תקופת קופון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קופון דאיסן - תל הקבורה המשוער של הקיסר נינטוקו בסאקאי

תקופת קוֹפוּןיפנית: 古墳時代) היא תקופה בהיסטוריה של יפן שנמשכה בערך משנת 250 ועד שנת 538, ובאה לאחר תקופת יאיואי. מקור שמה של התקופה הוא במילה היפנית לתלי הקבורה שנבנו בתקופה זו. תקופת קופון ותקופת אסוקה לעיתים נכללות יחד תחת תקופת יאמטו. התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר ביפן מתוארך לתקופת קופון, אך מכיוון שכרונולוגיית האירועים ומקורותיהם אינם אמינים דיים, מרבית מחקר התקופה מתבסס על ממצאים ארכאולוגיים.

בתחום הפוליטי, בתקופה זו השתלט אחד מראשי השבטים שישבו באזור על מערב הונשו ועל החצי הצפוני של קיושו, תהליך שבסופו נוסדה המשפחה הקיסרית. ייתכן שתלי הקבורה בטנגשימה ושני מקדשי שינטו עתיקים ביקושימה סימנו את גבולות המדינה החדשה.[1]

תלי הקבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופון הם תלי קבורה שנבנו עבור השכבה השלטת בין המאה ה-3 למאה ה-7 ביפן. התלים מכילים היכלי קבורה מאבן וחלקם מוקפים בחפיר. יש שוני רב בין קופון אחד למשנהו, כשעגול ומרובע הן הצורות הנפוצות ביותר. צורה ייחודית היא צורת חור מנעול, בעל חזית מרובעת ועורף עגול. גודלם של הקופון נע בין מספר מטרים בודדים עד אורך של 400 מטרים. לרוב נקברו מסביב להיקף הקופון האניווה, פסלוני טרקוטה בעלי משמעות טקסית.

הקופון העתיק ביותר ביפן הוא ככל הנראה קופון הוקנויאמה השוכן במחוז נארה ומתוארך לסוף המאה ה-3. באותו אזור נבנו בנוסף מספר תלי קופון בעלי צורת חור מנעול במאה ה-4, ומנהג זה התפשט במאה שלאחר מכן לכל רחבי יפן. עם זאת, במאה ה-6 נעלמו הקופון בעלי צורת חור המנעול, ככל הנראה בשל הרפורמות השלטוניות שבוצעו לצד הגעת הבודהיזם ליפן. הקופון הגדולים האחרונים שנבנו הם קופון אימשירוזוקה באוסקה שאורכו 190 מטרים וקופון איווטויאמה בפוקואוקה שאורכו 135 מטרים.

חצר יאמטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת מחלוקת בנוגע לזמן בו החלה תקופת שלטון יאמטו, אך ישנה הסכמה כללית ששליטי יאמטו החזיקו בשלטון עד המאה ה-4. למרות השלטון הכללי של הקבוצה האתנית של היאמטו, אוטונומיה מקומית נשמרה לאורך כל התקופה, ורק במאה ה-6 שלטה קבוצה האתנית של היאמטו באופן ישיר בכל החלק הדרומי של יפן.

הישות הפוליטית יאמטו הופיעה לראשונה במאה ה-5. היא הכילה מספר שבטים חזקים, כשבכל שבט עמד פטריארך שערך את כל הטקסים הדתיים לקאמי של השבט. בתוך השבטים הייתה מערכת מעמדות, והמשפחה ששלטה בחצר יאמטו הייתה העילית של מעמד האריסטוקרטיה. מנהיגים בולטים זכו לתוארי קאבאנה שעברו בירושה ושימשו שמות משפחה.

בסופו של דבר השתלט שבט יאמטו על שבטי הונשו וקיושו, ושם השבט הפך שם נרדף ליפן כולה. בהתבסס על הדגם הסיני, החלו בני יאמטו לפתח מערכת שלטון מרכזית והם ייסדו חצר קיסרית הנתמכת על מנהיגי שבטים הכפופים להם. מהגרים מסין ומקוריאה שהתיישבו ביפן נקראו טוֹראיג'ין והביאו עמם אלמנטים תרבותיים רבים מן היבשת. לפיכך, נהנו הטוראיג'ין מיחס מועדף מצד שלטונות יאמטו, ואף הקימו שבטים משלהם.

האניווה

תרבות קופון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שהיפנים, הסינים והקוריאנים כתבו את ההיסטוריה שלהם בכתב סיני, קשה לזהות את אופי הגייתן המקורי של המילים. אף על פי שכתב לא היה בשימוש בקרב היפנים הקדומים, יכולותיהם הספרותיות של המהגרים מהיבשת הרשימו את האליטה של החברה היפנית באותה עת.

האניווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשים באותה העת לבשו שריון ונשאו חרבות וכלי נשק נוספים. זאת ניתן להסיק מפסלי ההאינווה שהקיפו ומילאו את תלי הקבורה של האליטה. להאניווה ניתנו צורות רבות כגון: סוסים, עופות, מניפות, דגים, בתים, כלי נשק, מגנים, שמשיות, כריות וצורות אדם.

לקראת תקופת אסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מקומה של תקופת קופון תפסה תקופת אסוקה באמצע המאה ה-6 עם הגעת הבודהיזם ליפן. הדת הוצגה רשמית ביפן בשנת 538, ושנה זו מסמלת את תחילת תקופת אסוקה. בתקופה זו גם אוחדה סין תחת שושלת סווי וההשפעה התרבותית של סין על יפן התרחבה מאוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Denoon, Donald et al. (eds.) Multicultural Japan: Palaeolithic to Postmodern. Cambridge University Press, 2001. ISBN 9780521003629.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דנון, עמ' 107.