הקרב מול בוגנוויל
מפציץ יפני מתקרב ללקסינגטון במהלך הקרב. המפציץ, שחסר מנוע אחד, עומד להתרסק לים שניות לאחר צילום התמונה | ||||||||||||||||||
מערכה: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט | ||||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
תאריכים | 20 בפברואר 1942 | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | בוגנוויל, גינאה החדשה | |||||||||||||||||
תוצאה | האמריקאים נסוגו מהאזור | |||||||||||||||||
|
הקרב מול בוגנוויל היה עימות אווירי וימי שנערך בין כוחות הצי הקיסרי היפני לבין כוחות הצי האמריקאי ב-20 בפברואר 1942 בסמוך לאי בוגנוויל, פפואה גינאה החדשה. בעימות זה תקפו מפציצים יפנים כוח משימה של נושאות מטוסים אמריקאיות שהיה בדרכו להתקפה על הבסיס היפני ברבאול.
הקדמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כיבוש רבאול הפכו אותה היפנים לבסיס קדמי גדול והדבר גרם לחששות בקרב פיקוד בעלות הברית ששליטה יפנית ברבאול תאיים על קווי האספקה בין סן פרנסיסקו לאוסטרליה. אדמירל צ'סטר נימיץ ואדמירל וילסון בראון החליטו לפתור בעיה זו על ידי תקיפת הבסיס ברבאול באמצעות מטוסים מנושאות מטוסים, והמשימה הוטלה על "כוח משימה 11" - נושאת המטוסים לקסינגטון ומלוותיה - ועל פלגת ספינות אנזא"ק. אולם ב-21 בפברואר 1942, יום המתקפה, נותרה פלגת אנזא"ק בנמל בשל מחסור בדלק וכוח משימה 11 הפליג צפונה בגפו.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעה 10:15, בעת שהייתה במרחק 390 מילים (720 ק"מ) מרבאול, זיהה מכ"ם הלקסינגטון מטוס במרחק 56 קילומטרים מהאונייה. מיד הוזנקו לאוויר שישה מטוסים לסיור ונשלחו לזהות את המטוס. בשעה 11:12, במרחק 69 קילומטרים מלקסינגטון, יירטו והפילו המטוסים האמריקאים מטוס ימי יפני מדגם קאוונישי H6K. מאוחר יותר נשלחו שניים ממטוסי הסיור ליירט מטרת מכ"ם נוספת, הפעם במרחק 56 קילומטרים, והפילו מטוס ימי נוסף בשעה 12:02. קשר מכ"ם נוסף נוצר, אך המטוס פנה על עקבותיו ונעלם במהירות.
הפיקוד ברבאול, שכעת היה מודע לנוכחות האמריקאית באזור, דיווח על כך למפקד הצי היפני הרביעי, תת-אדמירל שיגיושי אינואואה, במפקדתו בלגונת טרוק, שבתורו הורה על עריכת מתקפה אווירית מרבאול, ומיד המריאו 17 מפציצים יפנים לאוויר. בנוסף, הורה אינואואה על פלגת הסיירות השישית, שהכילה את הסיירות "אאובה", "פורוטאקה", "קינוגאסה" ו"קאקו" לצאת וליירט את כוח משימה 11.
בראון, לאחר שהבין שגורם ההפתעה אבד לו, החליט לבטל את הפשיטה על רבאול והחל לשוב על עקבותיו. בשעה 16:25 הופיעה על מסכי המכ"ם של "לקסינגטון" מטרה במרחק 76 קילומטרים מהאונייה. בתגובה שוגרו 19 מטוסי קרב מדגם F4F ויילדקט ליירט את המטרה המתקרבת. מתוך תשעת המטוסים היפנים שהתקרבו ללקסינגטון הופלו תוך זמן קצר חמישה.
בשעה 16:49 הופיעה על מסכי המכ"ם מטרה נוספת במרחק 19 קילומטרים מהכיוון השני של כוח המשימה. מכיוון שכל מטוסי הקרב היו עסוקים בקרב אוויר עם המפציצים היפנים נותרו לכוח המשימה שני מטוסי ויילדקאט בלבד, שהמריאו מיד לפגוש במפציצים היפנים המתקרבים. באותו רגע נתקל אחד הטייסים במעצור בתותחי המטוס, והטייס השני נותר לבד מול שמונה מפציצים.
במהלך הקרב שהתפתח הפיל הטייס האמריקאי לוטננט אדוארד או'הייר שני מטוסים יפנים לפני שאלה הגיעו לכלי השייט. אדוארד או'הייר נפל בהמשך המלחמה ונמל התעופה שיקגו או'הייר קרוי על שמו. חמישה מפציצים הטילו שתי פצצות במשקל 250 קילוגרם כל אחת, אך כולן החטיאו את מטרותיהן. בהמשך הקרב הפילו הטייסים האמריקאים, שהצטרפו לאו'הייר לאחר שהפילו את כל הקבוצה הראשונה, את שאר מטוסי הקבוצה השנייה, מלבד מטוס אחד שחזר בשלום לרבאול.
תוצאות הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל אובדן גורם ההפתעה ביטל בראון את הפשיטה המתוכננת על רבאול ועזב את האזור. בשל אובדן המפציצים דחו היפנים את הפלישה ללאה-סלמאואה בשבוע.
שני מטוסים ימיים יפנים נוספים שעקבו אחר כוח משימה 11 הופלו גם הם, כמו גם שני מטוסי סיור יפנים. הכוח האמריקאי איבד שני מטוסים וטייס אחד, אך לא נגרם כל נזק לספינות. הטייס אדוארד או'הייר קיבל על פעולותיו בקרב זה את עיטור מדליית הכבוד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סטיבן בולארד (מתרגם), Japanese army operations in the South Pacific Area New Britain and Papua campaigns, 1942–43.
- משרד המודיעין הימי של הצי האמריקאי, Early Raids in the Pacific Ocean.