קלאודיוס איליאנוס
 | |
| לידה |
המאה ה־2 פלסטרינה, האימפריה הרומית  |
|---|---|
| פטירה |
235 רומא, האימפריה הרומית |
| שם לידה |
Κλαύδιος Αἰλιανός |
| מדינה |
רומא העתיקה |
| שפות היצירה |
יוונית עתיקה |
| יצירות בולטות |
Varia Historia, De Natura Animalium |
  | |
קלאודיוס איליאנוס (בלטינית: Claudius Aelianus; 175 לערך – 235 לערך) היה סופר ומורה לרטוריקה רומאי, יליד פריינסטה. עיקר פעילותו הספרותית בתקופת שלטון הקיסר ספטימוס סוורוס. אף שהיה רומאי על פי מוצאו, הוא ידע את השפה היוונית על בוריה וכונה בשל כך "מֶלִיגְלוֹסוֹס" (ביוונית: שדְבָרוֹ כנוֹפֶת צוּפִים). איליאנוס נטה חיבה יתרה לסופרים יוונים וכתב בעצמו יוונית בסגנון מעט ארכאי.
שתי יצירותיו הגדולות מכילות ציטוטים רבים מכתבי סופרים קדומים שאבדו וכן ענייני פולקלור מפתיעים המעניקים מבט חטוף ובלתי צפוי על ראיית העולם היווני-רומי, ובזה ערכן הרב.
"על טבע בעלי החיים"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו "על טבע בעלי החיים" (ביוונית Περὶ Ζῴων Ἰδιότητος ובלטינית De Natura Animalium) הוא אוסף מיוחד, ב-17 ספרים, של סיפורים קצרים בידיעת הטבע; מהם שנבחרו כדי להורות לקח מוסרי כלשהו ואחרים פשוט משום שהם מדהימים:
"הבונה הוא יצור אמפיבי: ביום הוא חי נחבא בנהרות, אך בלילה הוא משוטט ביבשה, כשהוא ניזון מכל אשר ידו משגת. הוא מבין היטב מדוע ציידים רודפים אחריו בלהט ובמרץ, ועל כן הוא מרכין את ראשו, מבתק בשיניו את אשכיו ומשליך אותם לפניהם, כפי שאיש נבון, הנופל לידי שודדים, מקריב את כל אשר הוא נושא עמו על מנת להציל את חייו ומוסר את כל רכושו כופר לנפשו. אך אם לאחר שסירס והציל את נפשו הם מוסיפים לדלוק אחריו, הוא נעמד וחושף את גופו לסימן כי אין כל תועלת ברדיפתם, והציידים נלאים ממאמציהם ומפסיקים, שכן אינם מחשיבים את בשרו. אך לעתים קרובות קורה שבונים שאשכיהם ללא פגע נמלטים למרחק בטוח, משקיעים אל תוך גופם את החלק המבוקש, ובתחכום וכישרון רב מערימים על רודפיהם, בהעמידם פנים כי אין להם עוד את אשר הם מסתירים."
לעיתים רחוקות מבוססות האנקדוטות על תצפית ישירה. כמעט כולן שאובות ממקורות כתובים, על פי רוב מפליניוס הזקן, אך גם מכתבי סופרים שאבדו ואינם ידועים משום מקום אחר זולתו ובכך חשיבות חיבורו של איליאנוס. הוא מקדיש מקום רב לבעלי חיים ימיים יותר משניתן לצפות, ואפשר שהדבר מבטא כי חקר בעצמו את הנושא והתעניין בו, משום שלעיתים תכופות הוא מצטט "דייגים". פעמים הוא מצטייר בעיני הקורא המודרני כמאמין לכל דבר, ולעיתים הוא מציין מפורשות כי הוא רק מביא דברים שאמרו אחרים ואפילו כי הוא עצמו אינו מאמין בהם. ספרו הוא אחד המקורות לידיעת הטבע ולספרי החיות הימי-ביניימיים, ובמובנים מסוימים גם אלגוריה על עולם המוסר, מעין ספר אמבלמות.
