מבקר המוזיקהיוסי חרסונסקי ביקר באופן מעורב את השיר: "התחושה היא שיש כאן אסטרטגיית שיווק: כבר מתאימים לקולו הרגשני החזק של רביב כנר בלדות מלודרמטיות סתמיות. יש לו מיכל רגשות ענק. צריך רק לתדלק אותו. הבעיה: חומרי התדלוק נשמעים אינסטנט. ממציאים סיפור לב שבור, וכנר שופך את כל מה שיש לו להציג כאב הלב. התוצאה: מלודרמה מקושקשת, עולה על גדותיה. מטען הרגש שכנר שופך כאן בהפקה מוזיקלית תומכת נשמע חלול, אינו גורם לי להשתתף בצערו".[4]
מבקר המוזיקה דודי פטימר ביקר גם כן את השיר באופן מעורב: "בהתחלה הוא קצת משעמם אותי ואני לא מצליח להיסחף או להימשך אליו יותר מדי, אבל אחרי הפזמון ואחרי האזנה חוזרת ונשנית הוא די נדבק בראש ומוציא, בייחוד ברגעי השיא שבו, את המיטב מאיכותו הקולית של כנר שהוא אחד המבצעים המיוחדים כיום".[5]
הבלוגר יובל אראל ביקר באופן חיובי את השיר: "רביב יחד עם...פלס ואוחיון השכילו ליצור טקסט הוגן, נוכח, מדויק ומהזן שעומד בחוקי השפה העברית, כך גם הנרטיב הנשזר בשיר, הוא לא נופל משום מקום, ניתן להבינו. אולם החלק הכי חשוב בשיר החדש הוא הפזמון והפתיחה הווקלית ש"מרימה" אותו לכדי ריגוש וזמזום מבלי שנרצה, כאן טמון סוד ההצלחה של השיר".[6]
אושר סיגרון כתב באתר פרוגי ביקר גם כן את השיר באופן חיובי: "גם הפעם כנר יוצר את שירו יחד עם קרן פלס...מי שעוד שותפים ליצירת "רוצה שלום" הם אבי אוחיון ומתן דרור...שילוב הכוחות ביניהם לגמרי הצליח עם שיר מרגש ומצמרר".[7]