טרואה
| |||
 | |||
| רחוב בטרואה | |||
| מדינה |
 צרפת | ||
|---|---|---|---|
| חבל | גראנד אסט | ||
| מחוז | אוב | ||
| ראש העיר | פרנסואה באריון | ||
| שטח | 13.20 קמ"ר | ||
| גובה | 118 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 62,782 (1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 4,618 נפש לקמ"ר (1999) | ||
| קואורדינטות | 48°17′59″N 4°04′45″E / 48.2997°N 4.07917°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| האתר הרשמי של עיריית טרואה | |||
טרואה (בצרפתית: Troyes) מכונה בספרות הרבנית גם בשם טרוייש[1] היא עיר הבירה של מחוז אוב שבחבל גראנד אסט בצרפת. העיר שוכנת על הנהר סן וממוקמת כ-160 ק"מ מזרחית דרומית לפריז.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר טרואה התקיימה כבר בתקופת הקיסרות הרומית. שמה היה אוגוסטובונה טריקאסיום (Augustobona Tricassium) על שם השבט הגאלי טריקאסס (Tricasses), שהורחק על ידי אוגוסטוס קיסר מהשבט סנונס (Senones) והושב על ידו בעיר זו. מתחילתה של תקופה זו בקורות העיר נמצאו שרידים מועטים, ביניהם חלקים קטנים של אקוודוקט. מיקומה של העיר היה במרכזן של דרכים ראשיות אחדות, ביניהן ויא אגריפה שהתמשכה צפונה לעבר ריימס ודרומה לעבר לאנגר ועד מילאנו שבאיטליה. דרכים רומאיות אחרות הובילו אל פואטייה, אורליאן ואוטן.
בסוף תקופת האימפריה הרומית הצטמצם גודלה של העיר, אך למרות זאת נודעה לה חשיבות מסחרית רבה, עקב מיקומה המרכזי. באותו זמן היא נקראה טריקאסיום (Tricassium) או טריקאסאה (Tricassae). שם זה, ששורשו הוא המספר שלוש בלטינית, הפך במרוצת הזמן לשם טרואה (Troyes), שנגזר מהמילה "Trois" – שלוש בצרפתית.
ימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה החמישית נכבשה העיר על ידי אטילה ההוני, אך חזרה ונכבשה מידו על ידי הבישוף לופוס, שקבע את הבישופות בטרואה. חשיבותה הדתית של העיר הוכרה ב-878, כאשר הכתיר בה האפיפיור יוחנן השמיני את לואי השני, מלך צרפת לקיסר האימפריה הרומית הקדושה.
בסוף המאה התשיעית נכבשה טרואה על ידי הנורמנים, שבזזו אותה כליל. במאה העשירית הוקמה רוזנות שמפאן, וטרואה נבחרה להיות עיר הבירה של הרוזנות. (עד המהפכה הצרפתית נשארה טרואה בירת הפרובינציה של שמפאן). נזירי מנזר סנט לופ ייסדו בה ספרייה וסקריפטוריום (חדר הגות וכתיבה כנסייתי, בעיקר להעתקת כתבי יד).
טרואה המשיכה לשגשג במשך ימי הביניים. לעיר היה מעמד כלכלי חשוב. בטרואה פותחה שיטת "משקל טרוי", ששימשה לשקילת מתכות יקרות, אבק שרפה ואבני חן. (אונקיית טרוי (Try ounce) היא עדיין המידה השלטת בסחר הזהב והכסף). במאות השתים עשרה והשלוש עשרה התקיימו בעיר ירידי שמפאן פעמיים בשנה, בהם נמכרו סחורות מכל רחבי אירופה, בעיקר אריגים מפלנדריה ואף תבלינים מאסיה, הוקמה בה מטבעה, וסוחריה זכו לאשראי נרחב.
ב-1208 החלה בניית קתדרלת טרואה בסגנון גותי. מאוחר יותר נבנתה בעיר כנסיית סנט אירבן בסגנון גותי קורן מאוחר. שתי הכנסיות נחשבות למונומנטים גותים חשובים באזור ואף בצרפת.
ב-1285, עם נישואיו של פיליפ הרביעי, מלך צרפת, לז'אן הראשונה, מלכת נווארה שהייתה היורשת של רוזנות שמפאן, קיבלה צרפת אחיזה ברוזנות זו שאוחדה לבסוף עם צרפת על ידי בנו לואי העשירי.
