מפרץ קוטור

מפרץ קוטור
Boka kotorska
אתר מורשת עולמית
	נופי הטבע, התרבות וההיסטוריה של מפרץ קוטור
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
שטח האתר	146 קמ"ר
שטח אזור החיץ	364.91 קמ"ר
חלק מתוך	הים האדריאטי
הערות	אתר מורשת עולמית בסיכון 1979–2003
מידע כללי
מיקום	הים האדריאטי
סוג	מפרץ
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז	מונטנגרו
קואורדינטות	42°26′00″N 18°38′00″E / 42.433333333333°N 18.633333333333°E
	(למפת מונטנגרו רגילה) פודגוריצה ניקשיץ' ביילו; פולה; פלייבליה הרצג; נובי; בר צטיניה בראן אולצין קר. בוסניה; והרצגובינה; סרביה קוסובו אלבניה הים; האדריאטי; מפרץ קוטור

מפרץ קוטור (סרבית Boka Kotorska או Бока Которска, איטלקית Bocche di Cattaro) הוא מפרץ מפותל בים האדריאטי בצפון-מערב מונטנגרו. המפרץ שבשל צורתו וההרים התלולים המקיפים אותו מכונה לעיתים "הפיורד הדרומי באירופה" הוא למעשה עמקו השקוע של נהר בוקליי (Bokelj) שזרם בעבר מהר אוריין (Orjen) אל הים האדריאטי. המפרץ היה מיושב מהעת העתיקה, והערים קוטור ממנה קיבל את שמו, ריסן (Risan, איטלקית Risano), טיווט (Tivat, איטלקית Teodo), פרסט (Perast, איטלקית Perasto) והרצג נובי (Herceg Novi, איטלקית Castelnuovo), יחד עם נופי המפרץ עצמו, מהוות כולן אטרקציות תיירותיות. בשנת 1979 הוכרז חלקו המזרחי של המפרץ (אגני קוטור וריסן) לאתר מורשת עולמית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחו של המפרץ הוא 87 קמ"ר, עומקו המרבי הוא 60 מטר, ועומקו הממוצע הוא 27.3 מטר. אורכו של המפרץ 28.13 ק"מ ורוחבו נע בין 300 מטר ל-7 ק"מ. אורך חופיו של המפרץ הוא 107.3 ק"מ והוא מנקז שטח של כ-4,000 קמ"ר. המפרץ היה נהר שעבר תהליכים טקטונים וקרסטים ואשר הביאו להיעלמותו.

המפרץ מורכב ממספר אגנים קטנים המחוברים זה לזה במצרי ים, ומהווה את אחד מהמעגנים הטבעיים הטובים ביבשת. בחלק הפנימי נמצאים האגנים של קוטור וריסן, שניהם בצורת משולשים, והשוכנים בצילם של הר אוריין והר לובצ'ן (Lovćen). אגנים אלה מחוברים במצר וריגה (Verige, איטלקית "קטנה" Catene) באורך של 2 ק"מ וברוחב של 300 מטר אל אגן טיווט, גם הוא בצורת משולש; וזה מחובר בתעלת קומבור (Kumbor) אל האגן החיצוני שליד הרצג נובי. על חלקו החיצוני של המפרץ מגונן חצי האי פרבלקה (Prevlaka, בקרואטית "מצר יבשה") השייך לקרואטיה ומהווה את הנקודה הדרומית ביותר של מדינה זו. סוגיית השליטה בחצי האי פרבלקה הייתה נתונה במחלוקת בין שתי המדינות, אך לאחרונה הכירה מונטנגרו בריבונותה של קרואטיה בפרבלקה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפרץ שורר אקלים ים תיכוני גשום במיוחד, והר אוריין שמצפון למפרץ זוכה לכמות המשקעים הגדולה באירופה - כ-6,250 מ"מ. בריסן שלחוף המפרץ עצמו יורדים מדי שנה כ-3,500 מ"מ של משקעים. משמעות העובדה שמרבית המשקעים יורדים בחורף היא שבימים ספורים בחודשי החורף עשויים לרדת עד 200 מ"מ של גשם המחיים את המעיינות והמפלים הקרסטים. בין אלה ידועים במיוחד מעיין סופוט (Sopot) שהוא המעיין הקרסטי השופע בעולם (עד 200 מ"ק לשנייה), ומעיין שקורדה (Škurda).

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

70% מתושבי האזור מתגוררים בערים, עובדה העושה אותו לאזור המעוייר ביותר במונטנגרו. בשנת 2003 התגוררו 71,443 איש סביב המפרץ, כמחצית מהם (33,971 איש) בהרצג נובי. לפי מפקד משנת 1991 הגדירו עצמם 42% כסרבים, 35% כמונטנגרים וכ-8% כקרואטים. את המפרץ חוצה קו מעבורת בנקודה הצרה ביותר שבו, בין קמנרי (Kamenari) ולפטני (Lepetani), ובטיווט שוכן שדה התעופה השני בגודלו במונטנגרו. כלכלת האזור נסמכת בעיקר על ענפי התיירות והשירותים, והחקלאות אינה מהווה ענף פרנסה מרכזי בשל היעדר קרקע המתאימה לכך. ענף החקלאות העיקרי הוא החקלאות הימית, כלומר דייג וגידול צדפות למאכל במימי המפרץ.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרץ קוטור הוא חלק מהריביירה של מונטנגרו, הנפרשת לאורך 283 קילומטרים של חופי הים האדריאטי. מאז שב השקט לשרור במדינות יוגוסלביה לשעבר, לאחר מלחמת האזרחים וההיפרדות מסרביה, חוזרים תיירים רבים ומציפים את חופי מפרץ קוטור. העיר המרכזת את מירב התיירים היא העיר קוטור. כביש מפותל עולה מקוטור לעבר העיירה נייגושי והר לובצ'ן, ממנו יש נקודות תצפית מרהיבות על מפרץ קוטור.