לדלג לתוכן

תנועת האטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תנועת האטה מקדמת שינוי תרבותי שמבקש להביא להאטה בקצב החיים בעולם המערבי. תחילתה של תנועת ההאטה במחאה של הסופר קרלו פרטיני נגד פתיחת סניף מקדונלד'ס בפיאצה די ספניה ברומא ב-1986. אירוע זה הוביל להקמת תנועת מזון איטי. ההתרחבות של תנועת המזון האיטי לתחומי חיים נוספים צברה תאוצה עם השנים והביאה להתנהלות איטית יותר בהיבטים שונים של החיים כגון עבודה, צריכה, הרחבת הפנאי ועוד. תנועת ההאטה משיקה בחלק מרעיונותיה לתנועות הסביבתיות.

לתנועה האיטית אין מבנה ריכוזי והיא אינה מנוהלת על ידי ארגון אחד. מאפיין בולט של תנועת האיטיות הוא שהרעיונות המרכזים מועברים על ידי יחידים שמהווים את הקהילה הגלובלית המתרחבת של התנועה. הפופולריות של התנועה גדלה במידה ניכרת בעקבות תנועת המזון האיטי והתפתחותן של ערים איטיות (Cittaslow) באירופה ועם התפשטות הרעיון לאוסטרליה וליפן.

תפיסת עולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת ההאטה יוצאת נגד האובססיביות של העולם המערבי להישגיות, רווחים ומיצוי הזמן, ומעלה שאלה עקרונית בנוגע לצורה הטובה ביותר לשימוש בזמן. איטיות ומהירות הן תכונות פיזיולוגיות, אולם, הן קבלו גם משמעותיות ערכיות: עובד מהיר נחשב כמי, שבדרך כלל מספיק יותר בפחות זמן ומשיג את העובד האחר או המתחרה. על כן, לעיתים קרובות, עובד איטי נשפט כמי שהשיג פחות. הרבה ומהר הם תיאורים מוערכים וחיוביים בתפיסה כלכלית המבוססת צמיחה ונתפסות על ידי הרוב כתכונות חיוביות ורצויות[1].

תנועת ההאטה אינה קוראת לחזרה אחורה, לצורת חיים פשוטה ללא טכנולוגיה, אלא לשילוב פרקטיקות של חיים איטיים כמו חלוקת משאב הזמן ומשאבים אחרים באמצעות תשומת לב ושיקול דעת לפרט, לחברה ולסביבה[2]. כך, בישול, ארוחה משותפת וגידול ירקות ופירות מחליפים קנייה של מזון מוכן ואכילה תוך כדי עבודה או תנועה. בנוסף, יש העדפה לרכישה של תצרוכת מקומית על פני קנייה של מוצרים מיובאים; רכיבה על אופניים, הליכה במקום נהיגה והשקעה של זמן בלמידה, בילוי ופעילות לרווחת הפרט[2][3].

הפילוסוף הנורווגי, גוטורם פלויסטאד (Guttorm Fløistad), המצוטט במקומות שונים, מסביר שהאטה היא חלק מאנושיות[4]:

הדבר היחיד שהוא וודאי הוא שהכל משתנה. קצב השינוי מתגבר. אם אתה רוצה להיות חלק, כדאי לך להאיץ. זה המסר של היום. עם זאת, כדאי להזכיר לכולם שהצרכים הבסיסיים שלנו לעולם לא ישתנו. הצורך להראות ולהרגיש מוערכים! הצורך להשתייך. הצורך בקרבה ובטיפוח, ובמעט אהבה! דברים אלה קורים רק באמצעות איטיות ביחסי אנוש. כדי לשלוט בשינויים, אנחנו צריכים לשקם את [ההתנהלות] האיטית, הרפלקסיה ותחושת הביחד. שם נמצא השינוי האמיתי

Botta, M. (2016). Evolution of the slow living concept within the models of sustainable communities. Futures, 80, 3–16.