כתב היד הגיע לידינו כשהוא קרוע ומרוט וגדוש תוספות מאוחרות. קונרד גסנר, המדען וחוקר הטבע השווייצרי איש הרנסאנס תרגם את ספרו של איליאנוס ללטינית כדי שיוכלו לקרוא אותו באירופה. תרגום לאנגלית שהכין סקולפילד (A.F. Scholfield) ראה אור ב-Loeb Classical Library ב-1959, עמוד מקור מול עמוד תרגום בשלושה כרכים. ב-2011 התפרסם תרגום חדש לאנגלית בהוצאת Trinity University Press.
Varia Historia[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו הידוע השני, Ποικίλη Ἱστορία ובשמו בלטינית Varia Historia ("ענייני מדע שונים"), נשתמר בחלקו הגדול רק בצורתו המקוצרת (אפיטומה). זוהי אסופה ב-14 ספרים של אנקדוטות ותיאורים ביוגרפיים קצרים, רשימות, פתגמים תמציתיים ותיאורים של פלאי טבע ומנהגי-מקום מוזרים. החיבור מזמן הפתעות רבות להיסטוריונים של התרבות ולמיתוגרפים, והוא כולל אנקדוטות על פילוסופים, משוררים, היסטוריונים ומחזאים יווניים וסיפורים מן המיתולוגיה שלקח בצדם. הדגש הוא על מעשיות שונות עם לקח מוסרי אודות גיבורים ושליטים, אתלטים וחכמים; ידיעות על מזון ומשקה, סגנונות לבוש שונים, מסורות מקומיות, אמונות דתיות ומנהגי קבורה וכן הערות על ציירים יווניים. איליאנוס מתאר בספרו עניינים כמו דיג עם פתיונות מלאכותיים העשויים צמר אדום ונוצות, ציפוי בלכה, פולחן סרפנטים ועוד.
החיבור נדפס לראשונה ב-1545. המהדורה המדעית המודרנית, של מרווין דילטס (Mervin R. Dilts), התפרסמה ב-1974. שני התרגומים הראשונים לאנגלית נעשו על ידי פלמינג (1576) וסטנלי (1665). תרגום חדש לאנגלית ראה אור ב-1997 בסדרת Loeb Classical Library, עמוד מקור מול עמוד תרגום.
חיבורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקסיקון סודא מראשית ימי הביניים מכיל מספר רב של פרגמנטים משתי יצירות אחרות של איליאנוס, "על ההשגחה העליונה" ו"התגלויות אלוהיות". עשרים "מכתבים מאיכר", על פי מתכונת ספרו של אלקיפרון, מיוחסים גם הם לאיליאנוס. המכתבים הם חיבורים בדויים אל נמען דמיוני, המשמשים ככלי ספרותי לתיאור חיי האיכרים. מקום ההתרחשות הוא אטיקה, אף שאיליאנוס מתפאר באחד מחיבוריו כי מעולם לא יצא את גבולות איטליה ומעולם לא עלה על אונייה (דבר המהווה סתירה לדבריו שלו ב"על טבע בעלי החיים" 11.40, כי ראה במו עיניו את השור סראפיס). מהדורה מדעית של הפרגמנטים בעריכת ד' דומינגו-פוראסטה ראתה אור ב-1998. "המכתבים" בתרגום לאנגלית ראו אור ב-1949 בסדרת Loeb Classical Library.
איליאנוס על היהודים וארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחיבוריו של איליאנוס ישנן שתי התייחסויות ליהודים ושתיים לארץ ישראל. בספר החמישי בחיבור "על טבע בעלי החיים", איליאנוס מציין את הצבאים הסוריים הנולדים על הר הכרמל, כמו גם על הרי אמאנוס והר הלבנון[1].
