לדלג לתוכן

צ'רנוביל 1986

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'רנוביל 1986
Чернобыль
בימוי דנילה קוזלובסקי
הופק בידי אלכסנדר רודניאנסקי
סרגיי מלקומוב
נטליה קוטקובה
דנילה קוזלובסקי
תסריט אלכסיי קזאקוב
ילנה איוואנובה
שחקנים ראשיים דנילה קוזלובסקי
רוושאנה קורקובה
אוקסנה אקינשינה
ארתור בסצ'אסטני
ניקולאי קוזאק
פיליפ אבדייב
איגור צ'רנביץ'
אנטון שוורץ
אנדריי ארצ'אקוב
סמוול טדבוסיאן
דמיטרי בסדה
צילום קסניה סרדה
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
חברת הפקה DK Entertainment
נון-סטופ פרודקשן
חברה מפיצה סנטרל פרטנרשיפ
VGTRK
גזפרום מדיה
KIT
נטפליקס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה רוסיהרוסיה 15 באפריל 2021
משך הקרנה 132 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט רוסית
סוגה סרט דרמה, סרט היסטורי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 690,000,000 מיליון רובל[1]
הכנסות 376,112,881 מיליון רובל[2]
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'רנוביל 1986רוסית: Чернобыль) הוא סרט דרמה ואסונות רוסי משנת 2021, שבוים על ידי דנילה קוזלובסקי שגם מככב בו.[3][4][5][6] בשלבי ההפקה הראשונים הסרט נקרא "כשהחסידות נפלו", לאחר מכן שונה שם הסרט לשם "צ'רנוביל: התהום" (Чернобыль. Бездна)[7] ובאוגוסט 2020 שונה שם הסרט ברוסית ל"צ'רנוביל". בישראל הסרט שווק על ידי נטפליקס בשם "צ'רנוביל 1986".

הסרט מספר על האנשים שעבדו לאחר אסון צרנוביל ובמחיר חייהם מנעו אסון בקנה מידה עולמי. הסרט מתמקד בכבאי, ליקווידטור, המשתתף במבצע החילוץ וחיסול השלכות האסון בתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל,[8] באפריל 1986. הדמויות הראשיות הן הכבאי אלכסיי, המהנדס ולרי והצולל הצבאי בוריס. לקבוצה יש משימה קטלנית: המים במיכל שמתחת לכור מתחממים יותר ויותר וצריך לרדת לגיהנום הזה ולמנוע את התרחיש הגרוע ביותר, שעלול להפוך את יבשת אירופה כולה למדבר לא מיושב.

אפריל 1986. הכבאי, קפטן אלכסיי קרפושין פוגש את חברתו האהובה אולגה סבוסטינה בעיר פריפיאט אותה עזב לפני עשר שנים. לאולגה יש בן, אליושה, קרפושין חושד שזה בנו. הוא מבקש העברה מהממונים עליו למחוז אחר ומתכונן לעזוב את פריפיאט. בלילה אליושה וחבריו עולים על אופניים לתחנת הכוח הגרעינית ועדים לפיצוץ הכור. אליושה מצלם את המתרחש במצלמת LOMO שקיבל קודם במתנה מאלכסיי ומקבל מנת קרינה. קרפושין לא מפוכח, הוא נוסע מפוחד מציפורים שנופלות לפתע מהשמיים, גורמות לו להתרסק עם המכונית במורד. הוא רואה טור של מכוניות כיבוי אש ומבקש להצטרף לאחד הצוותים. בהתלקחות הוא מוצא את חברי חולייתו לשעבר, שהגיעה לשם ראשונה: הם נשלחו לגג, שם הבטון נשרף והומס. החברים במצב קשה, הם מקיאים, עורם נשרף מקרינה. קרפושין לוקח שני חברים לאמבולנסים שהגיעו. הוא מפונה גם לבית החולים, אבל הוא יורד עם מנה קטנה של קרינה.

קרפושין מעורב בעבודת הוועדה, המסקנות מאכזבות: מתחת לחסימת החירום יש מאגר מלא מים, אם הדלק החם יישפך לשם, פיצוץ תרמי חדש יתרחש וכתוצאה מכך פליטה רדיואקטיבית עלולה לכסות לא רק את קייב, אלא גם להגיע למוסקבה. מתקבלת החלטה לשלוח לשם קבוצת מהנדסים על מנת להתחיל באוטומציה ולשאוב מים או, במקרים קיצוניים, לפתוח את השסתום באופן ידני. גורם בכיר אומר כי יישמרו מושבים למשתתפי המבצע במטוס שטס לשווייץ, שם ממתינים לגיבורים במרפאה מיוחדת לטיפול בהשפעות הקרינה. קרפושין, שעבד בשירותי הכבאות, מכיר היטב את התחנה מרגע הקמתה ומציע מעבר נסתר אל היעד, אך מסרב ללכת בעצמו. כשהוא מגיע לאולגה, הוא מגלה שאליושה חולה מאוד. כל התושבים מפונים באוטובוסים ומצבו של אליושה מחמיר. קרפושין יורד מהאוטובוס וממהר לחזור. הוא מנהל משא ומתן עם הפקיד לשלוח במקום זאת את אליושה לשווייץ.

