אלה (עץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאלה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: אלתיים
סוג: אלה
מינים

בין מיני האלה:

שם מדעי
Pistacia
ליניאוס, 1753
עץ אלה עתיק

אֵלָה (שם מדעי: Pistacia) הוא סוג עץ במשפחת האלתיים, שכמה ממיניו נפוצים בארץ ישראל בצורת שיח. לחלק מהמינים פירות טובים למאכל.

מינים שונים של כנימות נטפלים למינים שונים של אלה, והם מכונים כנימות האלה. כנימות אלה יוצרות עפצים בעלי צורות שונות, המשתנים ממין אחד של כנימה למשנהו.

בין מיני האלה:

ערך מורחב – מסטיקא

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שם העץ אלה, כמו גם שם העץ אלון (ואף "אילן" המופיע בלשון חז"ל[1]), במילה "אל", בהקשר של עץ מקודש לאלים; המילה "אלה" (או "אלת" בסיומת ת' נקבית) שימשה באוגרית כשם נרדף לאשרה.[2] השם "אלה" מופיע בתנ"ך פעמים רבות, ויש המזהים את ה"בטנים" שהוזכרו ברשימת "זמרת הארץ" (בראשית מג יא) כפירות האלה האטלנטית, בין היתר בשל השתמרות שם העץ בערבית כ'בטם'.

חשיבות בימי קדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים קרובות נזכרים האלון והאלה יחד בתנ"ך, למשל "עַל־רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל־הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ..." (הושע פרק ד פסוק יג). הושע מתאר את החטאים הפולחניים של העם שנעשו תחת עצי האלון, הלבנה והאלה ומאשים אותם בעבודה לאלוהים אחרים, ואכן, יחד עם המילה "אילן" המאוחרת בהרבה, השורש המשותף להם הוא "אל" המרמז על החשיבות הפולחנית של העצים בימי קדם.

אזכורים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלה מופיעה פעמים רבות בתנ"ך, להלן מקצת מהאזכורים:

יעקב – "וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם־שְׁכֶם" בראשית פרק ל"ה פסוק ד

גדעון בן יואש – "וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְהוָה, וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה, אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ, אֲבִי הָעֶזְרִי..." שופטים פרק ו' פסוק י"א

שאול המלך – "וַיָּקוּמוּ, כָּל-אִישׁ חַיִל, וַיִּשְׂאוּ אֶת-גּוּפַת שָׁאוּל וְאֵת גּוּפֹת בָּנָיו, וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה; וַיִּקְבְּרוּ אֶת-עַצְמוֹתֵיהֶם תַּחַת הָאֵלָה, בְּיָבֵשׁ, וַיָּצוּמוּ, שִׁבְעַת יָמִים." דברי הימים א' פרק י' פסוק י"ב

אבשלום בן דוד – "וְאַבְשָׁלוֹם רֹכֵב עַל-הַפֶּרֶד, וַיָּבֹא הַפֶּרֶד תַּחַת שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר-תַּחְתָּיו, עָבָר. וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד, וַיַּגֵּד לְיוֹאָב; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה רָאִיתִי אֶת-אַבְשָׁלֹם, תָּלוּי, בָּאֵלָה." שמואל ב' פרק י"ח

ישעיהו – "וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה, וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר: כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן, אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם--זֶרַע קֹדֶשׁ, מַצַּבְתָּהּ." ישעיהו פרק ו' פסוק י"ג

שם האלה בארמית הוא בוטמא, וזהו גם השם הארמי של הבטנים המקראיים. לפי דעה אחת בתלמוד[3] , האלה נכללת בתוך עשרה מיני הארזים, כלומר עצי סרק שהאדם מחשיב רבות את השימוש בענפיהם או גזעיהם, כארז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עגבנייה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 17 בדצמבר 2018
  2. ^ Joan E. Taylor, The Asherah, the Menorah and the Sacred Tree, Journal for the Study of the Old Testament 20, 1995-06, עמ' 40 doi: 10.1177/030908929502006602
  3. ^ ראש השנה כג א
ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.