קתדרלת סנט פול הישנה
 | |
| קתדרלת סנט פול הישנה, לפני 1561, כאשר הצריח המחודד היה עדיין שלם | |
|
הבניין הגבוה בעולם בתקופה: 1200 - 1300 | |
|---|---|
| בניין הבא | קתדרלת לינקולן |
| מידע כללי | |
| סוג |
מבנה לשעבר  |
| על שם |
פאולוס |
| מיקום |
הסיטי של לונדון |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1087–1314 (כ־227 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1087 |
| תאריך פירוק | 1666 |
| אדריכל |
כריסטופר רן |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות גותית |
| מידות | |
| אורך |
586 רגל |
| גובה | 149 מטר |
| קואורדינטות | 51°30′49″N 0°5′54″W / 51.51361°N 0.09833°W |
|
www | |
  | |
.svg){kind=spacer}
קתדרלת סנט פול הישנה (באנגלית: Old St Paul's Cathedral) הייתה קתדרלה גותית שניצבה בסיטי של לונדון מאז בנייתה בשנים 1087–1314 עד להריסתה בשרפה הגדולה של לונדון ב-1666[1], לפי כן הייתה הבניין הגבוה בעולם (1200–1300).
בשיאה, הקתדרלה הייתה השלישית באורכה באירופה ובעלת אחד הצריחים הגבוהים בעולם. הקתדרלה נהרסה בשרפה של 1666 ועל חורבותיה הקים האדריכל כריסטופר רן את קתדרלת סנט פול, בסגנון בארוק אנגלי.
בנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקתדרלה הייתה מבנה רביעי באתיר בגבעת לדגייט המוקדשות לפאולוס. בנייתה החלה על ידי הנורמנים אחרי שרפה הרסנית ב-1087 שהחריבה את רוב לונדון. העבודות נמשכו יותר מ-200 שנה, כאשר שרפה נוספת ב-1136 גרמה שוב להרס רב של הקתדרלה הלא-גמורה. הגג שוב נבנה מעץ, דבר שהוביל בסופו של דבר לחורבנו של המבנה. הקתדרלה נחנכה ב-1240 אך ב-1256 הוחלט להגדיל את הקתדרלה. עבודות ההגדלה הסייתמו ב-1314 אך הקתדרלה נחנכה עוד ב-1300. היא הייתה הכנסייה השלישית באורכה באירופה.[2]
חפירות ארכאולוגיות שנערכו ב-1878 בידי פרנסיס פנרוז הראו שאורכה היה 179 מטר (לא כולל המבואה שנוספה מאוחר יותר בידי איניגו ג'ונס) ורוחבה היה כ-30 מטר (כאשר אורך הטרנספט היה 87 מטר). הצריח המחודד של הקתדרלה היה אחד הגבוהים באירופה והתנשא לגובה 149 מטר, אך כריסטופר רן קבע שזו הגזמה וגובהו היה 140 מטר בלבד. לשם השוואה, אורך קתדרלת סנט פול הנוכחית הוא 175 מטר ואורכה בטרנספט הוא 75 מטר.
פנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר הקתדרלה הושלמה בימי הביניים הקתדרלה הייתה ידועה ביופי הפנים שלה. ויליאם בנהאם כתב ב-1902: "לא היה לה מתחרה באנגליה, ואולי אף לא באירופה."[1] האורך העצום של הספינה הראשית בלט במיוחד. הוא היה בעל טריפוריום נורמני ותקרה מקורה בקמרונות. בגלל אורכה זכתה הקתדרלה לכינוי "הטיילת של פאולוס". חלונות הויטראז' נחשבו לטובים באנגליה וחלון הרוזטה המזרחי נחשב למצוין באיכותו. בספרו "סיפורי קנטרברי" משתמש ג'פרי צ'וסר בחלונות כמטפורה ב"סיפורו של הטוחן".[3]
ליד הקירות ניצבו קברים של בישופים ובני אצולה. שני מלכים אנגלו-סקסונים נקברו בתוך הקתדרלה, סבי מאסקס ואתלרד השני, מלך אנגליה. עבור מספר דמויות היסטוריות חשובות כמו ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר נבנו מונומנטים בתוך הקתדרלה. כמו כן, מאוחר יותר נוספו בה הקברים של הכומר והמשורר ג'ון דאן ועוצר הכתר ניקולס בייקון.[1]
דעיכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף המאה ה-16 הקתדרלה דעכה והמבנה סבל מהזנחה. תחת שלטונם של הנרי השמיני, מלך אנגליה ואדוארד השישי, מלך אנגליה, פירוק המנזרים וחוק הכנסיות המכוניות הביאו להשחתת הפנים והקישוטים של קלויסטרים, חדרי מתים, קריפטות, מקדשים, כנסיות, קפלות ובניינים אחרים בחצר הכנסייה. אתרים דתיים רבים בחצר הקתדרלה נתפסו בידי הכתר, ונמכרו כחנויות ורכוש להשכרה, במיוחד למדפיסים ומוכרי ספרים, כגון תומאס אדמס, שלעיתים קרובות היו פרוטסטנטים אוונגליסטים. מבנים שנהרסו שימשו כמאגר חומרי בנייה למיזמי בנייה, כמו הארמון העירוני של ה"לורד פרוטקטור" בית סומרסט.[2]
קהל נמשך לפינה הצפון-מזרחית של חצר הכנסייה, צלב פאולוס הקדוש, שם נערכו דרשות באוויר הפתוח. בחצר הצלב ב-1549 הסיתו מטיפים פרוטסנטים להרוס הרבה מקישוטי פנים הקתדרלה. ב-1561 הצריח המחודד נהרס מפגיעת ברק ולא נבנה מחדש.[4] הן הפרוטסנטים והן הקתולים ראו באירוע זה הוכחה לסלידתו של אלוהים מהתנהגות הצד האחר. אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה תרמה את עלות התיקונים.[5]
האדריכל הקלאסי הראשון באנגליה, איניגו ג'ונס, בנה מחדש את החזית המערבית של הקתדרלה בסגנון קלאסי החל מ-1630. ברם, החזית והקתדרלה הושחתו, הוזנחו וזכו לטיפול לא הולם בידי כוחות הפרלמנטרים במלחמת האזרחים האנגלית. מסמכים עתיקים וכתבי זכויות פוזרו ונהרסו. הספינה הראשית שימשה כאורווה לסוסי חיל הפרשים.[6]
השרפה הגדולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיפוץ ושחזור הקתדרלה החלו ב-1660 אך הספיקו רק בהקמת פיגומי עץ שנהרסו כליל בשרפה הגדולה של לונדון ב-1666. השרפה, שנעזרה בפיגומים, הרסה את הגג ואת רוב הקתדרלה וכן רכוש רב שהוטמן בקתדרלה למשמר. תיקונים זמניים נערכו במבנה, אך למרות שהיה ניתן להצלה - במחיר של בנייה מחדש כמעט מאפס - הוחלט לבנות מחדש את הקתדרלה בסגנון יותר עכשווי. מחשבות בכיוון זה הועלו עוד לפני השרפה.
בעקבות מינויו של כריסטופר רן, הסוקר של עבודות המלך, החלו הריסת שרידי הקתדרלה הישנה. רן השתמש בטכניקות חדשות שכללו שימוש באבק שרפה להרוס את הקירות שעוד עמדו. טכניקה חדשה זו לא הייתה מושלמת ומלוטשת עדיין, ותושבים סמוכים התלוננו על רעש ונזקים. בעקבות זאת חזרו להריסה באמצעות איל ניגוח.[7]
בניית הקתדרלה החדשה החלה ביוני 1675.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
קתדרלת סנט פול הישנה, לפני 1561, עם הצריח המחודד. הגובה בתגליף זה מוגזם ביחס לתגליפים מאוחרים יותר. -
-
-
הקתדרלה הישנה עולה בלהבות.
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קתדרלת סנט פול הישנה- שלושה הדפסים של הקתדרלה הישנה מ-Society of Antiquaries
- היסטוריה של הקתדרלה הישנה(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Benham, William (1902). Old St. Paul's Cathedral. London: Seeley & Co - אתר פרויקט גוטנברג
- ^ 1 2 1086 cathedral, St. Paul's official website, accessed 28 January 2007.
- ^ Chaucer, Geoffrey. “The Miller's Tale”, The Canterbury Tales - אתר פרויקט גוטנברג “His rode was red, his eyen grey as goose,
With Paule's windows carven on his shoes
In hosen red he went full fetisly.” - ^ Reynolds, H., The Churches of the City of London, London:Bodley Head, 1922
- ^ St. Paul's Cathedral timeline, URL accessed 28 January 2007.
- ^ S.E. Kelly, editor, Charters of St Paul's, London, Oxford University Press, 2004.
- ^ 1668 — The Demolition, St. Paul's official website, accessed 30 January 2007.