גרילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לוחמת גרילה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גרילה היא מונח שמקורו בספרדית (guerra פירושה מלחמה ו- guerrilla פירושה "מלחמה קטנה") המציין שיטת לחימה המתבצעת על ידי קבוצות קטנות, זריזות וגמישות, ולא על ידי צבא סדיר. הגרילה מאפשרת למורדים להתמודד עם הצבא הסדיר הגדול של השלטון באמצעות טקטיקות צבאיות (כגון טקטיקת פגע וברח), מארבים, חבלות ופשיטות.

המילה שימשה לראשונה לתיאור המאבק העממי כנגד הכיבוש הצרפתי של ספרד במהלך מלחמות נפוליאון, ומכאן בא המונח.

ארגוני טרור משתמשים בלוחמת גרילה להגשמת מטרותיהם. בשיח המשמש את השלטון שכנגדו נלחמים לוחמי הגרילה, גם לוחמי הגרילה הם טרוריסטים. הבחנה אובייקטיבית יותר לא תראה לוחמי גרילה כטרוריסטים, כאשר מאבקם מופנה רק נגד השלטון וכוחותיו, ולא כנגד אזרחים חפים מפשע, ולהפך, ארגון התוקף במכוון אזרחים חפים מפשע הוא ארגון טרור, גם אם הוא במקביל נוקט בפעולות גרילה כנגד מטרות צבאיות. חזבאללה, למשל, האחראי לפעולות טרור נגד תושבים בישראל ובעולם כולו, משלב גם לוחמת גרילה. פעולות גרילה כוונו באופן אינטנסיבי נגד צבא ההגנה לישראל עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000.

בצה"ל נקראת לוחמת גרילה גם בשם לוחמה זעירה (לו"ז).

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח מגיע מהשפה הספרדית ומתורגם בדרך כלל כ"לוחמה קטנה", ונעשה בו שימוש כקונספט מלחמתי עוד מהמאה ה-18. המונח הפך לפופולרי בחצי הראשון של המאה ה-19 במהלך אחת המערכות במלחמות הנפוליאוניות, מלחמת חצי האי, כשהספרדים התעמתו מול אויב עוצמתי וחזק מהם באמצעות אסטרטגיית גרילה.

בבריטניה, המונח גרילה נתבע בשנת 1809 ככינוי ללוחמים או כציון של קבוצה או להקה עם לוחמים כאלו, בעוד שבשפות אחרות "גרילה" נועד לציין לוחמה מסוג מסוים, לוחמה קטנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו "אומנות המלחמה" הגנרל והאסטרטג הסיני סון דזה (המאה ה-6 לפנה"ס) היה הראשון להציע את השימוש בלוחמת גרילה. בכך העניק השראה ישירה להתפתחות לוחמת הגרילה המודרנית. עדויות של לוחמה קונבנציונלית, לעומת זאת, לא הופיעו עד 3100 לפנה"ס במצרים ובמסופוטמיה. מאז עידן הנאורות, אידאולוגיות כגון לאומיות, ליברליזם, סוציאליזם ופונדמנטליזם דתי מילאו תפקיד חשוב בעיצוב ההתקוממויות ומלחמות הגרילה.

אחד מלוחמי הגרילה המרשימים ביותר היה וריאטוס, אשר התקומם והוביל את ההתנגדות נגד האימפריה הרומית באמצעות מספר ניצחונות בין 147 לפני הספירה ו-139 לפני הספירה באזור זמורה (ספרד של היום).

בזכות טקטיקה חדשנית זו ביחס לתקופתו נטבע הכינוי "Terror Romanorum" (הטרור של הרומאים).

עקרונות הלוחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמי גרילה קובנים במהלך המהפכה הקובנית (מימין צ'ה גווארה), 1958.

הגרילה הקלאסית מתבטאת בעקרונות הבאים:

  1. בסיס עממי איתן.
  2. קיום ארגון פוליטי.
  3. קיום זרוע צבאית.
  4. פעילות משטח נוח לפעולות צבאיות.
  5. קיום עוצמה כלכלית המספיקה לקיום עצמאי.

מנהיגים קומוניסטים כמו מאו דזה דונג והו צ'י מין יישמו לוחמת גרילה והעניקו לה מסגרת תאורטית ששימשה מודל לאסטרטגיות דומות במקומות אחרים בעולם, כמו תאוריית הגרילה הקובנית "פוקו" והמוג'אהדין האנטי-סובייטי שבאפגניסטן.

מאו דזה דונג הגדיר את לוחמת הגרילה כטקטיקה של פיזור גייסות שמטרתן תהיה הטרדה בקנה מידה קטן אך קוהרנטי של גייסות האויב: "האויב תוקף – אנו נסוגים, האויב נעצר - אין אנו מניחים לו, האויב התעייף - אנו תוקפים, האויב נסוג – אנו רודפים אחריו. טקטיקה זו דומה למכמורת שאותה אוספים ברגע נתון ומשליכים ברגע נתון". דזה דונג, אבי הגרילה המודרנית, מתאר ב"תאוריית שלושת השלבים" שלו, כיצד תהפוך תנועת גרילה למנצחת:

  1. נסיגה אסטרטגית - כוח הגרילה נסוג ל"אזור מקלט" שם יתבצע בניין הכוח והגדלת העוצמה פוליטית והתשתיתית. בשלב זה יבוצעו פעולות לשם תזכורת על קיומה של הארגון.
  2. התיקו האסטרטגי - ביסוס פוליטי באוכלוסייה. התמקדות בבניין הכוח הסדיר. המשך ביצוע פעולות זעירות בניסיון לגרימת הפיכה או מרד.
  3. המתקפה האסטרטגית - התנגשות צבאית קונבנציונלית. תתבצע כאשר העוצמה הפוליטית מבוססת, ותסתיים כאשר אחד הצדדים יסולק.

אסטרטגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמת גרילה היא סוג של לוחמה א-סימטרית: מאבק בין כוחות לא שווים בגודלם או בעוצמתם. גרילה היא גם סוג של לוחמה לא סדירה, כלומר היא לא מיועדת רק כדי להביס את האויב, אלא גם כדי לזכות בתמיכה עממית ובהשפעה פוליטית האזור הלחימה. בהתאם לכך, אסטרטגיית הגרילה נועדה להגביר את השפעתו של כוח קטן ונייד על פני כוח גדול יותר ומסורבל יותר.

אם האסטרטגיה תצליח, גרילה תגרום להתשת האויב, ובסופו של דבר תאלץ אותו לסגת.

טקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה טקטית, לוחמי הגרילה בדרך כלל נמנעים מעימות עם יחידות גדולות של חיילי האויב. הם מחפשים קבוצות קטנות של אנשי ומשאבי האויב ולאחר מכן מפציצים אותן כדי להקטין בהדרגה את הכוח היריב תוך צמצום ההפסדים שלהם עצמם. לוחמת הגרילה מעלה על נס אלמנטים כמו סודיות, מוביליות והפתעה, הבאים לידי ביטוי בארגון ביחידות קטנות המנצלות שטחים שקשה ליחידות גדולות יותר לנצל.

מאו דזה דונג הגדיר את טקטיקות הגרילה הבסיסיות בתחילת מלחמת האזרחים הסינית מול הוויטקונג:

"האויב תוקף – אנו נסוגים, האויב נעצר - אין אנו מניחים לו, האויב התעייף - אנו תוקפים, האויב נסוג – אנו רודפים אחריו. טקטיקה זו דומה למכמורת שאותה אוספים ברגע נתון ומשליכים ברגע נתון".

אמצעים בלתי-קונבנציונליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לשיטות הצבאיות המסורתיות, קבוצות הגרילה יכולות להסתמך גם על הריסת תשתיות באמצעות שימוש בחומרי נפץ מאולתרים. הם גם מסתמכים בדרך כלל על תמיכה לוגיסטית ופוליטית מצד האוכלוסייה המקומית, ומנסים להיטמע בה לעיתים קרובות (ובכך משתמשים באוכלוסייה כמגן אנושי).

קבוצות גרילה רבות מיומנות לשכנע את הציבור באמצעות תעמולה. תנועות גרילה רבות גם כיום משתמשות בילדים כלוחמים, סיירים, סבלים, מרגלים ומלשינים, פעולות אשר זכו לגינוי בינלאומי.

התרחבות במאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמה בלתי סדורה, המבוססת על אלמנטים מאוחרים יותר של לוחמת הגרילה המודרנית, התקיימה לאורך מלחמות רבות של תרבויות עתיקות.

צמיחת לוחמת הגרילה במאה ה-20 הושפעה ממספר עבודות וספרים שנעשו בתחום:

  • ספרו של מתיאס רמון שנכתב במאה ה-19.
  • "על לוחמת הגרילה" של מאו דזה דונג.
  • "לוחמת גרילה" של צ'ה גווארה.
  • "לוחמת גרילה" של ולדימיר לנין.

כולם נכתבו לאחר המהפכות המוצלחות שביצעו בסין, בקובה וברוסיה בהתאמה.

אמצעי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעצם אופיה של לוחמת גרילה, מתאפיינים לוחמי גרילה בנשק קל לטלטול, ובפרט נשק קל. אף על פי שהומצאו על ידי צבא סדיר (הצבא הפיני במלחמת החורף), בקבוקי תבערה הם נשק שלוחמי גרילה משתמשים בו רבות, בניגוד לצבא סדיר שברשותו יש תשתית מתאימה לשימוש בנשק מתקדם יותר: כסף, שטחי אימונים, בסיסים ושירותי חימוש ותחזוקה. התפתחות הטכנולוגיה של אמצעי הלחימה מאפשרת ללוחמי גרילה גם שימוש בכלי נשק מתוחכמים וקלי משקל, כגון טילי כתף, טילי נ"ט, רקטות נ"ט וכדומה. ארגוני גרילה וטרור גדולים משתמשים גם בנשק תלול-מסלול דוגמת מרגמות וארטילריה רקטית קלה (דוגמת רקטות קסאם הפלסטיניות או רקטות הגראד הסובייטיות).

כיום, רוב ארגוני הגרילה בעולם משתמשים בנשק רוסי - בייחוד רובי AK-47 קלאצ'ניקוב ומטולי רקטות מדגם RPG-7. הנשק הרוסי נפוץ במיוחד בגלל מספר רב של גורמים:

  1. ברית המועצות הייתה ספקית נשק מרכזית לארצות ערב ולממשלות של מדינות עולם שלישי.
  2. ברית המועצות סיפקה נשק רב לארגונים אנטי-מערביים.
  3. הנשק הרוסי זול, עמיד ואמין. קל יחסית לתפעל אותו ואין הוא דורש הכשרה מרובה.
  4. בעקבות התמוטטות ברית המועצות, חברות הנשק הרוסיות מוכנות למכור את הנשק שלהן לכל דורש.
  5. בעקבות כך קיימות מדינות נוספות כגון סין שמייצרות חיקויים זולים לנשק שמאפשרים הצטיידות רבה יותר.

בנוסף לרובים ומטולי רקטות ארגוני גרילה מרבים להשתמש במטעני חבלה - בייחוד מטעני צד ומטעני גחון (מעין מוקשים מאולתרים) - כנגד שיירות הצבא.

סוגי גרילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]