ב-1417 תכנן ז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה, שהיה בן בריתם של האנגלים ונלחם בבית אורליאן, להפוך את טרואה לבירת צרפת. הוא הגיע להסכם עם המלכה איזבו מבוואריה, אשתו של שארל השישי, מלך צרפת, להעתקת מוסדות השלטון לטרואה, אך התוכנית לא יצאה אל הפועל. ב-1420 נחתם בעיר "הסכם טרואה" (או "חוזה טרואה"), שהעניק לאנגלים את השליטה על רוב שטחה של צרפת.
ב-1524 נשרפו רוב בתי טרואה העתיקים, אף שבעיר זרמו תעלות מים רבות. בשריפה זו נשרף גם בית מדרשו העתיק של רש"י, שהיה תושב העיר.
הרנסאנס והעת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת הרנסאנס התפתחה בטרואה אסכולה של אמנות יפה. ציירי העיר ואמני הוויטראז'ים שבה, פיארו את קתדרלת סן פייר וסן פול, שהחלה להבנות במאה השלוש עשרה והסתיימה במאה השמונה עשרה. בעיר קיים מוזיאון היסטורי, המציג אוסף מרשים של ציורים ופסלים של אסכולת טרואה.
במאה השש עשרה ובמאה השבע עשרה נבנו בעיר מאות בתים יפים, בעלי חזיתות עץ צבועים ומהוקצעים. רוב הבתים קיימים עד היום, והם עוברים תחזוקה מתמדת למטרות שימור ותיירות.
במחצית המאה השמונה עשרה התפתחה בטרואה תעשייה ענפה של טקסטיל. בעיר נבנו בתי חרושת גדולים, שייצרו וגרביים עבור המעמד הפשוט. מפעלים אלו פעלו עד מחצית המאה התשע עשרה. בטרואה פועלים כיום מספר מוזיאונים, המתעדים את תעשיית הטקסטיל לדורותיה.
יהדות טרואה (טרוייש)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפורה של יהדות טרואה, שנקראה בלשון היהודים טרוייש[2], הוא במידה רבה סיפורה של יהדות צפון צרפת. לפי המסורת, קהילות יהודיות היו קיימות בה כבר מעת שהרומאים כבשו את גאליה. מהמאה החמישית ישנן עדויות ברורות לקהילות יהודיות במץ, פואטייה, אביניון, סן-ברטראן-דה-קומנז' (Saint-Bertrand-de-Comminges), קלרמון-פראן, נרבון ואורליאן.
על ראשית הקהילה היהודית בטרואה אין פרטים מדויקים. עם זאת, במאה האחת עשרה כבר הייתה בה קהילה יהודית גדולה. ב-1040 נולד בה אחד מהאישים היהודים המפורסמים מימי הביניים – רש"י. הוא ומשפחתו המשיכו והתגוררו בטרואה, וככל הנראה אף עסקו לפרנסתם בייצור יין, האופייני לחבל שמפן המבורך בכרמים (לדעת ההיסטוריון חיים סולובייצ'יק לא עסקו רש"י ומשפחתו בייננות). העיר טרואה הכירה בכבוד שנפל בחלקה, והקימה אנדרטה לזכרו ולציון פעלו של רש"י. האנדרטה ניצבת ב"אוניברסיטת רש"י" וחקוקות עליה האותיות ר' ש' י' בעברית. בעיר קיים גם רחוב על שם רש"י.
גם רבנו תם, נכדו של רש"י, חי חלק מחייו בטרואה, ואף תיקן בה את תקנת הנדוניה התקפה עד ימינו במשפט העברי.
מלבד רש"י ומשפחתו, חיו בטרואה חכמים יהודים נוספים, שהתפרסמו בפירושיהם למקרא ולתלמוד. אחד מהם היה רבי יוסף קרא, שחיבר פירוש על התנ"ך. חכם אחר היה רבי מנחם בן יוסף חזן, שחי בעיר בסוף המאה השלוש עשרה ובמאה הארבע עשרה. הוא ליקט וערך את "סדר טרוייש", חיבור המתאר את סדר התפילה ומנהגי קהילת טרואה.
