לדלג לתוכן

צייד בודד הוא הלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צייד בודד הוא הלב
The Heart is a Lonely Hunter
כרזת הסרט צייד בודד הוא הלב
כרזת הסרט צייד בודד הוא הלב
כרזת הסרט צייד בודד הוא הלב
בימוי רוברט אליס מילר
הופק בידי תומאס ראיין, מרק מרסון
תסריט ספר:
קרסון מקאלרס
תסריט:
תומאס ראיין
עריכה אוון מרקס
שחקנים ראשיים אלן ארקין
סונדרה לוק
סיסלי טייסון
סטייסי קיץ'
מוזיקה דייב גרושין
צילום הארי סטרדלינג
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה האחים וורנר, Warner Bros.-Seven Arts עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 31 ביולי 1968
משך הקרנה 123 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 1.100,000 ‏$
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צייד בודד הוא הלב (אנגלית: The Heart is a Lonely Hunter) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1968.

התסריט מבוסס על ספר בשם זה מאת קרסון מקאלרס שיצא לאור ב-1940 והפך לרב-מכר. הוא מספר על בדידות אצל אנשים בשולי החברה הסובלים מחרשות, מחלות נפש, גזענות בגלל היותם שחורים, אלכוהוליסטים, עניים, ומתבגרים. העלילה מתרחשת בעיירה קטנה בג'ורג'יה.

בתפקידים הראשיים משחקים אלן ארקין וסונדרה לוק. על משחקם בסרט זה היה ארקין מועמד לפרס אוסקר ופרס גלובוס הזהב לשחקן ראשי ולוק הייתה מועמדת לפרס אוסקר ופרס גלובוס הזהב לשחקנית משנה.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון סינגר (אלן ארקין) הוא חירש-אילם. הוא יכול לתקשר עם אנשים על ידי קריאת שפתיים ושימוש בשפת הסימנים. לפרנסתו הוא עובד כצורף. בגלל מגבלתו הוא מתקשה ליצור קשר עם אנשים והחבר היחיד שלו הוא ספירוס אנטונפולוס (צ'אק מקאן) שגם הוא חירש-אילם אבל סובל גם מפיגור שכלי. הוא נוהג לפרוץ לחנויות ממתקים ולהתחיל לאכול שם עד שהמשטרה עוצרת אותו וסינגר משחרר אותו.

לבסוף מחליטים להעביר את אנטונפולוס למוסד לחולי נפש הנמצא בעיירה אחרת. סינגר שאיבד את חברו היחיד מחליט לעבור לאותה עיירה כדי להיות קרוב לחברו.

הוא מגיע למשפחת קלי ושוכר שם חדר. מצבה הכלכלי של המשפחה קשה. האב מתנייד בכסא גלגלים לאחר פציעה בפרק הירך. להם שלושה ילדים בת מתבגרת, מיק (סונדרה לוק) ושני ילדים קטנים. מיק נאלצת לוותר על חדרה לטובת סינגר וכועסת עליו על כך. סינגר רוצה לכבוש את ליבה של מיק. הוא מגלה שהיא אוהבת מוזיקה קלאסית, עוקב אחריה ומגלה שהיא מגיעה לאולם קונצרטים ומאזינה שם. לפי התוכניה הוא מגלה שמנגנים את סימפוניית יופיטר של מוצרט. הוא קונה תקליט של הסימפוניה ופטיפון. כאשר מיק חוזרת היא שומעת את המנגינה, מגיעה לחדרו, מדגימה לו בתנועות את המנגינה והקרח ביניהם נשבר. מיק רוצה להמשיך ללמוד ולהתקדם בחיים אבל כשהוריה מודיעים לה שבגלל מצבם הכלכלי היא צריכה להפסיק ללמוד ולהתחיל לעבוד היא פורצת בבכי ובורחת לסינגר, האדם היחיד שהיא נותנת בו אמון למרות מגבלתו.

סינגר מבקש לרכוש חברים. בעת ישיבה במסעדה מתפרע שם מובטל אלכוהוליסט ג'ייק בלאוט (סטייסי קיץ'). ג'ייק נזרק מהמסעדה ובחוץ מתנפלים עליו ופוצעים אותו. סינגר מגיע אליו ומבקש מרופא שחור שעבר במקום, ד"ר קופלנד (פרסי רודריגז), לטפל בו. הוא מסרב בתחילה באמרו שאינו מטפל בלבנים אבל לבסוף נענה להפצרותיו של סינגר המתבטא בשפת הסימנים. סינגר רוכש את ידידותם של בלאוט וד"ר קופלנד.

סינגר מגיע למרפאתו של ד"ר קופלנד ומסייע לו בתרגום לחולה חירש-אילם. ד"ר קופלנד מספר לו שהוא מאוכזב מבתו פורשה (סיסלי טייסון) שקיווה שתהיה רופאה ובמקום זה היא עוזרת בית ובעלה וילי הוא פועל פשוט. הוא גם מגלה לסינגר שהוא סובל מסרטן הריאות. פורשה ובעלה מבלים ביריד, קבוצה של לבנים מתנפלת עליו והוא פוצע את אחד מהם מתוך הגנה עצמית. במשפט הוא נדון למאסר ומושלך לכלא בעוד שהלבנים משוחררים. פורשה מבקשת מאביה שייתן עדות על כך שהיה במקום הקטטה ויעיד לטובת וילי אך הרופא מסרב להישבע שבועת שקר. פורשה מנתקת את הקשר עם אביה. וילי מנסה לברוח מהכלא, נתפס ומושם בשלשלאות הלוחצות על רגלו. נגרם לו נמק ורגלו נקטעת. סינגר מודיע לפורשה על מחלתו הסופנית של אביה. היא מגיעה אל ד"ר קופלנד, מתחבקת ומתפייסת אתו.

סינגר מגיע למוסד ומבשר שחברו אטונפולוס נפטר. הוא נכנס לדיכאון, מגיע לחדרו ויורה בעצמו. כעבור זמן מגיעים לקברו מיק וד"ר קופלנד, מדברים בשבחו ומיק מתייפחת ואומרת "כמה אהבתי אותו".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]