שיחה:תורה שבכתב
הוספת נושאתורה שבכתב[עריכת קוד מקור]
כיום ערך זה מפניה ל לערך תנ"ך - על אף שבכל הערך לא מוזכר אפילו פעם אחת המילים תורה שבכתב. וודאי שראוי להפנות לערך תורה שבעל פה. אך לצורך כך יש קצת להתיאמו ולהדגיש את ההבדלים. שאלתי היא האם ישנה הצדקה לערך נוסף על 'תורה שבכתב'. מתייג את בעלי הידע ביהדות. בברכה בן-ימין - שיחה 09:26, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
למה שלא יפנה לערך תורה? david7031 • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב • 09:30, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
- למה שלא תכתוב את הערך תורה שבכתב? שמיה רבה • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב • 09:37, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
- התורה שבכתב כוללת (למיטב ידיעתי) את כל התנ"ך ולא רק את חמשת חומשי התורה.
- מציע בתחילת הערך תנ"ך את הנוסח הבא:
- הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של תורה, נביאים וכתובים) הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות, הידוע כ"תורה שבכתב".--Nahum - שיחה 10:34, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
- Nahum, אני חושב שידיעתך היא הצריכה ראיה. (ראה בכמה מקומות בגמרא "דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן").david7031 • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב • 10:36, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
- david7031, למיטב ידיעתי, רבים יותר המקומות בהם דורש התלמוד את פסוקי הנביאים והכתובים.--Nahum - שיחה 10:42, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
- התלמוד אכן דורש רבות את פסוקי הנביאים והכתובים, אך אף פעם לא בגישה שהם "תורה", שהרי "אין נביא רשאי לחדש דבר". איש גלילי • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב • 14:42, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
- david7031, למיטב ידיעתי, רבים יותר המקומות בהם דורש התלמוד את פסוקי הנביאים והכתובים.--Nahum - שיחה 10:42, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
- Nahum, אני חושב שידיעתך היא הצריכה ראיה. (ראה בכמה מקומות בגמרא "דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן").david7031 • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב • 10:36, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
סטיתם. (בהחלט נושא מעניין, ויש לו מקום בערך, לשעתיד...) אני חושב שמי שמחפש את הערך 'תורה שבכתב' לא מעונין להגיע ל'תורה' או 'תנך' הוא רוצה להבין את משמעות הדברים, וכיום אין בערכים אלו איזכור לכך. בטח שלא הרחבה. מי שמחפש מצוות שבין אדם לחבירו - לא מחפש את הפרט 'השבת אבידה' - הוא רוצה להבין את הכלל... (בהקשר לנושא הנ"ל, חפשתי היום מידע על איסור לימוד מקרא בלילה - שאני חושב שראוי לערך - אני חושב ששם המקובלים מכלילים גם את התנ"ך. לכאו' היינו הך). בן-ימין - שיחה 15:10, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
אני נגד ערך נפרד. חושב באופן אישי שחש לקשר ל'תורה' ולא לתנ"ך (תורה שמשה קיבל בכתב לא כוללת, למשל, נביאים וכתובים שנאמרו מאוחר יותר ברוח הקודש). Biegel - שיחה 19:03, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
מש:בן-ימין, לא נכתוב ערך על סמך מנהגם של המקובלים, נכון? Biegel - שיחה 19:04, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
- כותב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יב: ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן. בנציון יעבץ - שיחה 20:42, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