שלושה אנשים: קרפושין, המהנדס ולרה וקולונל בוריס יורדים למרתף המוצף של יחידת הכוח של הכור הגרעיני בתחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל. הם מצליחים למשוך את החוט וברגע האחרון לפני שמתחילים את המתח להפעלת לוח הבקרה. עם זאת, שאיבה אוטומטית למטה לא עושה את עבודתה. בוריס, רואה את האור הבוהק, עושה את דרכו דרך האש ונכנס לאולם ובו דלק לוהט, לאחר שקיבל מינון קטלני של קרינה. אליושה נשלח לשווייץ. קרפושין וולרה הולכים בפעם השנייה ופותחים את הבולם, מים זורמים מהמיכל, המשימה הושלמה. ולרה מבוהלת שובר את הכבל, בעוד קרפושין ממהר אחריו.

אולגה הולכת לבית החולים, שם אומרת הרדיולוגית כי קרפושין נשלף על ידי כוחות ההצלה לאחר שהמים נוקזו. מצבו כה קשה עד שהרופאים לא מעזים להעבירו, הוא עצמו מהווה מקור לקרינה. אולגה ממהרת לתא הבידוד, שם היא מוצאת את קרפושין שנכווה ומעורר פלצות. שלושה חודשים לאחר מכן, אליושה חוזר לקייב לאחר טיפול בשווייץ ופוגש את אולגה לבדה.

צוות שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נכלל ברשימת 14 סרטי קולנוע שזכו לתמיכת קרן הקולנוע הרוסי. מרבית צילומי החוץ נערכו בבודפשט, הונגריה. אתרי צילום נוספים כללו את מוסקבה ופרבריה ואתרים נוספים ברוסיה.

יציאתו לאקרנים תוכננה ל-8 באוקטובר 2020,[9] במאי 2020 דווח שיציאת הסרט נדחתה ל-22 באוקטובר. באוגוסט 2020 פורסמה כרזה חדשה ובהמשך יציאתו לאקרנים נדחתה ל-15 באפריל 2021. ב-3 ביוני 2021, הסרט הופץ לצפייה דיגיטלית על גבי שרתי Premier וביולי אותה שנה עלה גם לצפייה בנטפליקס.

הסרט זכה לביקורות מעורבות ממבקרי הקולנוע הרוסיים, הדעות לגבי הסרט היו חלוקות. מבקרים רבים ראו בסרט "תשובה" רוסית למיני סדרה מבית HBO והשוו ביניהם, לרוב לטובת הסדרה.

בביקורת למהדורת Afisha סבר יגור בליקוב כי "הסרט כאמצעי תקשורת עם הקהל נוטה יותר להיכשל... אך עם זאת, זהו סרט עשוי בחריצות שיכול גם לרתק" ניקולאי קורנאצקי במגזין "אמנות הקולנוע" העריך מאוד את עבודתם של הצלמת קסניה סרדה ודנילה קוזלובסקי כבמאי: "במאי אחר נולד בצ'רנוביל, ובמאי בעל איכויות נדירות למדי - שיודע לעשות סרט של שחקן". אנטון דולין, שכתב באתר "מדוזה", הסכים איתו: "האישה החזקה ביותר בצ'רנוביל מתגלה כקסניה סרדה בת ה-26 שצילמה את הסרט". טימור אלייב מעיתון 2x2 כינה את הסרט "מלודרמה חסרת ערך ללא פנים אנושיות" ש"נכשל[ת] בכל חזיתות הקולנוע". ואדים בוגדנוב, מאתר Intermedia.ru מאמין כי "הסרט בהחלט איכותי. סגנון חזותי חזק, עבודת משחק משכנעת של קוזלובסקי ואקינשינה, פסקול בלתי נשכח, עבודה רבה שנעשתה על אביזרים, תפאורות ואפקטים" בעוד סרגיי אובולונקוב מ-Kino.mail.ru טען ש"לא הבמאי וגם לא התסריטאים עצמם הבינו איזה סרט הם עושים: מלודרמה טלוויזינית, שובר קופות עם אפקטים מיוחדים, או הפקה שנועדה להזכיר את האירועים הנוראיים שקרו לפני 35 שנה". בבטאון הממשלה רוסייסקאיה גאזטה פורסמו שני טקסטים של מחברים עם דעות הפוכות: אלכסיי ליטובצ'נקו סבר כי "בהחלט לא ניתן לקרוא לסרט אמיתי יותר או יעיל יותר" (בהשוואה לסדרה של HBO) ואנדריי מקסימוב אמר: "דנילה קוזלובסקי שולט. הוא שחקן נפלא ובמאי שמנסה ללכת בדרך עצמאית."

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]