הפלישה לבונה-גונה

הפלישה לבונה-גונה
GONA, BUNA AREA. 1942-07-31 AWM128399.jpg
מערכה: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
תאריכי הסכסוך 21 ביולי 194224 ביולי 1942 (4 ימים)
מקום אזור בונה-גונה, טריטוריית גינאה החדשה
קואורדינטות
8°39′00″S 148°22′00″E / 8.65°S 148.36666667°E / -8.65; 148.36666667 
תוצאה כיבוש האזור בהצלחה על ידי יפן
הצדדים הלוחמים

אוסטרליהאוסטרליהאוסטרליה

ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית

מפקדים

הצבא הקיסרי היפניהצבא הקיסרי היפניהארוקיצ'י היאקוטאקה

אוסטרליהאוסטרליהבאזיל מוריס

אבדות

נחתת אחת

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפלישה לבונה-גונההיסטוריוגרפיה היפנית: מבצע RI) הייתה מבצע צבאי במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה במהלכו פלשו כוחות האימפריה היפנית וכבשו את אזור בונה-גונה בטריטוריית גינאה החדשה, בין 21 ל-24 ביולי 1942. היפנים כבשו את האזור כהקדמה להתקפה על פורט מורסבי וכנקודת התחלה להתקדמות הכוחות לאורך שביל קוקודה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התבוסות בקרב ים האלמוגים ובקרב מידוויי במאי וביוני 1942, דחה המטה הכללי הקיסרי את התוכנית לכיבוש פיג'י, סמואה וקלדוניה החדשה. הארמייה ה-17, תחת פיקודו של לוטננט-גנרל הארוקיצ'י היאקוטאקה, נשלחה לגינאה החדשה במטרה לחצות את רכס אואן סטנלי ולכבוש את פורט מורסבי. כיבוש העיר עתיד היה להסיר את איום ההתקפות האוויריות על הבסיס היפני הגדול ברבאול ולספק בסיסים אוויריים להתקפות על ערים, על בסיסים ועל נתיבי השייט האוסטרליים.

עד אמצע 1942 תיגברו בעלות הברית את כוחותיהם בפורט מורסבי ואף הקימו בסיסי אוויר בעיר ובמפרץ מילן. הצבא האוסטרלי שלח את הגדוד ה-39 לכפר קוקודה דרך שביל קוקודה על מנת להדוף את היפנים, ופלוגה B של הגדוד התקדמה לבונה על מנת לפקח על בניית שדה תעופה בדובודורה.

תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנכשל בהגעה לפורט מורסבי בדרך הים בשל קרב ים האלמוגים, סופח כוח הפלישה היפני, תחת פיקודו של מייג'ור-גנרל טומיטארו הוריאי, לארמייה ה-17. הכוח החלוץ של כוח הפלישה הכיל את הגדוד הראשון של רגימנט הרגלים ה-144, רגימנט ההנדסה ה-15, פלוגת נחתים ויחידות סיוע נוספות. שאר כוח הפלישה נחת מאוחר יותר בבונה.

הצי הרביעי של הצי הקיסרי היפני סיפק לכוחות הפלישה סיוע ימי בדמות פלגת הסיירות ה-18 תחת אדמירל משנה קוג'י מטסויאמה, ובה הסיירות "טנריו" ו"טטסוטה," פלגת המשחתות ה-29 ובה המשחתות "אסנאגי," "יוזוקי" ו"אוזוקי," ושתי נחתות. את החיפוי האווירי לכוחות סיפק הצי האוויר ה-25 מרבאול.

נחיתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 ביולי 1942, בצהרי היום, הגיעה השיירה היפנית לגונה והחלה לפרוק את חייליה. השיירה הצליחה לחמוק מכוחות האוויר של בעלות הברית מכיוון שאלה היו עסוקים בתקיפת שיירה אחרת ליד סלמאואה. לאחר הנחיתה נע כוח החלוץ לפנים הארץ כדי להכין את הכבישים ואת נתיבי האספקה עבור כוח הפלישה.

פלוגה מגדוד הרגלים הפפואני - שהכיל חיילים מקומיים תחת פיקוד קצין אוסטרלי - דיווחה על הנחיתה היפנית ב-22 ביולי. באותו לילה הכינו חיילי הפלוגה - ארבעים במספר - מארב לכוח הפלישה היפני על גבעה שהשקיפה על כביש גונה-סנגרה, לפני שנסוגו חזרה אל הג'ונגל.

ב-23 ביולי תקפו מפציצי B-17 מבצר מעופף ו-B-26 מראודר של חילות האוויר של צבא ארצות הברית את האזור, טיבעו נחתת אחת והסבו נזק קל למשחתת אוזוקי. על אף התקפות אוויריות חוזרות ונשנות על כוח הפלישה הצליחו היפנים להנחית את מרבית החיילים על החוף.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות היפנים הצליחו לכבוש את אזור בונה-גונה והנחיתו בו את כוח הפלישה. ב-14 באוגוסט הגיעה שיירה נוספת תחת תת-אדמירל גונאיצ'י מיקווה ועמה הגיעו 3,000 חיילים יפנים, קוריאנים וטאיוואנים. ב-17 באוגוסט נחתו באזור כוח הנחתים המיוחד, שאר הרגימנט ה-144, גדוד הארטילריה ההררית ה-55, גדוד הנ"מ ה-47 ורגימנט הפרשים ה-55. ב-21 באוגוסט הצטרפו לכוח הפלישה שני גדודים של הרגימנט ה-41. בסך הכול נחתו באזור בונה-גונה כ-13,500-10,000 חיילים יפנים.[1]

באוגוסט החלו הכוחות היפנים להתקדם לאורך שביל קוקודה בדרכם לפורט מורסבי, אך יחידות אוסטרליות עיכבו אותם, וכך החל קרב שביל קוקודה. לאחר נסיגתם מהשביל שבו הכוחות היפנים לראשי החוף בבונה וגונה, אך הפעם התגוננו מפני התקפה של בעלות הברית בקרב בונה-גונה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Brune, Peter. A Bastard of a Place: The Australians in Papua. Allen & Unwin, 2004. ISBN 1741144035.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקארתי, עמ' 234.