בספר השישי באותו חיבור, מספר איליאנוס על אגדה שמקורה בארץ יהודה: "בארץ של אלה הידועים כיהודים או אדומים, הילידים בזמנו של הורדוס המלך נהגו לספר על נחש בגודל עצום שהיה מאוהב בנערה יפה: הוא נהג לבקרה ומאוחר יותר אף שכב עמה כמאהב נלהב. אולם הנערה הייתה אחוזת פחד ממאהבה, למרות שהוא החליק אליה באופן הרך והעדין ביותר שביכולתו. אז היא ברחה והתרחקה ממנו למשך חודש, בהניחה שהנחש, כתוצאה מהיעדרה של יקירתו, ישכח אותה. אולם הבדידות הגדילה את אומללותו, ובכל יום ובכל לילה הוא נהג לפקוד את המקום, אך מאחר שהוא לא מצא את מושא תשוקתו, גם הוא חש במלוא הכאב של אוהב נכזב. אולם כאשר חזרה הנערה, הוא הגיע ובעודו מקיף אותה בגופו, עם זנבו הצליף קלות ברגליה, ככל הנראה מתוך כעס על שגילה שייעודו להיות מתועב"[2]. אזכור זה של הורדוס הוא אחת הדוגמאות לתהילה אותה השיג מלך יהודה בחברה היוונית-רומית. לא ידוע מה מקור הסיפור על אהבתו של הנחש לנערה[3]. סיפורים דומים על אהבת חיות לבני אדם הופיעו אצל דוריס מסאמוס (אנ') (מצוטט אצל אתנאיוס)[4] סיפור על אהבת דולפין לילד מופיע אצל אפיון (מצוטט אצל אולוס גליוס)[5], ומופיע גם אצל פליניוס הזקן[6].
בחיבור "Varia Historia", איליאנוס מונה 4 סיבילות ומציין שיש המונים 6 נוספות, ובהן גם הסיבילה היהודית[7]. הסיבילה היהודית נזכרת גם אצל פאוסניאס, אולם אצלו הסיבילה היא "עברית" וכותב שיש המכנים אותה גם "בבלית" או "מצרית"[8].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Aelian, On Animals. 3 volumes. Translated by A. F. Scholfield. 1958-9. Loeb Classical Library.
- Aelian, Historical Miscellany. Translated by Nigel G. Wilson. 1997. Loeb Classical Library.
- Alciphron, Aelian, and Philostratus, The Letters. Translated by A. R. Benner, F. H. Fobes. 1949. Loeb Classical Library.
- Aelian, On the Nature of Animals. Translated by Gregory McNamee. 2011. Trinity University Press.
- Claudius Aelianus, Claudii Aeliani Epistulae et Fragmenta. Bibliotheca Teubneriana. Munich, K.G. Saur Verlag, 1998.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- De natura animalium (בתרגום ללטינית) בתוך LacusCurtius.
- De natura animalium, מהדורת 1886 במקור היווני בתוך Google Books.
- מובאות אחדות ממחקרי הטבע של איליאנוס (בתרגום לאנגלית).
- אליאנוס על הדיג באמצעות פתיונות (בתרגום לאנגלית).
- קלאודיוס איליאנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קלאודיוס איליאנוס (פעל במאה ה-3), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Aelianus, De Natura Animalium, V, 56
- ^ Aelianus, De Natura Animalium, VI, 17
- ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism. Jerusalem, Israel Academy of Sciences, 1980, Vol II: CXXIII. Aelianus, p. 409.
- ^ Athenaeus, Deipnosophistae, XIII, 85, p. 606 C -D
- ^ Aulus Gellius, Noctes Atticae, VI, 8
- ^ Plinius, Naturalis Historia, IX, 9
- ^ Aelianus, Varia Historia, XII, 35
- ^ Pausanias, Graeciae Descriptio, X, 12:9