שרון אברהם-ויס

שרון אברהם-ויס
לידה	17 ביולי 1969 (בת 54); פתח תקווה, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב; האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת הרווארד ;
מקצוע	עורכת דין
תפקיד	מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח

שרון אברהם-ויס (נולדה ב-17 ביולי 1969) היא משפטנית, פמיניסטית ומנהלת נציבות השוויון והמגוון באוניברסיטת תל אביב.^[1]

בין השנים 2014-2021 הייתה מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח בישראל. בעבר הייתה הנציבה הראשונה במחוז תל אביב והמרכז בנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה. פעילה לשינוי חברתי העוסקת בעיקר בקידום זכויות חברתיות-כלכליות וזכויות נשים. בשנת 2005 נבחרה על ידי המגזין "דה מרקר" כאחת מעשרת האנשים המשפיעים לטובה על החברה הישראלית. בין השנים 2013–2015 כיהנה כדירקטורית מקרב הציבור בחברת גני יהושע- פארק הירקון. ביוני 2014 נבחרה על ידי הנהלת האגודה לזכויות האזרח לתפקיד מנכ"לית האגודה. חברת הוועדה הציבורית של דירוג מעלה - עסקים מנהיגים אחריות חברתית. חברה בוועד המנהל של התאחדות הטיפוס הספורטיבי והאתגרי בישראל. והייתה יושבת ראש משותפת של ארגון הגג העולמי של ארגוני זכויות האדם INCLO. ב-2020 נכללה במקום הארבעים ושבעה ברשימת האנשים המשפיעים של העיתון דה-מרקר.

נולדה בפתח תקווה לאם דור שני לניצולי שואה ולאב מהגר מהודו וגדלה באילת. סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר. בשנים 1987–1990 שירתה בחיל החינוך, השתחררה בדרגת סגן. היא בוגרת בתזונה קלינית ובמשפטים – שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר מוסמך בהצטיינות במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ומוסמך במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, כעמיתת קרן וקסנר משנת 2012.^[2] בשנת 1998 בהיותה סטודנטית, הייתה בין מייסדי הארגון החברתי "מרכז ברירה",^[3] הפועל למעורבות חברתית של סטודנטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, להשגת זכויות לאוכלוסיות שונות בירושלים כאזרחים שווים במדינת ישראל.

בשנת 2000 החלה לעבוד באגודה לזכויות האזרח כמתמחה, והייתה עורכת הדין הראשונה באגודה שעסקה בזכויות חברתיות-כלכליות. בין עיסוקיה פעלה רבות בנושא הקשת הדמוקרטית המזרחית^[4] לצמצום הפערים בחברה הישראלית והביאה את תחומי זכויות עובדי הקבלן והשוואת זכויותיהם לסדר היום באגודה. בנוסף, אברהם-ויס הייתה ממייסדות איתך - משפטניות למען צדק חברתי במטרה לקדם את זכויותיה של אוכלוסיית הנשים מהשכבות המוחלשות חברתית וכלכלית, כהגדרתה. בשנת 2008 הקימה את הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים,^[5] במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ועמדה בראשה, בשנת 2009 נבחרה להקים ולעמוד בראש נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, במשרד הכלכלה במחוז ת"א. עבודתה הבולטת עסקה באחריות מעבידים להטרדה מינית ובהפליית עובדים מבוגרים מחמת גילם. בין השנים 2013–2015 הייתה ממובילות מאבק מאות התושבים באזור אלנבי בתל אביב, שהביא לסגירת פיצוציות סמים ומועדונים ולהחזרת האכיפה של העירייה במקום.

