צניחה צבאית מגובה רב
צניחה צבאית מגובה רב או צניחה חופשית צבאית (MFF) היא שיטה להצנחה טקטית של לוחמים או ציוד ממטוסי תובלה מגובה רב באמצעות צניחה חופשית. בצניחה טקטית נעשה שימוש בשתי טכניקות: צניחת HALO (גובה רב – פתיחה נמוכה) וצניחת HAHO (גובה רב – פתיחה גבוהה). בטכניקת HALO, הצנחן פותח את המצנח בגובה נמוך לאחר נפילה חופשית, ואילו בטכניקת HAHO, הצנחן פותח את המצנח בגובה רב לאחר שקפץ מהמטוס.
אף על פי שטכניקת HALO פותחה לראשונה לשימושים צבאיים בשנות השישים של המאה ה־20, כיום נעשה שימוש נרחב ביישומים שאינם צבאיים, כולל ספורט.[1][2]
במבצעים צבאיים HALO משמשת גם להצנחת אספקה וגם להצנחת לוחמים, בעוד HAHO משמשת בדרך כלל אך ורק להצנחת לוחמים. בצניחה טקטית טיפוסית הכוחות קופצים מגובה בין 15,000 רגל (4,600 מטרים) ל־35,000 רגל (11,000 מטרים).[3]
גובה רב – פתיחה נמוכה HALO
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורותיה של טכניקת HALO עוד בשנת 1960 כאשר חיל האוויר של ארצות הברית החל לערוך ניסויים על שרידות טייסים שנפלטו בגובה רב. השימוש המבצעי הראשון היה במהלך מלחמת וייטנאם על ידי כוח מיוחד של פיקוד הסיוע הצבאי. בהמשך, צוותי SEAL של חיל הים של ארצות הברית פיתחו את טכניקת HALO כך שתכלול הצנחת סירות.
הטכניקה משמשת להצנחת ציוד או כוח אדם מגובה רב, מעל טווח האיום של טילי קרקע-אוויר. במקרה של ירי נ"מ בסמוך לאזור הצניחה, טכניקת HALO גם ממזערת את חשיפת הצנחן להיפגעות.
בצניחת HALO, מתבצעת צניחה חופשית לפרק זמן מוגדר, ופתיחת המצנח בגובה של עד 3,000 רגל בהתאם למשימה. השילוב בין מהירות אנכית גבוהה, למהירות אופקית נמוכה מקשה על גילוי מכ"ם ומפחית את משך הזמן שמצנח ניתן לצפייה מהקרקע.
גובה רב – פתיחה גבוהה HAHO
[עריכת קוד מקור | עריכה]טכניקת ה־HAHO מאפשרת ניהוג המצנח לטווחים גדולים של יותר מ־64 ק"מ[4] וחדירה חשאית תוך ריחוף לעבר היעד. היא פותחה בקומנדו הבריטי, והיא המשמשת באופן שגרתי בכוחות מיוחדים.[5]
בצניחת HAHO הצנחן פותח את המצנח בגובה רב, 10–15 שניות לאחר הקפיצה מהמטוס בדרך כלל בגובה 27,000 רגל (8,200 מטרים) ומנהג את המצנח תוך כדי ניווט. הצנחן יכול לנווט את המצנח במדויק לאזור הנחיתה הרצוי ולתקן את מסלולו בהתאם לרוח. השיטה מאפשרת הצנחת דבוקה שתנחת במרוכז במקום אחד ובאופן חשאי.
