קרב רבאול
 | ||||||||||||||||||
| חיילים אוסטרלים חוצים את נהר אדלר בעת נסיגתם מרבאול, ינואר 1942. | ||||||||||||||||||
| מערכה: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 23 בינואר 1942 – פברואר 1942 (כ־10 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | רבאול, בריטניה החדשה, טריטוריית גינאה החדשה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 4°11′53″S 152°10′05″E / 4.198056°S 152.168056°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון יפני | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
קרב רבאול (ידוע בהיסטוריוגרפיה היפנית בשם מבצע R) התרחש על האי בריטניה החדשה שבתחומי טריטוריית גינאה החדשה האוסטרלית בינואר ובפברואר 1942, והוא חלק מהמערכה בדרום מערב האוקיינוס השקט של מלחמת העולם השנייה. בקרב זה הנחילו כוחות האימפריה היפנית תבוסה אסטרטגית לבעלות הברית, ולאחר כיבוש עיירת הנמל רבאול הפכו אותה היפנים לבסיס גדול ממנו המשיכו בהתקדמותם לעבר פורט מורסבי שבגינאה החדשה ומשם לאוסטרליה. קרבות שהתרחשו על האי הסמוך אירלנד החדשה נחשבים גם כן חלק מאותו קרב. חשיבותה של רבאול נבעה מקרבתה לטריטוריה היפנית של איי קרוליין, שם שכן בסיס הצי הקיסרי היפני בלגונת טרוק.
הקדמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיל המצב האוסטרלי בבריטניה החדשה מנה 1,400 חיילים, בפיקודו של לוטננט קולונל ג'ון סקאנלאן. חיל המצב כלל גם 716 חיילים מגדוד 2/22 שנשלחו לשם במרץ 1941 מתוך חשש מפני המלחמה עם יפן. חיל המצב כלל גם מיליציה מקומית, סוללת תותחי חוף, סוללת נ"מ, סוללת נ"ט ויחידת רפואה. יחידת קומנדו בת 130 חיילים נשלחה לאי הסמוך אירלנד החדשה.
מטרתו העיקרית של חיל המצב היה להגן על שדה התעופה וונקנאו (Vunakanau), בסיס חיל האוויר המלכותי האוסטרלי הסמוך לרבאול, ועל מעגן המטוסים הימיים שבנמל סימפסון, שהיו חיוניים למעקב אחר תנועות היפנים באזור. אך הכוח האווירי שעמד לרשות האוסטרלים באזור הסתכם בעשרה מטוסי אימון חמושים קלות וארבעה מפציצים קלים.
חיל המשלוח היפני, שנקרא "כוח הימים הדרומיים," הכיל קבוצת חטיבות מהדיוויזיה ה-55 תחת פיקודו של מייג'ור-ג'נרל טומיטארו הוריאי. היחידות הלוחמות העיקריות של כוח זה היו רגימנט הרגלים ה-144 (שכלל יחידת מפקדה, שלושה גדודי רגלים, פלוגת ארטילריה וכיתת חימוש), מספר מחלקות מרגימנט הפרשים ה-55, גדוד מרגימנט הארטילריה ההררית ה-55 ופלוגה מרגימנט ההנדסה ה-55.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 1942 החלו מפציצים יפנים שהמריאו מנושאות מטוסים להפציץ את רבאול. לאחר שנוכח שיחס הכוחות פועל לרעתו באופן ניכר, שידר מפקד הטייסת האוסטרלית מסר למפקדת חיל האוויר המלכותי האוסטרלי במלבורן את האמרה הלטינית "Nos Morituri Te Salutamus" ("אנו העומדים למות מצדיעים לך"), הסיסמה בה השתמשו גלדיאטורים ברומא העתיקה לפני שנכנסו לקרב. ב-21 בינואר תקפו שמונה ממטוסי האימון האוסטרלים מבנה בן 109 מטוסים יפנים. שלושה מטוסים אוסטרלים הופלו, שניים התרסקו בעת הנחיתה ומטוס נוסף ניזוק, בעוד שהצד היפני איבד מטוס אחד לאש נ"מ. כתוצאה מההפצצות הכבדות הושמדה סוללת תותחי החוף והחיילים האוסטרלים נסוגו מרבאול. מטוס ימי אוסטרלי איתר את צי הפלישה והספיק לשדר אזהרה למפקדתו בטרם הופל.