תיקים משפטיים בולטים בהם הייתה מעורבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר^[6] (2005) (בג"ץ הבטחת הכנסה, בו הרכב של 7 שופטים דחה עתירות נגד החוק, שקיצץ בקיצבת הבטחת הכנסה) (ביחד עם עו"ד דן יקיר).
בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' שר הפנים (2006) (בג"ץ חוק האזרחות, בו ברוב של 6 שופטים מול 5 נדחו העתירות נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל, שמונע קבלת מעמד בישראל מבני זוג פלסטינים של ישראלים) (ביחד עם עו"ד דן יקיר).
בג"ץ 6317/03 הקשת הדמוקרטית המזרחית נ' מינהל מקרקעי ישראל - עתירה נגד הוראות המעבר של שינוי יעוד קרקע חקלאית (עם עו"ד סמדר בן נתן ואלי בן- ארי).
עת"מ 1464/07 האגודה לזכויות האזרח נ' פרח השקד - עתירה מנהלית לביטול מכרז הפסד בעירית בת- ים, במסגרתו לא ניתן היה להבטיח תשלום שכר מינימום לעובדי הקבלן. בעתירה התקבלה עמדתם העקרונית של קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח, בדבר הצורך בהבטחת זכויות עובדי קבלן גם על ידי מזמיני שירותים.
ע"ע 203/09 רשת הגנים של אגודת ישראל נ' שמחה בוסי - עמדה עקרונית Amicus Curiea של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה בסוגיית אפליה מחמת גיל. העמדה התקבלה בפסק הדין.
ס"ע (ת"א) 47986-07-10 ליה נאידורף נ' חברת החשמל בע"מ^[7] (2013), שדן באפליה בהכשרה מקצועית מחמת מגדר.
ס"ק (ת"א) 37876-08-13 הסתדרות העובדים נ' אחוזת הירש בע"מ^[8] (2014), שדן בהפליה מחמת השקפה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם ויס נישאה בשנת 1997 לאמן יואב ויס על ידי סוניה סוטומאיור, מי שלימים מונתה להיות השופטת ההיספנית הראשונה בבית המשפט העליון של ארצות הברית. לזוג שתי בנות והם מתגוררים בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא שרון אברהם-ויס בוויקישיתוף

אתר הבית של האגודה לזכויות האזרח
דנה ספקטור, כל הזכויות שמורות, באתר "ידיעות אחרונות", 17 בינואר 2018

מכתביה

שרון אברהם ויס, החיסול הממוקד של מערכת הרווחה, באתר TheMarker‏, 28 בספטמבר 2005
שרון אברהם-ויס ורוני וינר (עורכים), זה כן העסק שלנו - אחריות חברתית של תאגידים בישראל, המכון לאחריות תאגידית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ינואר 2010
שרון אברהם-ויס, למה ילדות ישראליות חייבות לשחק כדורגל?, 16 באפריל 2013, באתר onlife
שרון אברהם-ויס, קיום חובות מעביד למניעת הטרדה מינית - האם יש סיבה לטרוח?, "המשפט" ברשת: זכויות אדם, המכללה למינהל, 1 ביוני 2014
שרון אברהם-ויס, להחזיר עטרה לזכויות האדם, באתר ynet, 2 בנובמבר 2014
שרון אברהם-ויס, הרשות השנייה לא מאמינה ב"זכות לבחור ולהתחתן עם מי שאני רוצה, גם אם אני הומו", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 22 בדצמבר 2016
שרון אברהם ויס, כשטיפשים זורקים אבן לבאר הגזענות, באתר הארץ, 24 בינואר 2017
שרון אברהם-ויס, אפליית נשים בשוק העבודה: המקרה של ליה נאידורף, 20 במרץ 2018, באתר onlife
שרון אברהם-ויס, האישי הוא פוליטי, באסופה "אמא הודו, אבא ישראל", עורכת אילנה שזור, עמודים 230–232, הוצאת ePublishing 2018,
שרון אברהם־ויס ואבישי בניש, הסיפור של בג"ץ הקיום בכבוד: כבוד האדם אינו נעצר על מפתנו של האדם החי בעוני, מעשי משפט - כתב עת למשפט ולתיקון חברתי, כרך י' עמוד 155, 2019

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ https://www.tau.ac.il/news/equal-campus-2021
^ דנה ספקטור, כל הזכויות שמורות, באתר "ידיעות אחרונות", 17 בינואר 2018
^ מרכז ברירה, באתר הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית בירושלים
^ צדק חלוקתי – הוראות המעבר להפשרת קרקעות חקלאיות, באתר האגודה לזכויות האזרח
^ המכון לאחריות תאגידית (ארכיון)
^ פסק הדין (ארכיון)
^ פסק הדין
^ פסק הדין

[1] ttps://www.tau.ac.il/news/equal-campus-2021

[2] דנה ספקטור, כל הזכויות שמורות, באתר "ידיעות אחרונות", 17 בינואר 2018

[3] מרכז ברירה, באתר הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית בירושלים

[4] צדק חלוקתי – הוראות המעבר להפשרת קרקעות חקלאיות, באתר האגודה לזכויות האזרח

[5] המכון לאחריות תאגידית (ארכיון)

[6] פסק הדין (ארכיון)

[7] פסק הדין

[8] פסק הדין

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]