תמיסה מימית
תמיסה מימית היא תערובת הומוגנית של מולקולות החומר המומס ושל מולקולות המים המתפקדים כממס.
החומרים הנמסים במים הם חומרים בעלי קשרים יוניים או קשרים קוולנטיים קוטביים, והם יכולים להיות מוצקים, נוזלים או גזים.
מולקולת המים מורכבת מאטום חמצן אחד הקשור בקשר קוולנטי קוטבי לשני אטומי מימן. בזכות תכונה זאת, מולקולות המים יכולות להימשך אל מולקולות החומר המומס, בהן קשרים יוניים או קשרים קוולנטיים קוטביים, לפרק את הקשרים הללו, להפריד בין המולקולות או היונים של החומר המומס ולפזרם באופן אחיד בתמיסה הנוצרת.[1]
לתמיסות המימיות יש תפקיד חשוב בכל תחומי החיים.
בעולם החי
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמחים הגדלים על פני הקרקע ניזונים מתמיסה מימית של תרכובות יוניות הנמצאות בקרקע. התמיסה נספגת על ידי השורשים ומועברת דרך צינורות העצה לחלקי הצמח השונים.
מי האוקיינוסים, הימים והאגמים הם תמיסה מימית של מלחים ושל גזים שונים, כאשר החשובים מביניהם הם החמצן ודו־תחמוצת הפחמן. החמצן המומס במים מאפשר את קיומם של הדגים, דו־תחמוצת הפחמן נצרכת על ידי הפלנקטון ואצות הים השונות בתהליך הפוטוסינתזה.
הפלזמה (נסיוב הדם) המהווה כ-55% מנפח הדם הזורם בכלי הדם של בעלי החוליות היא תמיסה מימית של היונים האלקטרוליטיים נתרן (+Na), אשלגן (+K), סידן (2+Ca), מגנזיום (2+Mg), כלוריד (-Cl), פוספט (PO4-3), הדרושים לפעולה תקינה של הלב ושל מערכת העצבים.[2]
בטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מי גשמים החודרים אל הקרקע ממסים את סלעי הגיר והדולומיט ויוצרים מערות נטיפים.[3]
לפני המהפכה התעשייתית, מי הגשמים נחשבו למים הנקיים ביותר. הם נאגרו בעונת הגשם ושימשו לשתייה בעונות הצחיחות. אם העלייה בזיהום האוויר הנגרם על ידי התעשיות השונות, מי הגשם ממסים בדרכם לקרקע מזהמים שונים הנמצאים באוויר, כאשר המסוכנים ביותר הם חומצה גופרתית וחומצה חנקתית.[4] הדבר נכון גם לגבי שלג, טל ערפיח וערפל.
בתעשייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ציפוי אלקטרוליטי [5] של מתכות מתבצע באמבט בו תמיסה מימית של מלחי חומר הציפוי. לדוגמה תמיסה לציפוי זהב מכילה את המלח NH4AuSO3.[6]
.svg)
הפקת חומרים בתהליך אלקטרוליטי, לדוגמה הפקת כלור (Cl2), מימן (H2) ונתרן הידרוקסידי (NaOH) מתבצעת אל ידי אלקטרוליזה של תמיסת נתרן כלורי (NaCl, מלח בישול). [7]
הפקת מלחים על ידי ייבוש מי הים, דוגמת הפקת אשלג במפעלי ים המלח והפקת מלח בישול מייבוש מי ים או מי אגמים מלוחים.[8]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Science Buddies, Svenja Lohner, Solubility Science: How Much Is Too Much?, Scientific American (באנגלית)
- ^ אלקטרוליט
- ^ שמורת הטבע מערת נטיפים
- ^ מהו גשם חומצי
- ^ What is Electroplating - Definition, Working Principle & its Uses, BYJUS (באנגלית)
- ^ AURICOR 100ASL Technical data
- ^ Chlor-alkali process | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^ Salt Production and Processing, Morton Salt (באנגלית אמריקאית)
