רבי שמעיה
רבי שמעיה היה מחכמי צרפת במאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12,
היה תלמידו המובהק של רש"י, וגם קרוב משפחתו[1]. על פי רבנו תם היה חותנו של אחיו, וככל הנראה מדובר ברשב"ם[2]. רש"י מכנה את רבי שמעיה "אחינו שמעיה"[3] ומספר שבזכות לימודם המשותף בספר יחזקאל שינה ותיקן אחד מפירושיו[4]. אברהם עפשטיין כינה אותו "מזכירו" ו"סופרו" של רש"י. תקופה ארוכה ישב בטרויש עירו של רש"י, וגם לאחר שעזב שמר על קשר עם רבו באמצעות מכתבים. בנו ר' משה ערך את ספר האורה[5].
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי שמעיה השתתף עם רש"י בכתיבת פירושיו למקרא[6], ואף העתיק את פירושו לתורה[7] וכתב גלוסות על פירושיו[8]. רבי שמעיה נטה לפירושים על דרך הפשט, ובכמה מקומות העיר על דברי רש"י שהם לא פשט[9] אמנם בשונה מחבריו, רשב"ם ור"י קרא, רבי שמעיה התעסק פחות בפשט ויותר במדרש, ובתוספותיו לפירוש רש"י מביא לעיתים מדרשים נוספים שלא מובאים ברש"י.
בנוסף, הוא ערך ספר פסקים של רש"י[10]. ספר פסקים זה שימש ככל הנראה מקור לכמה מהכתבים שיצאו מבית מדרשו של רש"י, בהם: ספר הפרדס, מחזור ויטרי, סידור רש"י ותשובות חכמי צרפת ולותיר.
מעבר לעיסוקו בעריכה וסידור של כתבי רבו, הוא חיבר פירוש לכמה מסכתות מהתלמוד, והפירוש מוזכר בתוספות בכמה מקומות[11]. פירושו למסכת מידות נדפס בכל מהדורות התלמוד[12]. בפתח הפירוש נרשם: "פרוש הר' שמעיה אשר פתר לפני רבו". פירושו למסכת תמיד נדפס בשנת תשס"א על ידי אהרן ארנד[13]. בנוסף, הוא חיבר פירושים לפיוטים[14]. רבי שמעיה כתב חיבורים נוספים, אולם רק חלקם שרדו מפני צניעותו וגם מחמת שמו שנרשם בקיצור שמ', ופוענח לעיתים באופן שגוי כשמעון או שמואל.
בכמה מקומות מוזכר "מחזור ויטרי של רבינו שמעיה"[15] א' אפטוביצר כתב שהיו שני מחזורים בשם זה, ושגם ר' שמעיה התגורר בויטרי[16]. אבל א"א אורבך דחה דבריו בטענה שהיה רק ספר אחד בשם זה, והוכיח ממקבילות שהוא שיבוש והכוונה שבמחזור ויטרי מובא בשם ר' שמעיה[17].
לדעת אברהם ברלינר מדובר ברבי שמעיה השושני שכתב כמה חיבורים, אולם חוקרים אחרים סוברים שמדובר בשני אישים שונים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, הוצאת מאגנס תשנ"ז, עמ' 411–347.
- אברהם גרוסמן, "ר' שמעיה השושני ופירושו לשיר השירים", בתוך: משה בר-אשר (עורך), ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב, א, עמ' 27–62.
- שרה יפת ואברהם גרוסמן (עורכים), רש"י: דמותו ויצירתו - מקורותיו של רש"י והשפעתו, מרכז זלמן שזר תשס"ט
- אברהם עפשטיין, רבי שמעיה תלמידו וסופרו של רש"י, בתוך: אברהם מאיר הברמן (עורך) כתבי ר' אברהם עפשטיין, ירושלים תש"י-תשי"ז, עמ' רסט-ש.
- אביגדור אפטוביצר, מבוא לראבי"ה, ירושלים תשמ"ד, עמ' 414–416.
- א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשמ"ו, עמ' 34–37.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שמעיה", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1367-1366, באתר היברובוקס
- ויליאם בכר ו-Schulim Ochser, "Shemaiah of Soissons", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- "Shemaiah of Troyes", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- אברהם גרוסמן, הגהות רבי שמעיה ונוסח רש"י לתורה, תרביץ ס [א] (תשרי תשנ"א), עמ' 67–98.
