יקושימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 30°21′31″N 130°31′43″E / 30.35861°N 130.52861°E / 30.35861; 130.52861

יקושימה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Bouzuiwa in Yaku Island 001.jpg
בוזואיווה
מדינה Flag of Japan.svg  יפן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1993, לפי קריטריונים 7, 9
קואורדינטות 30°21′31″N 130°31′43″E / 30.358611111111°N 130.52861111111°E / 30.358611111111; 130.52861111111 
תצלום אוויר של יקושימה

האי יקושימה (יפנית 屋久島 - "האי יאקו") הוא אי השייך לאיי אוסומי (大隅諸島), בדרומה של יפן, כ-60 ק"מ מדרום לאי קיושו. ביקושימה מתגוררים כ-15,000 איש המתרכזים לאורך החופים ובמיוחד בצידו המזרחי והצפון-מזרחי של האי. באי שני נמלים ושדה תעופה קטן. בשנת 1980 הכיר אונסק"ו ב-189.58 קמ"ר משטחו של האי כשמורה ביוספרית, ובשנת 1993 הכריז הארגון על שטח של 107.47 קמ"ר או כחמישית משטחו של האי, כאתר מורשת עולמית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוהאנאנואגו

לאי צורת עיגול, קוטרו כ-25 ק"מ, היקפו 135 ק"מ ושטחו 504.88 קמ"ר. בין האי לבין האי טנגשימה ממזרח לו מפריד מצר ים המכונה מצר וינסן (Vincennes Strait) או גם מצר יקושימה (יקושימה קאיקו). במרחק כ-15 קילומטרים מערבית לאי שוכן האי קוצ'ינוארבו-ג'ימה שבו יש הר געש פעיל. במרכזו של האי ניצב הר מיאנואורה הנישא לגובה של 1,935 מטר וסמוך מדרום לו ניצבת הפסגה השנייה בגובהה בהר קורואימי שגובהו 1,886 מטר. האי עשוי ברובו מגרניט ומסביב למסיב המרכזי מצויים שטחים מכוסים אבן חול.

האקלים באי נע בין אקלים סובטרופי לאורך החופים לסובאלפיני בפסגות הגבוהות. מזג האוויר לח וגשום בכל חלקי האי, וכמות המשקעים נעה בין 4,000 מ"מ בשנה באזורי החוף ל-10,000 מ"מ בשנה בפסגות ובצידו הצפון-מזרחי של האי. העונות הגשומות הן האביב והקיץ ואז מלווים הגשמים במפולות בוץ. בחורף מכוסות פסגותיו של האי בשלג העשוי להצטבר עד לגובה של 6 מטר, דבר שאינו ברור מאליו לאור העובדה שיקושימה שוכן בקו הרוחב של הנגב ולאור העובדה שטמפרטורת מי הים מסביבו אינה יורדת אף פעם מתחת ל- 19 מעלות צלזיוס.

החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוגי המפורסם "ג'ומון" - הסוגי העתיק באי

כ-75 אחוז משטחו של יקושימה מכוסה ביער והצמחייה בו ערוכה ברצועות בהתאם לקווי הגובה ולתנאי האקלים. האי ידוע במיוחד בעצי הקריפטומריה (הנקראים סוגי – 杉). עצים אלה היכולים להגיע עד לגיל מופלג של 3,000 שנים שוכנים באי מעל גובה של 600 מטר, והם מכונים "קו-סוגי" כל עוד לא הגיעו לגיל של אלף שנים ו"יאקו-סוגי" לאחר מכן. הסוגי העתיק ביותר הוא ג'ומון סוגי (縄文杉)שגילו מוערך ב-2,600 שנים. סך הכל מצויים באי כ-1,900 מינים של צמחים, מהם 94 אנדמיים.

ביקושימה 16 מיני יונקים, מהם שניים אנדמים לאי – קוף מקוק יפני ייחודי המכונה "יאקוזארו" (yakuzaru, שם מדעי Macaca fuscata yakui) ואייל יאקושימה (תת-מין של אייל סיקה (yakushika, שם מדעי Cervus nippon vakushimae). בנוסף מצויים באי כ-150 מיני עופות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Japan
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית ביפן

מונומנטים בודהיסטיים באזור הוריו-ג'יגוסוקוטירת הימג'יאנדרטת השלום בהירושימההמונומנטים ההיסטוריים של קיוטו העתיקההמונומנטים ההיסטוריים של נארה העתיקה • הכפרים ההיסטוריים של שירקאווה-גו וגוקאיאמהמקדש השינטו באיצוקושימהמכרה הכסף באיוואמי גינזאןהאתרים הקדושים ודרך העולים לרגל ברכס הרי קיאימקדשי ניקושירקאמי-סנצ'ישירטוקויקושימההירזומי - המקדשים, הגנים והאתרים הארכאולוגיים המייצגים את ארץ הבודהיזם הטהוראיי אוגסווארההר פוג'י, מקום קדוש ומקור השראה אמנותיתטחנת המשי בטומיוקה ואתרים קשורים