קרל פון פלאנצר באלטין
לידה |
1 ביוני 1855 פץ', האימפריה האוסטרית |
---|---|
פטירה |
8 באפריל 1925 (בגיל 69) וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה |
מקום קבורה | בית הקברות של היצינג |
מדינה | ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) |
השכלה | האקדמיה הצבאית הטרזיאנית |
השתייכות | הצבא האוסטרו-הונגרי. |
תקופת הפעילות | 1875–1918 (כ־43 שנים) |
דרגה | גנרל-אוברסט[1] |
תפקידים בשירות | |
מפקד הדיוויזיה ה-4 מפקד פלגת הארמייה פלאנצר באלטין מפקד הארמייה השביעית מפקד הקורפוס ה-19 | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם הראשונה | |
עיטורים | |
אות מסדר כתר הברזל האימפריאלי פור לה מריט אות מסדר לאופולד אות המסדר הצבאי על שם מריה תרזה צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה תואר ברון | |
קרל פון פלאנצר באלטין (בגרמנית Karl von Pflanzer Baltin; 1 ביוני 1855, פץ', האימפריה האוסטרית – 8 באפריל 1925, וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה), היה גנרל-אוברסט אוסטרו-הונגרי, מפקד פלגת ארמייה ומפקד הארמייה השביעית בחזית המזרחית ומפקד הקורפוס ה-19 אשר לחם בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרל באלטין רכש את השכלתו באקדמיות הצבאיות במאריבור ובאייזנשטאדט ובהמשך הוסמך כקצין רגלים באקדמיה הצבאית הטרזיאנית בווינר נוישטאדט. בין 1878 ל-1880 למד בבית הספר לפיקוד ומטה בווינה והוצב לתפקידי הדרכה במקום. ב-1903 הועלה לדרגת גנרל מיור ומונה למפקד החטיבה האוסטרו-הונגרית ה-32 וב-1907 התמנה למפקד הדיוויזיה ה-4 שהוצבה בברנו. לאחר תפקיד מטה נוסף החליט באלטין לפרוש מהשירות הצבאי.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוחזר לשירות פעיל ומונה למפקד פלגת ארמייה שהוצבה בחזית המזרחית ונטל חלק בקרבות במסגרת מתקפת גורליצה-טרנוב. בהמשך הפך הכוח שבפיקודו לארמייה השביעית שלחמה במתקפת ברוסילוב, נחלה תבוסה מידי הכוחות הרוסים ונאלצה לבצע נסיגה רחבה. הפיקוד הגרמני מתח ביקורת נוקבת על תפקודו של באלטין והוא נאלץ לסיים את תפקידו ובנובמבר 1916 הודיע על פרישה מהצבא מטעמי בריאות. במרץ 1917 העניק לו קרל הראשון, קיסר אוסטריה את דרגת הגנרל-אוברסט והוא שוכנע לחזור ולשרת בצבא. ביולי 1918 הודח מפקד הקורפוס ה-19 באלבניה לודוויג קונן הוראק פון הנקמפף ובאלטין התמנה במקומו. בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה בחזית המקדונית בפיקודו של הגנרל לואי פראנשה ד'אספרה במתקפת בזק לאורך עמק הווארדאר.
לאחר התמוטטות הארמייה הבולגרית הראשונה, התקדמו במהירות הכוחות הסרבים והצרפתים מחד והקורפוס ה-16 האיטלקי מאידך לתוך אלבניה. הקורפוס ה-19 האוסטרו-הונגרי שסבל מאחוזים גבוהים של מלריה לא עמד במתקפה, הוכה ופתח בנסיגה מהירה לכוון מונטנגרו. באלטין הפעיל את מלוא השפעתו על כוחותיו והצליח להסיג אותם באופן מאורגן עד לגזרת מפרץ קוטור. ב-3 בנובמבר נכנע באלטין בראש כוחותיו לכוחות מדינות ההסכמה ופרש משירות צבאי. קרל באלטין הלך לעולמו בווינה ב-8 באפריל 1925 והוא בן 70 שנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גנרלים אוסטרו-הונגרים
- החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה
- החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה
- אנשי צבא אוסטרו-הונגרים במלחמת העולם הראשונה
- מעוטרי פור לה מריט
- מעוטרי צלב הברזל
- מפקדי ארמיות בצבא אוסטרו-הונגריה במלחמת העולם הראשונה
- מפקדי גייסות בצבא אוסטרו-הונגריה במלחמת העולם הראשונה
- אישים הקבורים בבית הקברות של היצינג
- אוסטרים שנולדו ב-1855
- נפטרים ב-1925