קבר נבי יהודה
ראו גם – יהודה (דמות מקראית)#קברו של יהודה |
קבר נבי יהודה (קרוי גם נבי הודא או נבי יהודא) הוא מבנה המזוהה על ידי העדה הדרוזית עם מקום קבורתו של יהודה בן יעקב. האתר מקודש גם למוסלמים ולעלווים. הקבר נמצא בחורשת עצי אלה עתיקים בעמק החולה, כקילומטר וחצי מזרחית לחלק הדרומי של שאר ישוב, למרגלות גבעת עזז (תל עזזיאת)[1]. בצמוד למתחם נמצאת חורבת עומרית. המסורת היהודית מייחסת את המקום לקברו של עדו הנביא[2].
מסורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה מזוהה על ידי העדה הדרוזית עם מקום קבורתו של יהודה בן יעקב. בנוסף, ישנה מסורת המייחסת לו את קבר הנביא עדוא שאמור להיות בקרבת הבניאס[3].
בשנת 1968 כתב צבי אילן[4]: "תושבי עמק החולה מאמינים כי נבי הודא מרפא עיוורים, ועל כן על העיוור לישון לילות אחדים ליד הקבר, אך יירפאו רק העיוורים שלבם טהור. הנוציארים מעין פית וזעורה נהגו לקיים חג־קרבן ליד הקבר הקדוש. ראשי הכת היו יורדים בעבר לעמק החולה, בוחרים פר בקר־ביצות (תאו זכר — ג'מוס) שחור ומקריבים אותו לנבי הודא. כן היו נוהגים להביא לקבר בתום היום הראשון של חודש צום הראמדאן מזון לאכלו תוך שירה וריקודים."
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימי הביניים זוהה המקום עם קברו של שבואל בן גרשום בן משה, אחיו של יהונתן בן גרשום (נכדו של משה לפי חז"ל).
בעקבות מלחמת העצמאות עבר גבול שביתת הנשק בין ישראל וסוריה בצמוד לאתר[5].
לפני מלחמת ששת הימים היה במקום מסגד והוא שימש גם כמקום עלייה לרגל למוסלמים ביום הראשון של הרמדאן.
צבי אילן תיאר את המקום בשנת 1983[3]:
- "נבי־הודא, הניכר מרחוק דווקא בבית־מגורים מודרני, אלה ענקית ועוד עצים קדושים, ליד שני מבני כיפות של קברי־שייח על גבעונת, האחד שמור והשני פרוץ, ואילו הבית המודרני, שהקימה משפחת השומר הדרוזי, צמוד למבנה בנוי אבני גזית משובחות, וקבועות בו כשימוש משני אבנים שעליהן חרותות דמויות עוגן."
הקבר שופץ והורחב בשנת 1999 וכיום משמש כאתר לעלייה לרגל לבני העדה הדרוזית בגליל ומשמש כמקום תפילה, לימוד ובקשת סגולות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סרטון אודות הקבר, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צבי לביא, השריונית מוקשה - שוטרי הגבול נצלו, מעריב, 26 בדצמבר 1962
- ^ עידו הנביא ואישתו – אהלי צדיקים, באתר zadikim.com
- ^ 1 2 צבי אילן, היכן אנטיוכיה, דבר, 9 בדצמבר 1983
- ^ צבי אילן, הכפר באניאס ונחל חרמון, למרחב, 22 בספטמבר 1968
- ^ הסכם שביתת הנשק - ישראל סוריה - נספח 1, הארץ, 21 ביולי 1949