פריץ וייס

פריץ וייס
**Fritz Weiss**
לידה	28 בספטמבר 1919; פראג, צ'כוסלובקיה
פטירה	4 באוקטובר 1944 (בגיל 25); אושוויץ, גרמניה הנאצית
מוקד פעילות	צ'כוסלובקיה
סוגה	ג'אז
כלי נגינה	קלרינט

פריץ וייס (בצ'כית: Bedřich Weiss‏; 28 בספטמבר 1919 – 28 בספטמבר 1944) היה מוזיקאי יהודי ומעבד של מוזיקת ג'אז שהיה פעיל במחצית הראשונה של המאה ה-20. היה פעיל בחיים המוזיקליים של מחנה הריכוז טרזיינשטט. נספה במחנה ההשמדה אושוויץ.

ביוגרפיה

וייס נולד למשפחה יהודית דוברת גרמנית מהמעמד בינוני בפראג. הוא החל להתעניין בג'אז בגיל צעיר, ועד מהרה החל להשתתף בחיי הג'אז של פראג. הוא החל לנגן בכינור, אך מאוחר יותר עבר לחצוצרה. כסטודנט ב"בית הספר לדקדוק אנגלי" בפראג הוא הפך להיות חבר בתזמורת בית הספר שנקראה "קצב הסווינג". בתזמורת זו הוא ניגן בחצוצרה ראשונה. בין חברי התזמורת היו גרמנים, צ'כים ויהודים. ראש הלהקה היה הפסנתרן הצ'כי מילאן האלא (Milaan Halla). המצב בתזמורת השתנה בשנת 1939, עם עליית הנאצים לשלטון. כמה מהמוזיקאים הגרמנים עזבו את ההרכב, בגלל סירובם לנגן עם יהודים. בשנת 1939, עבר וייס לנגן בחצוצרה בתזמורת "קארל לודביג". כחבר הלהקה הפך וייס למנהיג התזמורת ועזר לארגן חזרות, אך מעל לכל, הוא סידר את חלק הארי של רפרטואר ההרכב. מוזיקאי הג'אז היהודים נהגו להתאמן בשנים 1940-1941 בבית היתומים היהודי. בהמשך חברותו בתזמורת הפכה לבעייתית יותר ויותר בגלל חוקי הגזע, עד שהוא עזב את התזמורת. עם זאת, הוא השתתף בעילום שם בהקלטה של תקליטים.

טרזיינשטט

בשנת 1942, נשלח פריץ וייס, יחד עם שאר בני משפחתו, למחנה הריכוז טרזיינשטט. הוא לקח חלק באירועים מוזיקליים שהתקיימו במחנה, והוא אף המשיך את שיתוף הפעולה שלו עם תזמורות מחוץ למחנה. בעזרת שוטרים צ'כיים הוא הצליח להשיג ציוד הדרוש להסדרת קומפוזיציות ג'אז. בטרזין, וייס ייסד תזמורת של חמישייה, שפעלה עד לחודש אוגוסט 1944. ב-1943 הוא הפך גם למנהיג אמנותי ומעבד של ההרכב דיקסילנד ג'אז טרזין שנקרא "גטו סווינגרס". שתי הלהקות שתפו פעולה בהופעות שונות ומספר הנגנים גדל, במיוחד לאחר הגעתם של נגני ג'אז יהודים דנים והולנדים. וייס, יחד עם הפסנתרן הברלינאי מרטין רומן, הלחינו ועיבדו יותר משלושים יצירות חדשות להרכבים. העיבוד הפופולרי ביותר היה מוזיקת הג'אז של אופרת הילדים ברונדיבר, שהולחנה במקור על ידי האנס קראסה. בחודש יוני 1944, במהלך הביקור של הצלב האדום במחנה, הגטו סווינגרס נאלצו להשתתף בהופעות התעמולה שאורגנו בכפייה על ידי הגרמנים, על ידי קורט גרון. ההופעות נועדו להטעות את העולם שבחוץ. ההרכב הופיע גם בסרט התעמולה "טרזין" שהופק על ידי הגרמנים. רוב חברי הלהקה לא שרדו את המלחמה אך חלק כמו קוקו שומן נותרו בחיים.

בספטמבר 1944, נשלח וייס עם אביו למחנה ההשמדה אושוויץ. האב ובנו נספו בתאי הגזים באושוויץ. פריץ וייס מת באושוויץ ב-28 בספטמבר 1944, ביום ההולדת ה-25 שלו.

בישראל, חשף לראשונה את הסיפור מוזיקאי הג'אז ונגן הסקסופון שי ברנר, בשנת 2013. שי יזם פרויקט מוזיקלי המנציח את פועלו של פריץ וייס, הביא לישראל את האלבום בו הוקלטו היצירות שהוברחו ממחנה הריכוז בטרזין, וערך מופע מחווה המוקדש לפריץ וייס ותזמורת הג'אז במחנה הריכוז, 'הגטו סווינגרס'.

קישורים חיצוניים

פריץ וייס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בן שלו, לוחם הג’ז מגטו טרזינשטט, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2013
מחווה לפריץ וייס, בביצוע תזמורת הג'אז של שי ברנר, סרטון באתר יוטיוב
עיבודי ג'אז של פרנץ וייס בהקלטה שנערכה על ידי המוזיאון היהודי בפראג.

שי ברנר, אנחנו ניגנו מוזיקה בגיהנום, אתר מידה.

אינטרמצו עם אריק, ג'אז יהודי בשואה. כאן חינוכית, באתר יוטיוב.