התפתחות תנועת האטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
החילזון הסמל של תנועת האטה

תנועת ההאטה נולדה באיטליה בשנות השמונים של המאה הקודמת כמחאה להתפשטות מסעדות המזון המהיר באיטליה. ב-1989 נכתב המניפסט של תנועת המזון האיטי הבינלאומית[5]. תנועת המזון האיטי מתנגדת לגלובליזציה ומעלה את החששות של קהילות שונות ברחבי העולם, שכניסתו של אוכל מתועש ואחיד פוגע ואף מחסל מסורות מקומיות של גידולים, זנים, מאכלים וטעמים. המטרה הראשונית של תנועת המזון האיטי הייתה להגן על מסורות אזוריות, על הנאה גסטרונומית ועל קצב חיים איטי[2][6]. בעקבות תנועת המזון האיטי התרחבה הפעילות של תנועת האטה לתחומים נוספים: ערים איטיות, כסף איטי, עיצוב איטי ועוד.

קרל אונורה, עיתנואי קנדי, כתב בשנת 2004 את הספר בשבח האיטיות (In Praise of Slow). בספר בוחן אונרה את החיים בעידן המהירות ומציעה פתרונות להורדת קצב בכל תחומי החיים. הספר מתחקה אחר התפתחות תפיסת המהירות והיעילות מהמהפכה התעשייתית ועד ימינו. אונורה מראה בספרו כי ההאטה תגרום לשיפור בבריאות, באיכות החיים, ביחסים בין-אישיים, בעולם העבודה ועוד. אונורה טבע את המונח "תנועת האטה"[7]. ה"פייננשל טיימס אמר שהספר, בשבח האיטיות, הוא לתנועה איטית מה שהקפיטל הוא לקומוניזם"[8]. אונורה מתאר את הפילוסופיה של תנועת האיטיות כך[9]:

"זו מהפכה תרבותית נגד הרעיון שהמהיר יותר הוא תמיד הטוב יותר. הפילוסופיה האיטית אינה מכוונת שהפעילות תהייה בקצב של חילזון, אלא לנסות לעשות כל דבר בקצב הנכון [לו]. להתענג על השעות והדקות במקום רק לספור אותן. לעשות הכל, בדרך הטובה ביותר במקום [בדרך] הכי מהירה שאפשר. איכות על פני כמות בכל דבר, החל מעבודה ועד אוכל והורות ".

Rebuilding Sustainable Communities with Vulnerable Populations After the Cameras Have Gone: A Worldwide Study

צרכנות איטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרכנות איטית מציעה דרך חדשה לקנות ולמכור, באמצעות תכנון מחדש של חנות כולה, מן סוג השירותים המוצעים, קשרי הלקוחות, דאגה לסביבה פיזית, תמיכה בסחר הוגן. צרכנות איטית שואפת לשנות את הדינמיקה הנוכחית של הצריכה, לקדם מודעות הצרכן לרכישה נדרשת על פני רכישה פסיכולוגית. צרכנות איטית מעודדת תיקון של מוצרים על פני רכישת חדשים, העברת מוצרים שאין בהם שימוש וכן קנייה של מוצרים יד שנייה[10].

ערך מורחב – מזון איטי

תנועת מזון איטי מבקשת לשמר תרבות קולינרית מקומית ולעשות שימוש נרחב במזון מן הצומח, בזרעים, בבשר מחיות משק ובגינון מסורתי המתאים לבית הגידול המקומי במטרה לחזק ולשמר מטבחים מקומיים ואזוריים. בנוסף לאכילת מזון מקומי התנועה מעודדת אכילה משותפת סביב שולחן[11][2].