בשלב זה אמור להפנות לערך נוכחי, וכדאי יהיה אם תהיה התייחסות לכך שנקרא תורה שבכתב, אולי אף בפסקה נפרדת. יש מקום לשקול גם כתיבת ערך נפרד. הערך פחות יתייחס לתוכן של התורה שבכתב, אלא בעיקר למקור המושג, השלכותיו ואזכוריו. כמו כן יהיה בו מקום לנושא של דברים שבכתב אי אתה רשאי וכו', עם הפניה לערך מרוחב. קובץ על יד • שיחה • 08:19, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- קובץ אני איתך. Biegel המקובלים רק אומרים שאין ללמוד מקרא בלילה, אבל לא חלקו על המושג מה נקרא 'מקרא'. בנציון יעבץ תודה על המקור. בברכה בן-ימין - שיחה 10:55, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- ראיתי כעת בערך שהזכיר קובץ דברים שבכתב בשם הגרי"ז שאכן סבור שהאיסור נאמר רק על חומש ולא על התנ"ך. בברכה בן-ימין - שיחה 11:00, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- נו באמת! עכשיו השיון בין כותבי האנציקלופדיה הפופולרית ביותר בעולם הוא האם נגדיר כמו הרמב"ם או כמו הגרי"ז?! כשכותבים את המכלול ודומיו זה אולי מתאים, לא באנציקלופדיה כללית. יש להתנתק מהדוגמה (ו בחולם) הדתית. Biegel - שיחה 11:05, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- ולעצם העניין: יש לחלק בין המושג הטהור לבין היישום המעשי שלו. דוגמא: אני יכול לומר על משפט מהגמרא: "כתוב בתורה"? ודאי שלא. אם אני לומד בגמרא, האם אני מקיים מצוות תלמוד תורה? ודאי שכן. למה? כי יש מושג "תורה" ויש את ההשלכות המעשיות שלו. גם כאן. המושג עצמו של תורה שבכתב מדבר על חמשת חומשי התורה, וגם זה הרחבה גדולה כי לדעתי זה מתייחס רק לחלקי המצוות שבו, אבל מבחינת היישום המעשי של המושג אפשר להכליל גם את דברי הימים ואיוב וכיוצא בהם. Biegel - שיחה 11:09, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- אוי נו אל תתרגז, רק הבאתי שאכן המושג אינו נהיר ובהיר, לתועלת המתדיינים, ולכן גם כדאי לכתוב ערך על המושג, בהבאת הדעות השונות, שבטוח קיימות. בן-ימין - שיחה 14:30, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- אם נזרוק לפח את כל המקורות הדתיים של מושג כלשהו, אפשר למחוק את רוב ערכי היהדות בויקיפדיה. איפה עוד תמצא מקור להגדרה של תורה שבכתב, מלבד הרמבם והגריז? ודאי שיש מקום לדיון כמו מי מהם להגדיר את הערך. דעתי נוטה לכך שכל התנ"ך הוא תורה שבכתב, עקב המילה כתב. התנ"ך הוא הספרים הכתובים, ושאר התורה עברה בעל פה מדור לדור, עד שהפרו תורתך משום עת לעשות לה'. אם מותר לומר פסוקי נ"ך בע"פ, אין זאת אלא משום שהם אינם דבר ה' טהור, אלא דבר ה' מעובד בידי נביאיו, או דברי רוח הקודש, ולכן הם פחותים במעלה מחמישה חומשי תורה. בנציון יעבץ - שיחה 14:31, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- אוי נו אל תתרגז, רק הבאתי שאכן המושג אינו נהיר ובהיר, לתועלת המתדיינים, ולכן גם כדאי לכתוב ערך על המושג, בהבאת הדעות השונות, שבטוח קיימות. בן-ימין - שיחה 14:30, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
- ולעצם העניין: יש לחלק בין המושג הטהור לבין היישום המעשי שלו. דוגמא: אני יכול לומר על משפט מהגמרא: "כתוב בתורה"? ודאי שלא. אם אני לומד בגמרא, האם אני מקיים מצוות תלמוד תורה? ודאי שכן. למה? כי יש מושג "תורה" ויש את ההשלכות המעשיות שלו. גם כאן. המושג עצמו של תורה שבכתב מדבר על חמשת חומשי התורה, וגם זה הרחבה גדולה כי לדעתי זה מתייחס רק לחלקי המצוות שבו, אבל מבחינת היישום המעשי של המושג אפשר להכליל גם את דברי הימים ואיוב וכיוצא בהם. Biegel - שיחה 11:09, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
לא התכוונתי לא להתייחס לדעתם, התכוונתי שדיון למדני על הגדרה הלכתית כלשהי אינו יכול להוות בסיס לדיון בהגדרת מונח אנציקלופדי. Biegel - שיחה 15:35, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
אני מסכים שהגיוני, מבחינה אנציקלופדית, לכתוב ערך נפרד. (קיצרתי כאן את המשך דבריי, שבמחשבה שניה היו מיותרים). בברכה, דני Danny-w - שיחה 19:01, 10 באוקטובר 2021 (IDT)