יהונתן בן גרשום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יְהוֹנָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁם
לידה אחת מערי הלוויים שבדן[4]
פטירה דן[5]
כינוי לפי שיטת חז"ל - שְׁבֻאֵל בֶּן־גֵּרְשׁוֹם[1], נָבִיא אֶחָד זָקֵן[2], הַנָּבִיא אֲשֶׁר־בָּא מִשֹּׁמְרוֹן[3]
מקום קבורה לפי שיטת חז"ל - בית אל[3]
אב גרשום
תקופה תקופת השופטים
עיסוק כהן דת עריכת הנתון בוויקינתונים
בתנ"ך עבודתו ככהן לפסל מיכה[6]. שיטת חז"ל: שר האוצר[1] וכהן לעגל שבדן[7]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יְהוֹנָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁם היה לוי ששימש ככהן לפסל מיכה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהונתן נולד לגרשום בן מנשה כמו שכתוב: וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנָשֶה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ, (לסבו קראו מנשה, והוא לא קשור למנשה מלך יהודה), לפי פשט הפסוק הוא היה משבט יהודה, ואמו משבט לוי, כמו שכתוב: וַיְהִי נַעַר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה, וְהוּא לֵוִי, וְהוּא גָר שָׁם, וכמו שכותב רש"י שם[8].

יהונתן בן גרשום על פי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי חז"ל[9] יהונתן היה בן גרשום בן משה רבינו, והוא היה משבט לוי, ומדוע כתוב: וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנָשֶה, אלא מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה, ולכן כתוב גם מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה, שמתוך שעשה מעשה מנשה דאתי מיהודה תלאו הכתוב ביהודה.

הוא נולד באחת מערי הלוויים שבדן[4]. לאחר מכן עבר יהונתן לבית לחם. יהונתן איבד את עבודתו בבית לחם (על פי הרד"ק[10]), או שלא מצא שם עבודה (על פי המלבי"ם[11]), ולכן נדד מעיר לעיר לחפש עבודה[12]. באחד הימים, יהונתן התארח אצל בית מיכה שבעיר גרב[13]). יהונתן סיפר למיכה שהוא לוי ומיכה שכנעו לשמש ככהן לפסל מיכה. בהתחלה יהונתן לא הסכים והלך[14], אך מיכה שכנעו שישאר בביתו. בחלוף הזמן, נגרר יהונתן אחרי מיכה ושימש ככהן לפסל וכנביא שקר[15]). באותם ימים שבט דן שלחו משלחת כדי לחפש שטח מתאים לכיבוש והתיישבות של שבטם[16]. אנשי המשלחת התארחו בבית מיכה, ושמעו את קולו של יהונתן שהיה מוכר להם בילדותו, כשגר בנחלת שבט דן. הם שאלו אותו שאלות בקשר לעבודתו, ולאחר שהתבררה להם התמונה השלמה, הם בקשו מיהונתן שישאל בתרפים האם הם יצליחו, והוא ענה להם שיצליחו[17]. המשלחת באמת הצליחה בשליחותה, וכשיצא הגדוד להילחם בעיר שנמצאה – ליש (שנקראה לאחר מכן דן), החליטו חיילי הגדוד לגנוב את פסל מיכה. בזמן שלקחו את פסל מיכה, הם הסיחו את דעתו של יהונתן בדיבורים, אך יהונתן הבחין בכל זאת במעשיהם ושאל אותם על כך[18]. הם אמרו ליהונתן שישתוק, כי אם מעשיהם יוצאו אל הפועל הוא יזכה להיות כהן של שבט שלם[19]. ובאמת, יהונתן ובניו היו כהנים לשבט דן הרבה זמן. על פי הרלב"ג, יהונתן נפטר אחרי עליית יבין מלך כנען[20]. על פי הרד"ק[21] והמצודות[22] יהונתן נפטר אחרי חורבן שילה.

