ג'פרי צ'וסר
![]() | |
לידה |
1343? לונדון, ממלכת אנגליה ![]() |
---|---|
פטירה |
25 באוקטובר 1400 לונדון, ממלכת אנגליה ![]() |
מדינה |
ממלכת אנגליה ![]() |
מקום קבורה |
מנזר וסטמינסטר ![]() |
שפות היצירה |
אנגלית תיכונה ![]() |
סוגה |
שירה ![]() |
יצירות בולטות |
סיפורי קנטרברי ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 25 באוקטובר 1400 ![]() |
בן או בת זוג |
פיליפה רואט ![]() |
צאצאים |
תומאס צ'וסר, אליזבת צ'וסר, לואיס צ'וסר ![]() |
![]() ![]() |

ג'פרי צ'וסר (באנגלית: Geoffrey Chaucer; 1343, בקירוב – 25 באוקטובר 1400) היה סופר ומשורר אנגלי, פילוסוף, איש חצר, פקיד מלכותי ודיפלומט.
צ'וסר נחשב לאחד מאבות הספרות האנגלית, וזכור בעיקר בזכות ספרו "סיפורי קנטרברי". האנגלית שבה השתמש ידועה כ"אנגלית תיכונה", שקרובה יותר לאנגלית המודרנית מאשר לאנגלית העתיקה של "ביאוולף".
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'וסר נולד בלונדון למשפחת סוחרי יין. הוא עבד כפקיד בחצר המלך, וטייל לצרפת ולספרד. ב-1366 הוא נישא לפיליפה. לא ידוע כמה ילדים היו לשניים, אך המספר נע בין שלושה לארבעה. מניחים שצ'וסר למד משפטים באותה תקופה, למרות שאין לכך הוכחות.
בטיול לפירנצה ב-1373 נתקל צ'וסר לראשונה בשירה האיטלקית של ימי הביניים. ב-1378 הוא נשלח על ידי ריצ'רד השני למילאנו, להעביר הודעה לסר ג'ון הוקווד, שעל דמותו מתבססת דמות האביר ב"סיפורי קנטרברי". שם נכח, בצוותא עם פרנצ'סקו פטרארקה, בחתונת הפאר הראוותנית של ויולנטה, בתו של גלאצו ויסקונטי השני לליונל מאנטוורפן, דוכס קלרנס[1].
ב-1374 מונה צ'וסר למפקח על המכס בנמל לונדון, תפקיד שבו החזיק 12 שנה. בעשור שאחרי עבודתו כתב, כך משערים, את "סיפורי קנטרברי". ביולי 1389 הוא מונה לפקיד האחראי על עבודות המלך, אחראי על ארגון עבודות הבנייה של הממלכה. הוא היה אחראי על שיפוץ ועל תחזוקה שוטפת בארמון וסטמינסטר, כנסיית סנט ג'ורג' וטירת וינדזור. לפי ההנחה הרווחת, בתקופה זו הוא הפסיק לעבוד על "סיפורי קנטרברי".
קברו נבנה כמאה שנה אחרי מותו. ב-1556 הועברה גופתו לפינה במנזר וסטמינסטר שזכתה לכינוי "פינת המשוררים".
בין כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרגום חלקי מרומן הוורד של גיום מלוריס
- ספר הדוכסית
- בית התהילה
- פרלמנט העופות
- נחמת הפילוסופיה – תרגום בפרוזה ליצירתו של בואתיוס
- טרוילוס וקרסידה
- אגדת הנשים הטובות
- סיפורי קנטרברי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'פרי צ'וסר (1340-1400), דף שער בספרייה הלאומית
ג'פרי צ'וסר, ברשת החברתית Goodreads
- מיצירותיו של ג'פרי צ'וסר בפרויקט גוטנברג
- כתבי ג'פרי צ'וסר בפרויקט בן-יהודה
- ג'פרי צ'וסר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'פרי צ'וסר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'פרי צ'וסר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ברברה טוכמן, ראי רחוק עמ' 246