ערים איטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים איטיות (אנ') היא אסטרטגיית תכנון עירונית, אשר מתעדפת דרך חיים איטית על הדרישות של מהר יותר, זול יותר ונוח יותר. היא קשורה לקיימות, חוסן, תרבות, אופי השכונה ואיכות החיים. ברוב הערים כיום, חלק גדול של שטח העיר משמש בדרך כלל עבור כבישים ומקומות חניה. אסטרטגיות עיר איטיות מכוונות בדרך כלל להקצות חלק מהשטח למטרות ידידותיות יותר לקהילה, לתרבות, לבריאות ולסביבה, כגון שטחים ירוקים ואזורי הולכי רגל[12][13].

תפירה איטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תפירה איטית

תך איטי (Slow Stitch)[14] תעשיית האופנה המהירה, הביאה לכך שמייצרים יותר בגדים באיכות פחותה וכתוצאה מכך לזריקת בגדים שנלבשו מעט פעמים ולזיהום סביבתי מוגבר. בראשית שנות ה1990, יחד עם חזרה למלאכות יד מסורתיות, כגון עבודות טלאים, ורקמה, התפתח שוב עניין בתפירה איטית יותר[15], להתענג על תיקונים וקישוטים לבגדים, להפכם לאישיים יותר. ניכרת גם השפעה של תרבויות המזרח הרחוק, שבהן מקדשים תיקונים ואף מבליטים אותם בשיטות הבורו, קנטה, וסאשיקו. נשות המערב שהתחנכו על הסתרת תיקונים, מה שנקרא פעם 'תיקון אמנותי', נהנות כעת מצורת ביטוי אמנותית אישית תוך כדי תיקון בגדיהן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Katarzyna Olga Beilin, [ecozona.eu/article/download/908/1244 Alternative Economies for the Anthropocene: Change, Happiness and Future Scenarios] (עמ' 149-164), ECOZONE, ‏2016
  2. ^ 1 2 3 4 Wendy Parkins, Out of Time: Fast Subjects and Slow Living, Time & Society 13, 2004-9, עמ' 363–382 doi: 10.1177/0961463X04045662
  3. ^ עמית נויפלד, חלק ראשון: הבעיה עם המהירות, היסטוריה של מהירות, ישראל: slow, 2018
  4. ^ Marta Botta, Evolution of the slow living concept within the models of sustainable communities, Futures 80, 2016-06, עמ' 3–16 doi: 10.1016/j.futures.2015.12.004
  5. ^ SLOW FOOD MANIFESTO: INTERNATIONAL MOVEMENT FOR THE DEFENSE OF AND THE RIGHT TO PLEASURE
  6. ^ עמית נויפלד, מזון, ההיסטוריה של המהירות, ישראל: slow, 2018
  7. ^ Author: wendikae, Cultural Vision: What is the Slow Movement?, Rethinking Prosperity, ‏2014-09-23 (באנגלית)
  8. ^ לוצ ' יה, ון דר פוסט (27 בינואר 2010)
  9. ^ Adenrele A. Awotona, Rebuilding sustainable communities with vulnerable populations after the cameras have gone : a worldwide study, Newcastle upon Tyne: Cambridge Scholars Pub, 2012, עמ' 227
  10. ^ Maria Paula Saba dos Reis & Brigitte Wolf, [https://www.academia.edu/859881/Slow_shopping_-_Creating_meaningful_experiences_and_relationships Slow shopping Creating meaningful experiences and relationships], עמ' 1259 – 1267
  11. ^ עמליה אשד, מזון איטי: התשובה הבריאה לפאסט פוד, באתר ynet, 17 בנובמבר 2004
  12. ^ Parkins, Wendy., Slow living, Oxford: Berg, 2006, עמ' 78
  13. ^ Zanna McKay, Big City Living May Help You Slow Down, Stress Less, and Be Happy. Really!, yes!, Apr 17, 2015
  14. ^ What Is Slow Stitching ? ( Slow Stitch Tutorial and projects), Sewing is Cool (באנגלית)
  15. ^ Claire Wellesley-Smith, Introduction, SLOW STITCH Mindfulland Comtemplative Textile art, 2015, United Kingdom: BATSFORD, 2015, עמ' 6-9, ISBN 9781849942997. (באנגלית)