קשיבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבודהיזם מדגיש את חשיבות הקשיבות כאמצעי להגברת אושרו של האדם

קְשיבוּת, הידועה גם בשמות מודעות קשובה או מיינדפולנסאנגלית: Mindfulness) היא התהליך הפסיכולוגי של הבאת תשומת לב מכוונת ובלתי שיפוטית לחוויות המתרחשות בזמן הווה, ושאפשר לטפחה באמצעות תרגילי מדיטציה. המילה "קשיבות" היא תרגום של המונח הבודהיסטי סאטי אשר בשפת הפאלי מתייחס לאחד משמונת החלקים של הדרך המתומנת האצילה. מאז שנות השבעים של המאה ה-20 היא מתייחסת גם לטכניקות וגישות בפסיכותרפיה ורפואת גוף-נפש, כגון הפחתת מתחים באמצעות מודעות קשובה (MBSR),‏ טיפול קוגניטיבי מבוסס קשיבות (MBCT) ותרפיה התנהגותית דיאלקטית (DBT). מיינדפולנס הולך ונפוץ היום גם במסגרות חינוכיות למן גילאי גן ועד לחינוך הגבוה בארץ ובעולם.[1]

מאפייני הקשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התודעה האנושית נוטה לקפוץ ממקום למקום, וטכניקת הקשיבות מאפשרת תשומת לב לחוויה המידיית. עקרונותיה העיקריים הם להתגבר על ההרגל האנושי להתבונן מתוך ביקורת, השוואה ושיפוט כלפי העולם באמצעות טכניקה של אימון התודעה להישאר במצב קיים. הבודהיזם טוען שאנחנו מצוידים ביכולת להתבוננות פנימית בקור רוח, נדיבות, קבלה וסקרנות המוליכים למצב של רוגע ושלווה. הקשב יכול להיות מיושם בכל דבר שהאדם עושה, ומאפשר לו לחוות את החוויה באופן מלא יותר. כל פעם שמחשבותיו של האדם נודדות למקום אחר הוא מנסה להחזיר את תשומת לבו לחווייה בהווה. כאשר האדם מתחיל לשחרר את עצמו מהתמקדות באגו שלו, הוא חווה מצב של צפייה וסקרנות במתרחש סביבו.

הרצון להגביר את היכולת להגיע למצב של קשיבות צובר לאחרונה פופולריות גם כפרקטיקה בחיי היומיום, מלבד שימושיה במדיטציה ותובנה בודהיסטית והיישום שלה בפסיכולוגיה קלינית. מחקרים הוכיחו את היתרונות הנפשיים של הקשיבות כדרך להפחית מתחים, חרדה ודיכאון. תוכניות שונות להגברת קשיבות מיושמות באופן נרחב בבתי ספר, בתי כלא, בתי חולים, מרכזים לקשישים, ומקומות נוספים. תוכניות טיפול בתחום בריאות נפש מלמדות מיומנויות אלה באופן עצמאי מהמסורות התרבותיות הבודהיסטיות[2].

כיצד מגיעים למצב של קשיבות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים המתאר את עקרונות התרפיה הדיאלקטית ההתנהגותית

את המיומנות של קשיבות ניתן לפתח בהדרגה באמצעות שיטות מדיטציה שמתוארות בפירוט במסורת הבודהיסטית. תודעת הקישור העתיק בין גוף ונפש, מניחה שהתמקדות בגוף יכולה להשפיע גם על הנפש.

על פי התרפיה הדיאלקטית התנהגותית אנשים נוטים להשתמש בשתי צורות חשיבה מנוגדות שאינן מועילות לרווחתם האישית. ישנם כאלה המתמקדים בעיקר ברגשותיהם המיידים. הקושי בדרך זו היא כי אנשים במצב זה נוטים להגיב באופן ספונטני המושפע מהרגשות החזקים אותם הם חווים באותו רגע. מהצד השני, אנשים אחרים מתרכזים בעיקר בחשיבה לוגית קרה ומכוונת.

הדרך המומלצת על ידי התרפיה ההתנהגותית הדיאלקטית היא להגיע לאיזון בין השניים, לחשיבה נבונה (Wise Mind). זו משלבת את הצד הרגשי עם הצד הלוגי במידה הנכונה המובילה את האדם לתחושה של רוגע, שלמות ויכולת לחוות את הרגע ללא כניעה לרגשות חזקים, מצד אחד, וללא תחושת ניכור, מהצד השני. הדרך היעילה ביותר להגיע למצב זה היא באמצעות פיתוח כישורי קשיבות.

התרפיה הדיאלקטית ההתנהגותית מציגה שורה של כישורים שהאדם יכול בהדרגה לאמן עצמו בהם, ושיועילו לו בהגברת תכונת הקשיבות והם: להביט, לתאר, להשתתף, להיות לא שיפוטי ולהתמקד בדבר אחד.

  • להביט: להיות מודע לרגשות ולמחשבות שלך.
  • לתאר: להיות מסוגל להגדיר במילים לעצמך או בכתב, או לאחרים את המצב הרגשי בו אתה נמצא.
  • להשתתף: להיות מרוכז ונלהב בפעילות שאותה אתה עושה ברגע נתון של ההווה.
  • להיות לא-שיפוטי: לעשות את הפעולה עצמה בלי לתייג אותה כטובה או רעה, כראויה או לא ראויה.
  • להתמקד בדבר אחד: עשה דבר אחד באותו זמן. כשאתה רואה סרט התרכז בו. כשאתה מקשיב, התמקד במילים של המשוחח איתך.

קשיבות בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות הקשיבות הולכת ומופיעה במסגרות חינוכיות בארץ ובעולם. רוב היישומים של הפרקטיקה מתבססים על ממצאים מחקריים המעידים על כך שקשיבות מפחיתה מתחים, מעלה את הריכוז ועשויה גם לתרום להישגים אקדמיים. קיימות, עם-זאת, גם גישות מרחיבות יותר שבהן קשיבות נתפסת כגישה חינוכית כללית ובין מטרותיה הבנה עצמית, טיפוח חמלה והבנת האחר, ומעורבות חברתית.[3]

ביקורת על השימוש בקשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים, שהשימוש בקשיבות במערב משרת את הקפיטליזם, בהטילו את האחריות על הפרט. האדם אמור להשקיע את מאמציו בתהליך פנימי ולא להתקומם ולנסות לשפר את מצבו האובייקטיבי[4]. כך ממלאת הקשיבות תפקיד של אופיום חינם להמונים.

ראו עוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קשיבות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]