קדש ברנע

קדש ברנע הוא אתר מקראי במדבר פארן, המקום נזכר בספר בראשית ובספר במדבר כשעל פי ספר במדבר אחות משה, מרים קבורה שם. מקדש שלח משה את המרגלים לתור את ארץ כנען, והמקום היווה את אחד מערי הגבול של ממלכת ישראל הקדומה וממלכת יהודה. קדש ברנע מזוהה בדרך כלל עם תל אל קודיראת.

היסטוריית מחקר

היות שלקדש ברנע יש חשיבות עצומה בהיסטוריה של עם ישראל, לא מעט חוקרים ניסו לזהות את האתר במקומות שונים לאורך ההיסטוריה. בין המקומות שהועלו ניתן למנות את עין אל חוסוב (ק' פון ראומר 1836) ועין קדיס (ג'ון רולאנדס 1842, ה"ס טרומבול 1881). הראשון לזהות את קדש ברנע במיקומה הנוכחי היה ב' שמידט בשנת 1905 שגם זיהה במקום את התל שנמצא סמוך למעיין. בשנת 1914 נערך במקום מחקר שנעשה ע"י צמד החוקרים וולי ולורנס, שאף חשפו את שרידיה של מצודה מלבנית עם מגדלים. עם כיבוש חצי האי סיני, בוצעו במקום חפירות מטעם ראשות העתיקות במטרה לחשוף את ההיסטוריה של המקום. החפירות החלו בשנת 1956 כשבנוסף, בוצעו חפירות באופן רציף בין השנים 1976-1982, אשר חשפו את השכבות השונות בתל.

משמעות השם

ייתכן שהשם 'ברנע' מורכב משתי מילים: 'בר' - "מלשון שדה, מדבר, בהוראת חוץ" (כדברי מאנדלקורן בקונקורדציה, ערך 'בר') "יחלמו בניהם ירבו בבר" (איוב, ל"ט, ד); 'נע' - כפשוטו, לשון תנועה. בני-ישראל מצווים לאחר חטא המרגלים להמשיך ולנוע במדבר מחוץ לארץ ישראל, וכפי שנאמר בסמוך למקום שבו מופיע לראשונה השם 'קדש ברנע': "ויחר אף ה' בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה" (במדבר, ל"ב, יג). מתך דברים אלו עולה שהמקום נקרא 'קדש'. ואולם כאשר משה מספר על חטא המרגלים או כשהוא מציין את ההשלכות של אותו החטא הוא מוסיף את הכינוי 'ברנע' כביטוי לעונשם של ישראל

ארכאולוגיה

המחקרים והחפירות הארכאולוגיות שנערכו באתר חשפו רצף התיישבותי החל מהמאה העשירית לפנה"ס, באתר זוהו שלוש מצודות שהוקמו לצד היישוב שהיה במקום בתקופות שונות. בנוסף, נמצאו גם שרידים של יישוב פרזות המתוארך למאות החמישית והרביעית לפנה"ס, תקופת שיבת ציון.

המצודה הראשונה

מצודה זו מתוארכת למאה העשירית לפנה"ס, זוהי מצודה סגלגלה הדומה בתכנונה למצודות הישראליות בהר הנגב. תפקידה היה לשמור על הגבול הדרומי ודרכי המסחר של ממלכת יהודה. מצודה זו נחרבה כנראה במהלך הכיבושים של המלך המצרי שישק.

המצודה השנייה

בעוד שבשאר המצודות הישראליות בהר הנגב, ניתן לראות תיכנון דומה, הרי שבקדש ברנע, המצודה השנייה שנבנתה ככל הנראה ע"י המלך עוזיהו, היא בעלת סגנון וצורה שונים לגמרי. למצודה היה חפיר, סוללת עפר, כשלאורך החומות הרחבות שלה הוקמו שמונה מגדלים. בשכבה זו נתגלו שלוש תקופות יישוב, עד שהמצודה נחרבה. גם במקרה זה, המצודה שימשה לשמירת גבולות ממלכת יהודה והיא נחרבה באמצע המאה השביעית לפנה"ס, כנראה בתקופת מנשה מלך יהודה.

המצודה השלישית

המצודה השלישית והאחרונה נבנתה זמן קצר יחסית לאחר חורבן המצודה השנייה. המצודה השלישית שמרה על התכנון של קודמתה, כאשר תהליך הבנייה האחרון של מצודה זו מיוחס למלך יאשיהו. מצודה זו נחרבה עם חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס. הממצא הקרמי שנתגלה בחפירות הארכאולוגיות עזר לקביעת התיארוך של קדש ברנע. רוב הכלים שנתגלו בחפירות הם מסוג עלים "נגביים", כלומר כלים שנוצרו בעבודת יד ונתגלו רק מדרום לקו בקעת באר שבע. כמו כן נתגלו אוסטרוקונים בשפה העברית, חלקם עם מספרים.

באזור נתגלו גם שרידי יישוב מהתקופה הרומית והביזנטית שהתבססו על חקלאות כפי שניתן לראות מהסכרים ואמות המים באזור.

ראו גם

• מצודות ישראליות בנגב

קישורים חיצוניים

• קדש, קדש ברנע, מבצע קדש, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• א. ארד, "אין חדש" - ראיון עם יוחנן אהרוני, דבר, 26 במאי 1967
• Wilderness Wanderings: Where is Kadesh? באתר Bible History Daily
• אחד עשר יום מחורב, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• קדש ברנע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תל עין אל-קודיראת (מצרים), דף שער בספרייה הלאומית