ריצ'רד ורניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד ורניק
Richard Wernick
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 בינואר 1934 (בן 90)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריצ'רד ורניקאנגלית: Richard Wernick, נולד ב-16 בינואר 1934 בבוסטון, מסצ'וסטס), הוא מלחין אמריקאי. ורניק נודע בעיקר ביצירותיו הקאמריות והווקאליות. יצירתו "Visions of Terror and Wonder" ("חזיונות אימה ופליאה") זכתה לפרס פוליצר למוזיקה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורניק החל את לימודיו המוזיקה בנגינת פסנתר בגיל 11. המורה שלו לתאוריה של המוזיקה בבית הספר התיכון שם לב ליכולותיו והציג אותו לפני אירווינג פיין, שהיה אז פרופסור להלחנה באוניברסיטת הרווארד.[1] ורניק המשיך את לימודיו לתואר ראשון אצל פיין באוניברסיטת ברנדייס. בברנדייס למד ורניק גם אצל הרולד שפירו, ארתור ויקטור ברגר וליאונרד ברנשטיין. לימודיו בטנגלווד כללו עבודת הלחנה אצל ארנסט טוך, אהרן קופלנד ובוריס בלכר וניצוח אצל ליאונרד ברנשטיין וסימור ליפקין. ורניק למד גם במיסל קולג' אצל לאון קירשנר.+ [2]

במהלך שנות ה-50' וה-60' של המאה ה-20, עבד ורניק כמלחין לתיאטרון, סרטים, טלוויזיה ומחול.[3] תפוקתו בתקופה זו כוללת את פסקול הסרט לקומדיה הקצרה "קערת דובדבנים"[4]

ורניק הקדיש חלק גדול מן הקריירה שלו להוראה, כפרופסור להלחנה באוניברסיטת ניו יורק (SUNY) בבאפאלו, בשנים 1964–1965 ובאוניברסיטת שיקגו בשנים 1965–1968. אבל תקופת עבודתו הארוכה ביותר הייתה באוניברסיטת פנסילבניה, מ-1968 עד 1996.[3] דייוויד פטריק סטרנס מן ה"פילדלפיה אינקוויירר" רואה את תקופת עבודתו של ורניק באוניברסיטת פנסילבניה, כמייצגת את פסגת השפעתו כמלחין, כחלק מ"טריאומווירט" ההלחנה האוניברסיטאי (ורניק, ג'ורג' קראמב וג'ורג' רוכברג).[5]

בשנת 1983 בחר ריקרדו מוטי בוורניק לכהן כיועץ למוזיקה חדשה לתזמורת פילדלפיה. תפקידו כיועץ היה לסייע למוטי בזיהוי יצירות חדשות לביצוע בתזמורת פילדלפיה, בדגש מוצהר על מלחינים אמריקאים.[6]

ורניק זכה בפרס פוליצר למוזיקה לשנת 1977 על יצירתו Visions of Terror and Wonder ("חזיונות אימה ופליאה"). בוא זכה בפרסי פרידהיים של מרכז קנדי, בשנת 1986 על הקונצ'רטו לכינור שלו (מקום ראשון, יחד עם ברנרד רנדס, ב-1991 (מקום ראשון, על רביעיית מיתרים מס' 4), ו-1992 (מקום שני, על קונצ'רטו לפסנתר). כמו כן קיבל מענקים מקרן פורד, קרן גוגנהיים וקרן נאומבורג.[3]

ורניק חי בעיבורי פילדלפיה עם אשתו, נגנית הבסון ביא ורניק. בנו, אדם ורניק, הוא מלחין תיאטרון, שזכה בכמה פרסי הלן הייס. גם בנו השני, לו ורניק, הוא מוזיקאי.

סגנון הלחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורניק מתאר את סגנונו ככזה, המשתדל למצוא מכנה משותף עם הקהל:

ציפייתי היא, שאינני יורד בכתיבתי אל קהל המאזינים, אבל גם אינני כותב מעל ראשיהם. אינני כותב לקהל נבער מדעת ואינני כותב לקהל שהוא טכנית בעל השכלה מוזיקלית, אלא אני כותב לקהל, שאני מניח כי יש לו ניסיון בהאזנה למוזיקה והוא מוכן לבוא לקראתי לפחות עד חצי הדרך. אם כן, אבוא אני לקראתו ואפגוש בו בחצי הדרך.

[7]

בתור שכזה, מבקרים מגדירים לעיתים את סגנונו כנגיש יותר למאזין, בייחוד בהשוואה למלחינים מחמירים יותר בסריאליזם מן המאה ה-20.[8] בתקופה מאוחרת יותר, מכל מקום, שמו כמה מבקרים דגש על המאפיינים המודרניסטים של סגנונו, וכינו אותו "מוצב מודרניסטי בפני מגמות עכשוויות לעבר מוזיקה מוחה יותר לאוזניים."[9][10]

ניתוח הרמוני של המוזיקה של ורניק מביא למחשבה, שסגנונו מתייחס להרמוניה טונאלית, אבל מבוסס בדרך כלל על תאים קבועים של מרווחים. הוא משתמש מדי פעם ברצפים של שנים-עשר טונים ובהיפוכיהם השונים, אבל הטכניקה הזאת איננה מגדירה בהכרח את מכלול יצירתו. ורניק גם מרבה להשתמש בטכניקות קונטרפונקטיות, בייחוד ברביעיות המיתרים שלו.[3]

ביצירות ווקאליות ותוכניתיות, בחירת הטקסטים של ורניק משקפת לא אחת מסר אידאולוגי. "קדיש רקוויאם" מתאבל על "קורבנות הודו-סין," בהתייחסו הן למלחמת וייטנאם והן לאלימות הקשורה אליה בכל האזור. בדומה לכך, פרק הסיום של ה"דואו לצ'לו ופסנתר" שלו הוא יד זיכרון לאסון התאומים ב-11 בספטמבר 2001. אחדות מיצירותיו, בייחוד "קדיש רקוויאם" ו"חזיונות אימה ופליאה", משלבות טקסטים דתיים ממסורות שונות.[3]

בין המבצעים שוורניק מרבה לעבוד עמם רביעיית ג'וליארד, רביעיית אמרסון, דייוויד סטארובין, מסטיסלב רוסטרופוביץ', ז'אן דה גטאני, למברט אורקיס וגרגורי פולקרסון.[3]

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב יצירותיו של ורניק יצאו לאור בהוצאת תאודור פרסר[11] רוב כתבי היד שלו שמורים באוספים המיוחדים של ספריית ואן פלט באוניברסיטת פנסילבניה. האוסף מכיל גם פרטיטורות מסומנות מביצועי הבכורה של יצירות מלחינים אחרים שוורניק ניצח עליהן.

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו של ורניק מוצגות על כמה מן ההקלטות המוקדמות של "תקליטי ברידג'", חברה שהקים הגיטריסט דייוויד סטארובין.[12]יצירותיו הוקלטה גם בחברות ההקלטה דויטשה גרמופון, "נונסאץ' רקורדס", "סנטאור רקורדס", "התאחדות קומפוזרס רקורדינגס" ו"אולבני רקורדס".

  • מוזיקה של ריצ'רד ורניק, "תקליטי ברידג' 9303"
חמישייה לקרן ורביעיית מיתרים, ויליאם פרוויס, קרן, רביעיית ג'וליארד
"Da'Ase" לגיטרה, דייוויד סטארובין
רביעיית מיתרים מס' 6, רביעיית קולורדו
"טרוכאיק טרוט", דייוויד סטארובין
"שם המשחק", דייוויד סטארובין, אינטרנשיונל קונטמפוררי אנסמבל, קליף קונלנוט, מנצח[13]
  • דואו לצ'לו ופסנתר, סקוט קלוקסדאהל, צ'לו, נורין קאסידי-פולרה, פסנתר, סנטאור רקורדס 2765: "כלי צליל"
  • "תפילה לירושלים" למצו סופרן וכלי הקשה, ז'אן דה-גטאני וגלן סטיל. קומפוזרס רקורדינגס (ניו וורלד רקורדס) s-344.
  • "שירי זיכרון": ארבעה שירים לשאום, קרן אנגלית, אבוב ומצו סופרן, ז'אן דה-גטאני ופיליפ וסט, נונסאץ' רקורדס CD 71342
  • קדנצות ווריאציות II לכינור סולו, גרגורי פולקרסון. ניו וורלד רקורדס CD 80313 "קדנצות ווריאציות II"
  • קדנצות ווריאציות III לצ'לו סולו, סקוט קלוקסדאהל. קומפוזרס רקורדינגס. (ניו וורלד רקורדס) CD 762 "קווים לצ'לו סולו"
  • "מוזיקה פטולמיקה" לחמישיית כלי נשיפה ממתכת, צ'סטנאט בראס קומפני. אולבני רקורדס TROY 233: "מוזיקה עכשווית לחמישיית כלי נשיפה ממתכת"
  • רביעיית מיתרים מס' 4, רביעיית אמרסון. דויטשה גרמופון 2–437537: "יצירות עכשוויות אמריקאיות"
  • Da'ase לגיטרה, דייוויד סטארובין. ברידג רקורדס CD 9084: "ניודאנס: 18 ריקודים חדשים לגיטרה סולו"
  • סונאטה לפסנתר מס' 1: "השתקפויות של אור אפל", למברט אורקיס. ברידג' רקורדס CD 9003: ,למברט אורקיס מנגן מוזיקה של קראמב וורניק"
  • "ריצ'רד ורניק" ברידג' רקורדס CD 9082
  • קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת, למברט אורקיס, פסנתר; ריצ'רד ורניק, ניצוח
  • קונצ'רטו לכינור ותזמורת, גרגורי פולקרסון, כינור; לארי רכלף, ניצוח
  • ריצ'רד ורניק, "נוה פילגרים". "נגני מוזיקה קאמרית עכשווית", אוניברסיטת שיקגו, קומפוזרס רקורדינגס (ניו וורלד רקורדס) s-379 (גם CD 817)
הייקו של באשו" לסופרן, חליל, קלרינט, כינור, קונטרבס, שי כלי הקשה, פסנתר וסרט הקלטה
"שירי ירח מיפנית" לסופרן ושני פסקולי מוקלטים-מראש של קול סופרן, או שלוש זמרות סופרן סולניות
  • "קדיש-רקוויאם: טקס תפילה חילוני לקורבנות הודו-סין", אנסמבל מוזיקה קאמרית עכשווית, ארתור וייסברג, מנצח, ז'אן דה-גטאני, מצו סופרן, נונסאץ' רקורדס CD 79222: "ספקטרום: מוזיקה אמריקאית חדשה"
  • "עץ רעל" לחליל, קלרינט, כינור, צ'לו, פסנתר וסופרן, קונסורט המאה ה-20, כריסטופר קנדול, מנצח, לוסי שלטון, סופרן, אוסף סמיתסוניאן מס' 27
  • "עץ רעל" לחליל, קלרינט, כינור, צ'לו, פסנתר וסופרן, "אנסמבל סירקוז למוזיקה חדשה", נווה פילגרים, סופרן, ספקטרום רקורדס SR-183
  • קונצ'רטו לוויולה: "דומם אל נא תלך", וולטר טרמפלר, ויולה, התזמורת הקאמרית פרו ארטה של בוסטון, לאון בוטשטיין, מנצח. קומפוזרס רקורדס (ניו וורלד רקורדס) CD 618

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006: "פרס מלחין השנה" (קרן הקלטות קלאסיות)[14]
  • 2000: פרס אלפרד דופון
  • 1992: פרס פרידהיים מרכז קנדי, מקום שני[15]
  • 1991: פרס פרידהיים קנד'י סנטר, מקום ראשון[16]
  • 1986: פרס פרידהיים מרכז קנדי, מקום ראשון[17]
  • 1982: מענק הלחנה מקרן מענקים לאומית לאמנויות
  • 1979: מענק הלחנה מקרן מענקים לאומית לאמנויות
  • 1977: פרס פוליצר למוזיקה
  • 1976: מלגת גוגנהיים
  • 1976: פרס המוזיקה מן המכון הלאומי לאמנויות ולספרות
  • 1976: פרס נאומברג להקלטות
  • 1975: מענק הלחנה מקרן המענקים הלאומית לאמנויות
  • 1962-64: מענקי הלחנה מקרן פורד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cheifetz, Tori. "Never Compromise." The Jerusalem Post. January 28, 2009, p. 24
  2. ^ יהואש הירשברג, "ורניק, ריצ'רד", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 הירשברג, גרוב
  4. ^ "Wernick, Richard" ריצ'רד ורניק במסד הנתונים הקולנועי
  5. ^ Stearns, David Patrick. "Philadelphia's Latest Generation of Emerging Composers". The Philadelphia Inquirer. May 2, 2010, p. H01
  6. ^ Holland, Bernard. "Riccardo Muti Makes Music His Way". The New York Times. October 9, 1983, Arts and Leisure p. 1
  7. ^ דאפי, ברוס. "Composer Richard Wernick: A Conversation with Bruce Duffie" "המלחין ריצ'רד ורניק: שיחה עם ברוס דאפי
  8. ^ Horowitz, Joseph. "Wernick's 'Introits and Canons'". The New York Times. January 15, 1978, p.47
  9. ^ Stearns, David Patrick. "75th birthday concert honors Penn's Wernick". The Philadelphia Inquirer. October 21, 2008, p. E01
  10. ^ Griffiths, Paul. "Virtues of Persistence, Persistently Applied". The New York Times. October 7, 1999
  11. ^ הוצאת תאודור פרסר, Richard Wernick: List of works
  12. ^ Kozinn, Alan. "Holding onto a Niche, Very Firmly". The New York Times. October 9, 2011, p.21
  13. ^ Bridge Records Catalog, http://www.bridgerecords.com/catpage.php?call=9303
  14. ^ Unless otherwise indicated, list of awards sourced from Theodore Presser Company. "Wernick, Richard"
  15. ^ Holland, Bernard (September 7, 1992). New York Times
  16. ^ New York Times (November 13, 1991). "4 Composers Honored At Kennedy Center"
  17. ^ "Baker">Kuhn, Laura (2000). "Wernick, Richard", Baker's Dictionary of Opera, p. 886. Schirmer Books. ISBN 0-02-865349-1