא המלכותי של "אנושרוואן" מלך פרס, והוא תרגם את הספר מהודית-סנסקריט, לפהלווית-פרסית, והוסיף לספר המתורגם הקדמה שבה בורזוויה מדבר על עצמו: כיצד נסע להודו, מה הבעיות שנתקל בהן בדרך ובהודו, ומה הוא עשה על מנת להשיג את הספר "פנצ'טנטרה". ההקדמה הזו היא אורגינאלית כי היא מצויה בתרגום לאראמית, שהיה לפני התרגום לערבית. יש הטוענים, שמי שחיבר את ההקדמה הזו היה "בוזורג'מהר" סופר פרסי, כי הוא חתום עליה.
- ההקדמה השנייה: נכתבה במאה השמינית, על ידי אבן אל-מוקאפאע, סופר פרסי שידוע כסופר בשפה הערבית, והוא תרגם את הספר מפרסית לערבית והוא תרגם בנוסף לספר את ההקדמה של "ברזוויה", והוסיף עוד הקדמה משלו, שנקראת: "באב ערד אלכיתאב" (כלומר: הפרק שמציג את הספר), או "באב ע'רד אלכיתאב" (כלומר: הפרק שמתאר את מטרת הספר), ובהקדמה זו אבן אלמוקאפאע דיבר על תוכן הספר הזה, ועל הרובד הגלוי והרובד הסמוי, והוא הדגיש את שכוונת הספר היא לא רק הצגת משלי בעלי חיים, שזהו הרובד הגלוי, אלא הוא מתכוון ללמד לקחים ומוסר השכל ממה שנאמר מפיהם של אותם בעלי חיים, וזהו הרובד הסמוי, החשוב ביותר. בהקדמה זו מדובר בדילמות המיוצגות על ידי בעלי חיים ושאילות בענייני החצר המלכותי, ואיך אפשר להתקדם שם מבחינה פוליטית. ישנם משלים רבים שאפשר ללמוד מהם על ידי התעמקות במשמעויות, כך שאם האדם לא מתעמק באמת הוא לא יבין כלום.
- ההקדמה השלישית: נקראת "באב בעת'ת ברזוויה אלא בילאד אלהינד" (כלומר הפרק על שליחתו של ברזוויה להודו), סביר להניח שהקדמה זו הצטרפה לספר, לכל המאוחר במאה ה-12. מי שכתב אותה ידע על קיום ההקדמה הראשונה, כי היו בה דברים שחוברו לכבוד "ברזוויה" עקב ההקדמה הראשונה. ההקדמה הזו מפרטת את נסיבות הבאת הספר מהודו לפרס, כי זה עניין שסקרן את האנשים במאה ה-8, אחרי שתורגם הספר לערבית, וכן בהקדמה הראשונה "ברזוויה" לא התייחס כל כך לתיאור הנסיבות שגרמו להסתכן בהבאת הספר. בהקדמה הזו תואר איך המלך הסאסאני אנושרוואן התעניין להשתלם בידע ההודי הטמון בתוך הספר הזה, והוא שלח את ברזוויה להביא את הספר.
- ההקדמה הרביעית: היא נקראת "באב מוקאדימאת אלקיתאב" (כלומר: פרק השער של הספר). בהקדמה הזו נותנים הסבר על סיפור המסגרת של הספר, כך שמגדירים את "דבשלים" ואת "ביידבא" ואיך שביידבא חיבר את הספר אחרי שדבשלים המלך רצה להוציא אותו להורג ובסוף הוא התחרט, מרוב הדברים ששמע על חוכמתו של "ביידבא". ההקדמה הזו נכתבה עקב הסקרנות שעלתה אצל הקוראים על הסיבה לכתיבת הספר המקורי "פנצ'טנטרה".
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגבי ההקדמה השלישית, עלה לדיון האם היא באמת חוברה במאה ה-12, כי בתרגום הארמי, שהיה כמעט באותה תקופה של התרגום הפרסי, היא אינה קיימת. גם בתרגום של אבן אלמוקפאע לערבית ההקדמה הזו הופיעה רק במאה ה-13 ולא באותה תקופה בה נכתבה ההקדמה של אבן אלמוקאפאע. בתרגום של יוהאן מקאפואה (סופר יהודי שהתנצר), שתרגם את התרגום של רבי יואל מעברית ללטינית, מוצאים את ההקדמה השלישית חבורה לספר של יוהאן מקאפואה, וזה מעיד על כך שהקדמה זו הייתה כבר אצל רבי יואל, כי היא נמצאת בתרגום ללטינית שתורגם מהגרסה הערבית של הספר.
תרגומים עבריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Deux versions hébraïques du livre de Kalîlâh et Dimnâh: la première accompagnée d’une traduction française, publiées d’après les manuscrits de Paris et d’Oxford par Joseph Derenbourg, Paris: P. Vieweg, 1881. (Fragment d’une traduction hébraïque du livre de Kalîlâh et Dimnah / attribuée a un certain R. Joël. Le commencement du livre de Kelîlâh et Dimnâh / traduit de l’arabe en hëbreu par R. Jacob ben Elazar)
- ספורי כלילה ודמנה; מאת בידבה הפילוסוף ההודי; תֻּרגמו מערבית בידי אברהם אלמאליח, עם מבוא מאת המתרגם, תל אביב: דביר, תרפ"ז 1926. (מהדורה ב: תש"י 1950)
- סיפורי כלילה ודימנה; מאת הפילוסוף ההודי בידבה; נוסח עברי חדש: עירית שילה, תל אביב: דביר, תשנ"ב 1992.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פנצ'טנטרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בידבה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שו"ת הגאונים הרכבי, סימן שסב.
