סיפור מסגרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיפור מסגרת הוא מרכיב מהעלילה ביצירות ספרותיות. הוא נותן מידע נוסף על חלקי העלילה האחרים, וחסר משמעות בלעדיהם. אך חלקי העלילה האחרים עשויים להיות משמעותיים בלעדיו ולהיתפס כיצירות אמנות שלמות.

סיפור המסגרת מופיע, בדרך כלל, בתחילת ובסוף כל קטע סיפורת אחר – דהיינו אם יש סיפור מרכזי אחד, הוא יופיע בתחילתו ובסופו, ואם יש סיפורים מרכזיים עצמאיים אחדים, הוא ישמש גם כקטעי קישור ביניהם. אולם הדבר אינו חייב להיות כך. סיפור המסגרת יכול להופיע רק בתחילת או רק בסוף היצירה ואפילו בנקודה אחת במרכזה.

מבחינה דקדוקית, סיפור המסגרת יכול להיכתב בזמן או בגוף אחר משאר היצירה. סיפור המסגרת עשוי להיכתב בסגנון שונה ממנה ואפילו על ידי מחבר אחר או בתקופה מאוחרת יותר מהתקופה בה נכתבה עיקר היצירה. במקרה קיצוני יש סיפור בתוך סיפור - לסיפור המסגרת יש עלילה מפותחת מאוד בפני עצמה.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלף לילה ולילה – דוגמה ברורה ביותר לסיפור מסגרת שנכתב כדי לקשר בין הרבה סיפורים קצרים. בסיפור המסגרת מסופר שאלף ואחד הסיפורים הקצרים שלוקטו אל הספר הם סיפורים שסופרו על ידי מישהו בסיטואציה מסוימת. במקרה זה קל מאוד להאמין שסיפור המסגרת נכתב על ידי מי שליקט את הסיפורים הקצרים, שנכתבו, במקור, על ידי אנשים רבים ושונים[1].
  • תמונות בתערוכה – יצירה מוזיקלית המתארת תמונות וגם קטעי קישור המתארים הליכה בין תמונה לתמונה. במקרה זה, ברור וידוע כי כל היצירה, כולה נכתבה על ידי אותו אדם - המלחין הרוסי מודסט מוסורגסקי.
  • האליאדה והאודיסאה – המשורר שאול טשרניחובסקי, תרגם את יצירתו המיתולוגית הנודעת של הומרוס, לעברית. הוא סבר כי באיליאדה, כמו גם בחלק האחרון של האודיסאה, שבו מתוארת שיבתו ונקמתו של אודיסאוס, הוספו או נשזרו ליצירה המקורית של הומרוס, חומרים נוספים על ידי מחברים מאוחרים. טשרניחובסקי אף העריך את יכולתם של המוסיפים לאיליאדה, לשמור על רוח כתיבה דומה לזו של הומרוס, מאשר את יכולתם של מחברי חלקו האחרון של האודיסאה.‏[2]
  • ספר איוב – יצירה עם סיפור מסגרת כפול. נאומיו של איוב כתובים בסגנון לירי גדוש תיאורים ויכולים להיקרא כיצירות שלמות בפני עצמם. דברי רעי איוב, שהנאומים באים כתגובה להם, הם יצירה ביקורתית שמציגה את צביעותם של אנשים. דברי הרעים לא נכתבו באותו סגנון של דברי איוב וניתן לראות בהם סיפור מסגרת. המסגרת החיצונית לכלל ספר איוב[3] מתארת בצורה סיפורית פשוטה את אסונותיו של איוב ואת ההתרחשות השמימית שהביאה לאסונות אלו. כתיבה זו היא בסגנון שלישי.
  • תפוס אותי אם תוכל - הסרט מתחיל בתוכנית דמוית זה הסוד שלי, שבמהלכה נזכר גיבור העלילה במה שהתרחש במהלך נעוריו ובחרותו. זיכרונותיו עצמם, הם קטע העלילה המרכזי. המיוחד בסיפור מסגרת זה הוא שהוא מופיע בתחילת היצירה השלמה בלבד. לא חוזרים אל סיפור המסגרת בשום קטע אחר של הסרט.
  • שרלוק הולמס - כמו הרבה סדרות מתח, כתובות או מצולמות שבאו אחריו, סיפור המסגרת הוא על הצוות שמנהל את החקירות והסיפורים המרכזיים, הנפרדים, הם על כל חקירה וחקירה.
  • בספרים אוטופיים רבים (אוטופיה מאת תומאס מור, אטלנטיס החדשה מאת פרנסיס בייקון, עיר השמש מאת תומאסו קמפנלה ועוד), סיפור המסגרת הוא על ספן או מגלה ארצות הנקלא לאי נידח, בו מתגלית לעיניו ומוסברת לו חברת המופת המוצגת בספר
  • הסרט טיטאניק - בתחילת הסרט מסופר על ספינה אשר מוצאת ממצאים ארכיאולוגיים במעמקי האוקיינוס. במקביל, מסופר על ישישה אשר שומעת את הידיעה על ממצאי הספינה, וטוענת כי אותו ממצא שייך לה. צוות הספינה והקשישה נפגשים, ובמהלך הפגישה אותה הקשישה מספרת לצוות על מעלליה בספינה, בעוד הצופה צופה בסיפור עצמו על המסך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלף לילה ולילה באנציקלופדיה היהודית
  2. ^ הומרוס, איליאדה ואודיסיאה : שירים נבחרים, (עם מבוא כולל, ביאורים והערות מתורגמים מיוונית על ידי שאול טשרניחובסקי), תל אביב : הוצאת דביר, תשט"ז-1956.
  3. ^ ספר איוב באנציקלופדיה למקרא של מכון גשר