יהונתן בן גרשום
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
| לידה | אחת מערי הלוויים שבדן[4] |
|---|---|
| פטירה | דן[5] |
| כינוי | לפי שיטת חז"ל - שְׁבֻאֵל בֶּן־גֵּרְשׁוֹם[1], נָבִיא אֶחָד זָקֵן[2], הַנָּבִיא אֲשֶׁר־בָּא מִשֹּׁמְרוֹן[3] |
| מקום קבורה | לפי שיטת חז"ל - בית אל[3] |
| אב | גרשום |
| תקופה | תקופת השופטים |
| עיסוק |
כהן דת  |
| בתנ"ך | עבודתו ככהן לפסל מיכה[6]. שיטת חז"ל: שר האוצר[1] וכהן לעגל שבדן[7] |
  | |
יְהוֹנָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁם היה לוי ששימש ככהן לפסל מיכה.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהונתן נולד לגרשום בן מנשה כמו שכתוב: וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנָשֶה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ. לפי פשט הפסוק הוא היה משבט יהודה, ואמו משבט לוי, כמו שכתוב: וַיְהִי נַעַר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה, וְהוּא לֵוִי, וְהוּא גָר שָׁם, וכמו שכותב רש"י שם[8].
יהונתן בן גרשום על פי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי חז"ל[9] יהונתן היה בן גרשום בן משה רבנו, והוא היה משבט לוי, ומדוע כתוב: וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנָשֶה, אלא מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה, ולכן כתוב גם מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה, שמתוך שעשה מעשה מנשה דאתי מיהודה תלאו הכתוב ביהודה.
הוא נולד באחת מערי הלוויים שבדן[4]. לאחר מכן עבר יהונתן לבית לחם. יהונתן איבד את עבודתו בבית לחם (על פי הרד"ק[10]), או שלא מצא שם עבודה (על פי המלבי"ם[11]), ולכן נדד מעיר לעיר לחפש עבודה[12]. באחד הימים, יהונתן התארח אצל בית מיכה שבעיר גרב[13]). יהונתן סיפר למיכה שהוא לוי ומיכה שכנעו לשמש ככהן לפסל מיכה. בהתחלה יהונתן לא הסכים והלך[14], אך מיכה שכנעו שיישאר בביתו. בחלוף הזמן, נגרר יהונתן אחרי מיכה ושימש ככהן לפסל וכנביא שקר[15]). באותם ימים שבט דן שלחו משלחת כדי לחפש שטח מתאים לכיבוש והתיישבות של שבטם[16]. אנשי המשלחת התארחו בבית מיכה, ושמעו את קולו של יהונתן שהיה מוכר להם בילדותו, כשגר בנחלת שבט דן. הם שאלו אותו שאלות בקשר לעבודתו, ולאחר שהתבררה להם התמונה השלמה, הם בקשו מיהונתן שישאל בתרפים האם הם יצליחו, והוא ענה להם שיצליחו[17]. המשלחת באמת הצליחה בשליחותה, וכשיצא הגדוד להילחם בעיר שנמצאה – ליש (שנקראה לאחר מכן דן), החליטו חיילי הגדוד לגנוב את פסל מיכה. בזמן שלקחו את פסל מיכה, הם הסיחו את דעתו של יהונתן בדיבורים, אך יהונתן הבחין בכל זאת במעשיהם ושאל אותם על כך[18]. הם אמרו ליהונתן שישתוק, כי אם מעשיהם יוצאו אל הפועל הוא יזכה להיות כהן של שבט שלם[19]. ובאמת, יהונתן ובניו היו כהנים לשבט דן הרבה זמן. על פי הרלב"ג, יהונתן נפטר אחרי עליית יבין מלך כנען[20]. על פי הרד"ק[21] והמצודות[22] יהונתן נפטר אחרי חורבן שילה.
המשך חייו על פי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חז"ל מזהים אותו עם שבואל בן גרשום, המופיע בספר דברי הימים א', פרק כ"ו, פסוק כ"ד כממונה על האוצרות בימי דוד, ומפרשים שדוד מינה אותו לתפקיד זה כדי שיחדול מעבודה זרה וישוב בתשובה. את השם "שבואל" הם דורשים כמי "ששב לאל בכל לבו".[23] בירושלמי נוסף עוד שלאחר מות דוד, שלמה החליף את השרים ויהונתן איבד את משרתו.[24] בנוסף לכך, הירושלמי מזהה את יהונתן עם נביא השקר מבית אל שהסית את איש האלהים מיהודה לאכול בביתו על אף שה' אסר עליו לעשות זאת. על פי זיהוי זה, אחרי שאיבד את משרתו, חזר לעבוד עבודה זרה, עבר לשומרון ואז לבית אל, ושימש שם כנביא שקר.[24] אחרי שירבעם הקים את העגלים, חזר יהונתן לדן ושימש ככהן לעגל בדן[7]. יהונתן נפטר בימי גלות עשרת השבטים[24] (על פי הפרשנים שאומרים שנפטר הרבה לפני כן, כל הסיפורים שיוחסו ליהונתן עצמו אחרי מותו, הם בעצם על צאצאיו[20]).
הנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסופר במדרש כי יהונתן לא האמין בעצמו בכוחה של העבודה הזרה, וכי כאשר בא אל יהונתן אדם עם קרבן שביקש מיהונתן שיפייס את הפסל, יהונתן היה אומר לו שהפסל לא עושה כלום, ואם הוא רוצה לפייס את הפסל, עליו להביא לו סולת עם 10 ביצים. לאחר שהאיש שהביא את הסולת היה הולך, יהונתן היה אוכל הכל. אם היו שואלים את יהונתן למה הוא כהן לפסל אם הוא חושב שהפסל לא עושה כלום, היה אומר שזה לצורכי פרנסה בלבד[24].
לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר חורבן ממלכת ישראל החליט יאשיהו להחריב את כל הבמות ולשרוף עליהם את עצמות עובדי העבודה הזרה. הוא הוציא את כל המתים מקבריהם, אך בקבר עדו לא נגע, וכך נצלו עצמותיו של יהונתן[25].
רבי יהונתן אייבשיץ אמר על עצמו שהוא גלגולו של יהונתן בן גרשום[26].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ספר דברי הימים א', פרק כ"ו, פסוק כ"ד
- ^ ספר מלכים א', פרק י"ג, פסוק י"א
- ^ 1 2 ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק י"ח
- ^ 1 2 מלבי"ם שופטים יח ג
- ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוק כ"ז
- ^ ספר שופטים, פרק י"ז, פסוק י"ב
- ^ 1 2 מלבי"ם שופטים יח ל
- ^ רש"י שופטים יז ז
- ^ בבא בתרא קט ב
- ^ רד"ק שופטים יז ז
- ^ מלבי"ם שופטים יז ח
- ^ ספר שופטים, פרק י"ז, פסוק ח'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ג, עמוד ב'
- ^ מלבי"ם שופטים יז י
- ^ מלבי"ם שופטים יז יא
- ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוק ב'
- ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוקים ג'–ו'
- ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוקים י"ד–י"ח
- ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוק י"ט
- ^ 1 2 רלב"ג שופטים יח כט
- ^ רד"ק שופטים יח ל
- ^ מצודת דוד שופטים יח ל
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"י, עמוד א'.
- ^ 1 2 3 4 תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב'
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק י"ח
- ^ כתב עת בית ישראל ואהרן קיט תשס"ה קמח
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | 
|
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
| אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
| מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
| עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם | |