רכפתן מדברי
 רכפתן מדברי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים וסקולריים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צלפאים |
| משפחה: | רכפתיים |
| סוג: | רכפתן |
| מין: | רכפתן מדברי |
| שם מדעי | |
 Ochradenus baccatusדליל, 1813 | |
| |
רִכְפְּתָן מדברי (שם מדעי: Ochradenus baccatus) הוא שיח רב שנתי ממשפחת הרכפתיים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גובהו 50–150 ס"מ, גבעוליו ישרים וזקופים. העלים איזמלניים, צומחים עם לבלוב השיח באביב, ונושרים בקיץ עם התעצות הענפים. הפריחה בחורף, עד תחילת הקיץ. התפרחת ארוכה, צומחת בראשי הענפים. הפרחים חד-מיניים, קטנים, צבעם ירוק-צהוב. בדרך כלל הרכפתן דו-ביתי, אך יש גם פרטים חד-ביתיים. הפרחים צופניים; הצוף הולך ומתרכז לאורך היום, עם התאדות המים שבו, ובהתאם מושך מאביקים שונים אל הפרחים. בבוקר, כשהצוף נוזלי, באות אל הפרח דבורים; לפני הצהריים, כשהצוף משחתי, באים זבובים; אחר-הצהריים, כשהצוף משחתי, באות צרעות. הפרי הוא ענבה לבנה, קוטרה כ-6 מ"מ, טעמה מתוק. הזרעים מופצים על ידי ציפורים האוכלות את הפירות. הפירות ראויים למאכל אדם. משרעת התפוצה סודנית. בארץ נפוץ בנחלי מדבר יהודה, בבקעת ים המלח, בערבה ובנגב הדרומי. צומח בעיקר בקניונים מצוקיים, בעיקר במפנים דרומיים העשירים יותר באור שמש.
בצמח הרכפתן נמצאו מטבוליטים שניוניים מסוג גלוקוזינולטים. בפירות הרכפתן נמצא מידור מוחלט בין גלוקוזינולטים הנמצאים אך ורק בציפה והאנזים, מירוזינאז, האחראי לפירוקם, שנמצא אך ורק בזרעים. המפגש בין הגלוקוזינולטים והמירוזינאז יוצר תוצרי פירוק רעילים ובכך מונע המידור מבעלי חיים שונים לצרוך את זרעי הרכפתן בזמן אכילת הפרי. יתרה מכך, נמצא כי גם מכרסמים שזרעים הם חלק חשוב מהדיאטה שלהם (לדוגמה קוצן מצוי) נמנעים מאכילת הזרעים בזמן אכילת פירות הרכפתן.[1]עם זאת, הקוצן הזהוב אוכל את הפרי בשלמותו, ציפה וזרעים גם יחד.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רכפתן מדברי, באתר NCBI (באנגלית)
- רכפתן מדברי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- רכפתן מדברי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- רכפתן מדברי, באתר צמח השדה
- רכפתן מדברי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- רכפתן מדברי, באתר Tropicos (באנגלית)
- רכפתן מדברי, באתר GBIF (באנגלית)
- רכפתן מדברי, באתר The Plant List (באנגלית)
- רכפתן מדברי, באתר IPNI (באנגלית)
- רכפתן מדברי, באתר למטייל
- מיכל סמוני-בלנק, לירוק את זה הלאה, באתר ynet, 26 בספטמבר 2012
- רחלי ווקס, פרוטקציה מן הצומח, באתר זווית: סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, 18 ביוני 2023
Fruit chemistry alters animal behavior, בביצוע מיכל סמוני-בלנק, כתבה באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Samuni-Blank, M; Izhaki, I; Dearing, MD; Gerchman, Y; Trabelcy, B; Lotan, A; Karasov, WH; Arad, Z (2012). Intraspecific directed deterrence by the mustard oil bomb in a desert plant. Current Biology. 22:1-3.
- ^ Samuni Blank, M; Arad, Z; Dearing, MD; Gerchman, Y; Karasov, WH; Izhaki, I (2013). "Friend or foe? Disparate plant–animal interactions of two congeneric rodents". Evolutionary Ecology. doi:10.1007/s10682-013-9655-x.