ב-22 בינואר נחתו היפנים בקרבת האי אירלנד החדשה, ומכיוון שיחידת הקומנדו הייתה פרוסה על פני כל האי כבשו היפנים את העיירה העיקרית באי, קאביינג (Kavieng), ללא התנגדות. באותו לילה המשיך צי הפלישה לכיוון רבאול.
בשעה 02:45 ב-23 בינואר החלו הנחתים היפנים לנחות בבריטניה החדשה. הגדוד השלישי של הרגימנט ה-144 נתקל בהתנגדות עזה מכוח מעורב של חיילים אוסטרלים ואנשי מיליציה מקומית בסדר גודל של פלוגה בחוף וולקן. אך מכיוון שהכוחות היפנים נהנו מיתרון מספרי נחתו החיילים ללא התנגדות במרבית החופים. תוך שעות מתחילת הנחיתה הכריז סקאנלאן "כל אדם לעצמו", וחיילים אוסטרלים ואזרחים התפצלו לקבוצות קטנות ונסוגו אל תוך הג'ונגל.
רק לחיל האוויר האוסטרלי הייתה תוכנית התפנות; אנשי הצוות התפנו באמצעות המטוסים הימיים. החיילים האוסטרלים נותרו במשך שבועות רבים בפנים בריטניה החדשה, אך חיל המצב לא עשה שום הכנות לקראת מעבר ללוחמת גרילה באי. ללא אספקה, הידרדרה בריאותם ויעילותם הקרבית של החיילים. היפנים החלו לפזר באי כרזות בהם נכתב "אינכם יכולים למצוא מזון או דרך לברוח מהאי הזה ואתם רק תמותו ברעב אם לא תיכנעו." רוב החיילים האוסטרלים נתפסו או נכנעו בשבועות שלאחר מכן.
תוצאות הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר קצינים ואזרחים מהאי גינאה החדשה ארגנו מבצעי איתור וחילוץ לא רשמיים לבריטניה החדשה בין מרץ למאי, והצליחו לחלץ 450 חיילים ואזרחים דרך הים. רבאול הפכה לבסיס היפני הגדול ביותר בגינאה החדשה. האוסטרלים ניסו לרסן את פיתוחו של הבסיס על ידי סדרת הפצצות-נגד במרץ. מספר חיילים אוסטרלים שנותרו בבריטניה החדשה קיימו מלחמת גרילה כנגד היפנים בשיתוף פעולה עם ילידי האי.
לפחות 800 חיילים ואזרחים שבויי מלחמה, רובם אוסטרלים, נהרגו ב-1 ביולי 1942 כשהספינה שעל סיפונה נשלחו מרבאול ליפן, ה"מונטווידאו מארו", טובעה על ידי צוללת אמריקאית מול חופי לוזון.
מתוך 1,050 אסירים אוסטרלים נטבחו לפחות 130 ב-4 בפברואר 1942 או בימים הסמוכים. שישה אנשים שרדו את הטבח ומאוחר יותר תיארו את שאירע. ממשלת אוסטרליה הסיקה שהשבויים נשלחו לג'ונגל בקבוצות קטנות ושם נרצחו בדקירות כידון רובה על ידי חיילים יפנים. בחווה סמוכה נורו למוות 35 שבויים אוסטרלים. הקצין האחראי על שני מעשי טבח אלה היה קולונל מסאו קוסונוסה, שהתאבד מאוחר יותר.
באירלנד החדשה דחקו היפנים את יחידת הקומנדו למצב בו נפרדו החיילים לקבוצות כה קטנות עד שלוחמת גרילה יעילה לא הייתה אפשרית. החיילים האוסטרלים שנלחמו, לעיתים בשיתוף פעולה מצד המקומיים, נאלצו להיכנע במהירות או נהרגו. גם באירלנד החדשה ביצעו היפנים פשעי מלחמה כנגד השבויים.
בדצמבר 1943, במהלך קרב כף גלוסטר, נחתו נחתים אמריקאים במערב בריטניה החדשה, ותוך התקדמותם באי הגבילו את היפנים בהדרגה לרבאול בלבד. למרות זאת, עד כניעת יפן ב-15 באוגוסט 1945 נותר ברבאול חיל מצב גדול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גנרל דאגלס מקארתור, Japanese Operations in the Southwest Pacific Area, Volume II - Part I, אתר ההיסטוריה הצבאית של צבא ארצות הברית.
- סטיבן בולארד, Japanese army operations in the South Pacific Area New Britain and Papua campaigns, 1942–43.