המשך חייו על פי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד החזיר את יהונתן בתשובה. דוד ראה שיהונתן אוהב כסף ומינה אותו להיות שר האוצר. חז"ל מזהים אותו עם שבואל בן גרשום, ואומרים שנקרא כך כי חזר בתשובה. לאחר מות דוד, שלמה החליף את השרים ויהונתן איבד את משרתו. אחרי שאיבד את משרתו, חזר לשמש כנביא שקר, עבר לשומרון ואז לבית אל. חז"ל מזהים את יהונתן עם נביא השקר מבית אל שהסית את עדו שיאכל בביתו לחם על אף שה' אסר עליו את זה. עדו התרצה ובזמן שאכל עם נביא השקר, נביא השקר התנבא שבגלל עברה זו עדו לא יקבר בקברות אבותיו. ובאמת, עדו מת באמצע הדרך לממלכת יהודה והנביא קבר אותו בקבר שהכין לעצמו. נביא השקר גם ציווה את בניו שיקברו אותו בקבר עדו[23]. אחרי שירבעם הקים את העגלים, חזר יהונתן לדן ושימש ככהן לעגל בדן[7]. יהונתן נפטר בימי גלות עשרת השבטים[24] (על פי הפרשנים שאומרים שנפטר הרבה לפני כן, כל הסיפורים שיוחסו ליהונתן עצמו אחרי מותו, הם בעצם על צאצאיו[20]).

הנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופר במדרש כי יהונתן לא האמין בעצמו בכוחה של העבודה הזרה, וכי כאשר בא אל יהונתן אדם עם קרבן שביקש מיהונתן שיפייס את הפסל, יהונתן היה אומר לו שהפסל לא עושה כלום, ואם הוא רוצה לפייס את הפסל, עליו להביא לו סולת עם 10 ביצים. לאחר שהאיש שהביא את הסולת היה הולך, יהונתן היה אוכל הכל. אם היו שואלים את יהונתן למה הוא כהן לפסל אם הוא חושב שהפסל לא עושה כלום, הוא היה אומר שזה לצורכי פרנסה בלבד[24].

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חורבן ממלכת ישראל החליט יאשיהו להחריב את כל הבמות ולשרוף עליהם את עצמות עובדי העבודה הזרה. הוא הוציא את כל המתים מקבריהם, אך בקבר עדו לא נגע, וכך נצלו עצמותיו של יהונתן[25].

רבי יהונתן אייבשיץ אמר על עצמו שהוא גלגולו של יהונתן בן גרשום[26].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ספר דברי הימים א', פרק כ"ו, פסוק כ"ד
  2. ^ ספר מלכים א', פרק י"ג, פסוק י"א
  3. ^ 1 2 ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק י"ח
  4. ^ 1 2 מלבי"ם שופטים יח ג
  5. ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוק כ"ז
  6. ^ ספר שופטים, פרק י"ז, פסוק י"ב
  7. ^ 1 2 מלבי"ם שופטים יח ל
  8. ^ רש"י שופטים יז ז
  9. ^ בבא בתרא קט ב
  10. ^ רד"ק שופטים יז ז
  11. ^ מלבי"ם שופטים יז ח
  12. ^ ספר שופטים, פרק י"ז, פסוק ח'
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ג, עמוד ב'
  14. ^ מלבי"ם שופטים יז י
  15. ^ מלבי"ם שופטים יז יא
  16. ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוק ב'
  17. ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוקים ג'-ו'
  18. ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוקים י"ד-י"ח
  19. ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוק י"ט
  20. ^ 1 2 רלב"ג שופטים יח כט
  21. ^ רד"ק שופטים יח ל
  22. ^ מצודת דוד שופטים יח ל
  23. ^ ספר מלכים א', פרק י"ג, פסוקים י"א-ל"ב
  24. ^ 1 2 תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב'
  25. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק י"ח
  26. ^ כתב עת בית ישראל ואהרן קיט תשס"ה קמח