ככל יהודי צרפת, סבלו גם יהודי טרואה מנגישות והצקות מצדם של שכניהם הנוצרים. אחד המאורעות הבולטים ברדיפות אלו, הייתה עלילת הדם בשנת 1288. כתוצאה ממנה הועלו שלושה עשר יהודים על המוקד, ביניהם כמה מחשובי הקהילה ועשיריה.
הקהילה היהודית בטרואה התרכזה בעיקר ברובע סן-פלובר (Saint-Flobert). מקובל כי יהודים רבים ששם משפחתם טרייויש, הם צאצאים של יהודי טרואה – טרוייש. בשנת 1960 הסתיימה בניית בית הכנסת רש"י.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהמשך לעברה ההיסטורי, משמשת טרואה עד היום מרכז טקסטיל, הלבשה והנעלה. לצד מאות חנויות אופנה מהודרות הנמצאות במרכז העיר, קיימות בטרואה וסביבתה הקרובה חנויות מפעל רבות, בהן נמכרים פריטי לבוש מוזלים. בסמוך למרכז טרואה נמצאים שני מרכזי קניות גדולים, שבהם כ-250 חנויות, בהן מוכרים הלבשה אופנתית במחירי מציאה. כמיליון וחצי קונים פוקדים את החנויות הללו מדי שנה בשנה. גם בכפרים סן ז'וליין לה וילה (Saint Julien les Villas) ופון סן מארי (Pont Saint Marie) הנמצאים ק"מ ספורים מטרואה, קיימים מספר קניונים גדולים המתמקדים בעיקר בתחום ההלבשה.
בטרואה שוכנים המשרדים הראשיים של חברת לקוסט,[דרושה הבהרה] אחת מחברות ההנעלה הפופולריות בעולם המערבי.
כלכלת העיר מתחלקת לענפים הבאים (נכון ל-1999):
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרוב עריה העתיקות של צפון צרפת, נהנית גם טרואה מתיירות מפותחת. הנהר סן חוצה את העיר העתיקה. אזור עתיק זה מתאפיין בסמטאות צרות ומתעקלות, המעוטרות משני צדיהן בחזיתות בתי עץ צבעוניות, מהמאות השש עשרה והשבע עשרה. בניינים עתיקים מדגם אחר, מתאפיינים בשילוב של אבנים לבנות וכהות, המעניק לחזיתותיהם דוגמת לוח שחמט.
בעיר מספר מוזיאונים המציגים אוספים מגוונים בתחומים שונים. מוזיאון הגרביים מציג את התפתחות הטקסטיל משחר ההיסטוריה ועד ימינו. מוזיאון אחר הוא "בית כלי העבודה ומחשבת מעמד הפועלים", המציג אף הוא תצוגות העוסקות בטקסטיל, בעיקר מתעשיית העיר במאות השמונה עשרה והתשע עשרה. בנוסף מציג המוזיאון תצוגה של 10,000 כלי עבודה שונים מתקופות קדומות. מוזיאונים אחרים עוסקים בארכאולוגיה, תרבות מקומית וקריקטורות פוליטיות.
אחד המוזיאונים הבולטים בעיר הוא המוזיאון לאמנות מודרנית, הממוקם בארמון הבישוף הישן, מן המאה השבע עשרה. במקום מוצגות, בין השאר, יצירות משנותיו האחרונות של אמן הפוביזם אנדרה דרן.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטרואה יש כיום (2008) חמש ערים תאומות באירופה:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טרואה (בצרפתית)
טרואה, ברשת החברתית פייסבוק
טרואה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
טרואה, ברשת החברתית אינסטגרם
טרואה, ברשת החברתית LinkedIn
טרואה, סרטונים בערוץ היוטיוב- מכון אוניברסיטאי "רש"י" בטרואה
- יעקב מאור, טיול בטרואה בעקבות רש"י
- טרואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טרויש (צרפת), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לדוגמה מוזכר בבעלי התוספות רבי שלמה הקדוש מטרוויש
- ^ הרב חיים דב שעוועל – חוקר גדול על רש"י ותולדות ישראל – מסיק על פי שמותיה הראשונים של העיר – שהיו טריקאסיום וטריקאסאה – את השתלשלות שינוי שמותיה ע"פ הספרים הקדמונים 1. קריווש/ס. 2. טריווס. 3. טרוייס/ש – כיום בצרפתית נקראת העיר טרויש/ס ומחוץ לצרפת נקראת "טרואה"