- מאיר בר-אילן, הפרשנות הנומרולוגית למלאכת המשכן, דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן, פרשת תרומה תשס"ג, גיליון 482.
- יצחק ש' פנקובר, הגהות רש"י לפירושו לתורה, JSIJ 6 (2007), עמ' 141–188.
- תוספות רבי שמעיה לפירוש רש"י על התורה, באתר Alhatora.org.
- פירוש ר' שמעיה למסכת מידות, באתר Alhatora.org.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כך נראה מכך שרש"י קרא לו "אחינו שמעיה". א' אפטוביצר (מבוא לראבי"ה עמ' 415) שיער שהכוונה שהיה חתן אחותו של רש"י. אמנם ייתכן שהקרבה המשפחתית היחידה ביניהם הייתה היותו חותן נכדו.
- ^ ספר הישר, חלק התשובות סימן סח: "היה חמיו של רבינו אחי". א"א אורבך (בעלי התוספות עמ' 36) שיער שהכוונה לרשב"ם שהיה רבו של ר"ת. במרדכי (חולין תשכה) כתוב שהוא בן בתו של רש"י, אמנם זה כנראה שיבוש וצ"ל "בן ביתו" (אורבך, עמ' 35. וראו שו"ת רש"י סימן פא והערת המהדיר שם).
- ^ שו"ת רש"י סימן י; א' גייגר, מלא חפנים עמ' 36.
- ^ ראו שו"ת רש"י סימן י, ופירוש רש"י ליחזקאל מב,ד. במקום נוסף ביחזקאל (כז, יז) מובאת תוספת מר' שמעיה.
- ^ לפי עדות ראב"י בעל האשכול, בתוך: ש' אסף, ספרן של ראשונים, ירושלים תרצ"ה, עמ' 11. אמנם ככל הנראה אין הכוונה לספר האורה שלפנינו, אלא למהדורה קדומה יותר ששימש בסיס למהדורה שלפנינו (אורבך, עמ' 37).
- ^ כפי שמעידות הערותיו הרבות שהשתמרו בכ"י לייפציג 1.
- ^ לדעת חוקרים רבים העתקתו הייתה לעיני רבי מכיר בן קרשביא, מעתיק כתב יד לייפציג 1.
- ^ על פירוש רש"י על התורה הגיעו לידנו גלוסות רבות שלו בכ"י לייפציג 1. על פירושו לתלמוד ישנה תוספת שלו במסכת מגילה (כ"ו ע"א ד"ה זו דברי), ראו דק"ס שם (ב"ז ע"א הערה ג).
- ^ דוגמה: במדבר כא, ז: בתוספת בכ"י לייפציג מובא בשם רבי שמעיה שרש"י פירש "ויסר מעלינו את הנחש" הכוונה שהיה רק נחש אחד, ורבי שמעיה מעיר: "ולפי פשוטו לעז קולוברד"ץ".
- ^ או"ז ח"א תעו. בכמה מקומות מוזכר ספר פסקיו (לדוגמה: ראבי"ה ח"א קיא, האגודה ברכות פ"א כה), אבל א"א אורבך (בעלי התוספות עמ' 35 הערה 3*) העיר שככל הנראה הכוונה לספר פסקי רבו.
- ^ לדוגמה: ברכות יא. ד"ה תני; ע"ז ח: ד"ה קרטסים. רשימה של המובאות בראשונים מופיעה בספר בעלי התוספות עמ' 36-37.
- ^ אמנם א' ברלינר הדפיס נוסח אחר לחלק מהפירוש (ספר רש"י עמ' לה-מ), אמנם ייתכן שהוא פירוש אחר.
- ^ בתוך: קבץ על יד, כרך כה (סדרה חדשה: טו).
- ^ בעלי התוספות עמ' 37.
- ^ תוס' הרא"ש שבת יג: כתובות סא. שו"ת רש"י נט. וכן בחיבור אנונימי מהמאה ה-15, מובא במבוא לראבי"ה לאפטוביצר, עמ' 414.
- ^ מבוא לראבי"ה, עמ' 415.
- ^ בעלי התוספות עמ' 35.