סיכונים בריאותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל סוגי טכניקות הצניחה מסוכנות, אך HALO / HAHO נושאים סיכונים מיוחדים. בגבהים גבוהים (יותר מ־22,000 רגל, או 6,700 מטר), נדרש חמצן וחוסר עלול להוביל להיפוקסיה. כמו כן, שינויי הלחץ המהירים בעת הצלילה עלולים להוביל למחלת דקומפרסיה. לפי כך הצניחה מחייבת הכנה נשימתית (30–45 דקות) בה הקופץ נושם 100% חמצן על מנת לשטוף את החנקן מזרם הדם. כמו כן, צנחן HALO משתמש בבקבוק חמצן במהלך הצניחה.[6]
מבצעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צניחת גובה רב קרבית ראשונה התרחשה במהלך מלחמת וייטנאם, כאשר צוות בן שישה אנשים בשם SOG Recon Team פלורידה צנח מ־5,500 מטר ללאוס.[7]
- בנובמבר 2001, צוות מצומצם של חיילים אמריקנים מפלגת הסיור של יחידת הריינג'רס צנח לאפגניסטן במטרה להקים מנחת מטוסים מאולתר.[8]
- בשנת 2002, לוחמי יחידת החילוץ של חיל האוויר האמריקאי ערכו קפיצת HALO באפגניסטן לחילוץ פצוע קשה בשירות האוויר המיוחד של אוסטרליה שהיה תקוע בשדה מוקשים.[9]
- בשנת 2009, במהלך הצלתו של קפטן ריצ'רד פיליפס מול חופי סומליה, צוות אריות הים ביצע צניחת לילה שכללה סירות הצלה לבני הערובה.[10]
- בשנת 2012, אריות הים חדרו בצניחה לסומליה כדי להציל שני בני ערובה המוחזקים על ידי פיראטים ליד העיירה אדוב.[11]
- באפריל 2020 ביצעו אנשי צבא מכוחות המוטסים הרוסיים, בפקודת שר ההגנה, סרגיי שויגו, את צניחת ה HALO הראשונה בעולם מהגבול התחתון של הסטרטוספירה הארקטית בארכיפלג פרנץ יוזף לנד.[12][13]
צניחה טקטית בצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצניחה הטקטית בצה"ל הוכרה כמבצעית בשנת 2016. ההכשרה מתבצעת בבית הספר לצניחה ביחידת מרום. הקורס כולל כ־60 צניחות והוא מיועד ליחידות העילית בכוחות המיוחדים של צה"ל.[14][15]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Civilian HALO Skydive from 30,000 ft. | TEEM". TEEM (באנגלית אמריקאית). 2015-06-10. נבדק ב-2018-08-22.
- ^ Taft, Jay. "Skydivers set to soar from 23,000 feet in Rochelle; unlike anywhere else in the Midwest". Rockford Register Star (באנגלית). נבדק ב-2018-08-22.
- ^ "High-Altitude Airdrop Missions (HAAMS) High Altitude-Low Opening (HALO) and High Altitude-High Opening (HAHO)". GlobalSecurity.org. נבדק ב-2012-01-07.
- ^ "Secrets of SEAL Team Six. Part 2..wmv". נבדק ב-27 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ John Geddes, Highway to Hell (An SAS Veteran's Bloody Account on the Private Army in Iraq) – Arrow Books, Random House, 2007, page 180. ISBN 9780099499466.
- ^ Oxygen supply system for parachutists, Collins Airospace
- ^ Michael E. Haas (במאי 1998). Apollo's Warriors. DIANE Publishing. pp. 298–. ISBN 978-0-7881-4983-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "RRC". Regimental Reconnaissance Company. 2001-11-21. נבדק ב-2018-02-18.
- ^ Leigh Neville (3 במאי 2011). Special Operations Forces in Afghanistan. Bloomsbury Publishing. pp. 83–. ISBN 978-1-84908-825-1.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ James Kitfield (25 באוקטובר 2016). Twilight Warriors: The Soldiers, Spies, and Special Agents Who Are Revolutionizing the American Way of War. Basic Books. pp. 252–. ISBN 978-0-465-06470-0.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Jessica Buchanan; Erik Landemalm; Anthony Flacco (14 במאי 2013). Impossible Odds: The Kidnapping of Jessica Buchanan and Her Dramatic Rescue by SEAL Team Six. Simon and Schuster. pp. 235–. ISBN 978-1-4767-2519-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ News, SAT World (2020-04-26). "Russian Airborne Forces World's First to Execute Paradrop From Lower Border of Arctic Stratosphere". South Africa Today (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-06-09.
- ^ Humpert, From Malte. "Russian Paratroopers Perform First-Ever High Altitude Jump Over Arctic". www.highnorthnews.com (באנגלית). נבדק ב-2020-06-09.
- ^ איתי אילנאי, ושכולם יקפצו, 7 ימים, ידיעות אחרונות, 11 ספטמבר 2020
- ^ אלון תשובה, הכירו את כנפי הצניחה החדשות, באתר צה"ל, 17.10.2017