פתן שחור
 פתן שחור
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| תת־מערכה: | בעלי חוליות |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | פתניים |
| סוג: | פתן שחור |
| מינים | |
| |
| שם מדעי | |
 WalterinnesiaLataste, 1887 | |
| |
פתן שחור (שם מדעי Walterinnesia aegyptia; באנגלית: Desert Cobra – קוברה מדברית) הוא סוג של נחש ארסי והנציג היחידי ממשפחת הפתניים בישראל[1]. עד לא מכבר נחשב למין יחיד בסוגו, אולם התגלה כי האוכלוסייה בטריטוריה המזרחית של המזרח התיכון מהווה מין נפרד.
טקסונומיה ואטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם העברי מוזכר במקרא:
ישעיהו, י"א, ח':"וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה"
השם המדעי של הסוג Walterinnesia נקרא על שמו של הרופא הבריטי Walter Innes שגילה לראשונה את הפתן השחור ב-1887 במצרים.
עד לא מכבר הפתן השחור נחשב למין יחיד בסוגו, ומחקרים אחרונים גילו כי למעשה קיימים בסוג שני מינים:
- פתן שחור מצוי (Walterinnesia aegyptia) נמצא בישראל, לבנון, ירדן, מצריים ובצפון מערב ערב הסעודית.
- פתן שחור מזרחי (Walterinnesia morgani)- נפוץ בסוריה, מערב אירן, עיראק, ערב הסעודית, דרום טורקיה, כווית, קאטר.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחש זה הוא באורך בינוני המגיע לאורך מקסימלי של 1.3 מ' ומשקלו עד 1035 גרם[1]. הוא בעל גוף שחור ומבריק, זנב קצר וראש צר, שטוח ועבה הנבדל מן הצוואר. העיניים קטנות וכהות בעלות ראייה חלשה[1].
תפוצה ואזור מחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפתן השחור נפוץ במזרח התיכון, במדינות: מצרים, ישראל, לבנון, ירדן, ערב הסעודית, עיראק, כווית, ומערב איראן.
פתן שחור יימצא באזורים ערבתיים, במדבריות, בחולות ובאזורים סלעיים. אזורים בעלי לחות ומים מהווים גורם משיכה עבור הנחש, וכך גם אזורים מיושבים בתחום תפוצתו.
הם ניזונים בעיקר מיונקים קטנים, ציפורים וזוחלים אחרים. משך חייהם הוא כ-10-15 שנים בטבע.[2]
ארס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ארס
הכשת הפתן השחור היא למעשה נשיכה ממושכת והזרקה איטית יחסית של הארס, אופן הכשה זה מבדיל אותו מהנחשים הארסיים האחרים בישראל[3]. רוב הכשות הפתן השחור אינן חמורות, ומאופיינות בתופעות מקומיות כגון נפיחות, אדמומיות וכאב. לעיתים הן מלוות בחום, סחרחורות וכאבי ראש[3].
עם זאת, על פי מדד LD50 עוצמת הארס של המין פתן שחור מצוי היא 0.4 מ"ג\ק"ג[4]. לשם השוואה, עוצמת הארס של קוברה הודית לפי מדד זה עומדת על 0.80 מ"ג\ק"ג, ואילו לקוברת הכף עוצמה של 0.72 מ"ג\ק"ג, כלומר עוצמת הארס של הפתן השחור חזקה משל שניהם, אולם כמות הארס של הפתן השחור נמוכה משמעותית[4]. כאשר ארס הפתן השחור הוזרק במהלך ניסוי לארנב, נצפו תופעות של היפוגליקמיה והיפוקסיה[5].
ארס הפתן השחור הוא נוירוטוקסי מאוד (פועל על מערכת העצבים) והמורגיני (גורם לשטפי דם), והשפעה פרוטאוליטית (פירוק חלבונים בגוף)[6]. השפעתו גורמת לשיתוק שרירים ושיתוק מערכת הנשימה תוך זמן קצר יחסית מחדירת הארס לקורבן, כמו גם להשפעות נוספות ונרחבות אשר עדיין נלמדות בשל מחסור במידע ומחקרים על נחש זה[6].
נסיוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90 פותח נסיוב נגד הארס של הנחש על ידי חוקרים מאוניברסיטת ת"א.[7]
קריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה, מהדורה שלישית 2022. ISBN 978-965-91880-2-4, עמודים: 221-223
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פתן שחור, באתר ITIS (באנגלית)
- פתן שחור, באתר NCBI (באנגלית)
- פתן שחור, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פתן שחור, באתר GBIF (באנגלית)
- פתן שחור באתר עמותת מן השדה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 פתן שחור מאתר בוקר
- ^ Marie curie, Discover All Types of Desert Snakes Worldwide (With Exclusive Pictures), SNAKES WORLD, 2024-09-13 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 הכשת נחש באזורים מדבריים בישראל: תיאור מקרה וסקירה. מאתר חיל הרפואה של צה"ל
- ^ 1 2 LD50 of venomous snakes מאתר SnakeDataBase
- ^ Effect of black snake (Walterinnesia aegyptia) venom on the respiratory activity of some tissues of the rabbit
- ^ 1 2 The Effect of Walterinnesia aegyptia Venom Proteins באתר BioMed Research International
- ^ ארסי, רעיל או מסוכן? מאתר סנונית