פייק ניוז – הבדלי גרסאות
הוספת כותרת זיהוי +תמונה + תוכן |
הוספת תוכן משמעותי וכותרות נוספות |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
Author: IFLA |
Author: IFLA |
||
]] |
]] |
||
הפדרציה הבינלאומית של התאחדות מוסדות והתאחדויות של ספריות - IFLA, פרסם תקציר בעזרת דיאגרמה כדי לעזור לאנשים להכיר Fake News<ref>{{קישור כללי|כתובת=|הכותב=|כותרת=|אתר=http://blogs.ifla.org/lpa/files/2017/01/How-to-Spot-Fake-News-1.jpg|תאריך=Retrieved February 16, 2017.}}</ref> |
הפדרציה הבינלאומית של התאחדות מוסדות והתאחדויות של ספריות - IFLA, פרסם תקציר בעזרת דיאגרמה כדי לעזור לאנשים להכיר Fake News<ref>{{קישור כללי|כתובת=|הכותב=|כותרת=|אתר=http://blogs.ifla.org/lpa/files/2017/01/How-to-Spot-Fake-News-1.jpg|תאריך=Retrieved February 16, 2017.}}</ref>. הנקודות הללו נבררו על ידי מומחים במדעים קוגניטיביים של עיבוד המידע<ref>{{צ-מאמר|מחבר=|שם=Sander van der Linden|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=November 14, 2017|קישור=https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Sander_van_der_Linden&oldid=831606469|"How to Spot Fake News". Psychology Today. Retrieved November 16, 2017.=}}</ref>. |
||
הנקודות העיקריות הן: |
|||
1. בחן את מקור המידע. (כדי להבין את ייעודו ומשימתו) |
|||
2. קרא מעבר לכותרות. (כדי להבין את הסיפור המלא) |
|||
3. בדוק את המחברים. (כדי לבדוק האם הם אמתיים ואמינים) |
|||
4. הערך את המקורות המצוטטים. (כדי להבין לוודא שהם אכן תומכים בטענות) |
|||
5. בדוק את תאריך הפרסום. (כדי לבדוק האם הסיפור רלוונטי ועדכני) |
|||
6. תשאל האם זו בדיחה. (כדי להסיק האם זאת סתירה) |
|||
7. תשקול את נטיותיך האישיות. (כדי לראות האם הן משפיעות על שיפוטך) |
|||
8. שאל מומחים. ( כדי לקבל אישור מאנשים בלתי תלויים בעלי ידע) |
|||
רשת בדיקת העובדות הבינלאומיות (IFCN) שהוקמה ב- 2015, תומכת במאמצים משותפים בינלאומיים שעניינם בדיקת עובדות, מספקת תרגול ופרסמה קוד של עקרונות<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.poynter.org/fact-checkers-code-of-principles/|הכותב=|כותרת=International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles|אתר=Poynter|תאריך=September 15, 2016|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-03-24}}</ref>. ב- 2017 הרשת הזאת הציגה אפליקציה ואלגוריתם של בחינה מדוקדקת עבור ארגונים עיתונאים<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.poynter.org/about-the-international-fact-checking-network/|הכותב=|כותרת=International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles|אתר=Poynter|מידע נוסף=|תאריך=December 8, 2016.|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-03-24}}</ref>. |
|||
כתב העת עצמאי ושלא למטרת רווח ''[[:en:The_Conversation_(website)|The Conversation]]'' אשר קיבל חתימה מאושרת של IFCN, יצר אנימציה קצרה המסבירה את תהליך בדיקת העובדות של כתב העת אשר מערב "בדיקות יתרות ואיזונם" כולל [[:en:Peer_review|blind peer review]] עם מומחה אקדמי שני, חקירה נוספת וראייה מערכתית<ref>{{Cite news|url=http://theconversation.com/how-we-do-factchecks-at-the-conversation-73134|title=How we do FactChecks at The Conversation|last=Creagh|first=Sunanda|date=February 17, 2017|work=|newspaper=The Conversation|language=en|access-date=2018-03-24|via=}} |
|||
</ref>. |
|||
החל משנת הלימודים 2017, ילדים בטאיוון לומדים תוכנית לימודים חדשה המלמדת קריאה ביקורתית של תעמולה והערכת המקורות. התוכנית נקראת אוריינות תקשורתית הנקראת "media literacy". הקורס מספק אימון בעיתונאות בחברת האינפורמציה החדשה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://time.com/4730440/taiwan-fake-news-education/|הכותב=Smith, Nicola|כותרת=Taiwan Is Leading the Way in Tackling Fake News|אתר=Time|תאריך=April 6, 2017|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-03-24}}</ref> |
|||
== '''הקצב המהיר וממדי התפוצה החריגים של ה- Fake News''' == |
|||
מחקרים מגלים שחדשות שקר מופצות יותר מחדשות אמת וככל הנראה בגלל נטייתם של בני האדם ולא של רובוטים'''. מתוך המאמר [http://science.sciencemag.org/content/359/6380/1146 The spread of true and false news online, שפורסם ב- science]'''<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Soroush Vosoughi, Deb Roy, Sinan Aral|שם=The spread of true and false news online|כתב עת=Science|כרך=359|עמ=1146–1151|שנת הוצאה=2018-03-09|doi=10.1126/science.aap9559|קישור=http://science.sciencemag.org/content/359/6380/1146}}</ref>. עדיין לא ברור כיצד הטכנולוגיות החדשות תורמות להפצת שקרים למרות שהגישה שלנו לחדשות יותר ויותר מודרכות על ידי הטכנולוגיות החדשות, אנחנו יודעים מעט מאוד על תרומתן של שקרים און ליין<ref name=":0" />. החוקרים במחקר <ref name=":0" /> |
|||
ינסו לענות על השאלות מהם ההבדלים באופן שאמת ושקר מופצים? ואיזה מאפיינים של שיקול הדעת האנושי מסבירים את ההבדלים הללו? |
|||
מודל המחקר – כדי להבין את התפוצה של חדשות Fake News נחוץ לבדוק זאת אחרי שמפרידים בין סיפורי אמת וסיפורי שקר וכך אפשר להבחין גם בתוכן וגם בסגנון השונים בתוך הקטגוריות עצמן. |
|||
באקלים הפוליטי הנוכחי ובספרות קמה טרמינולוגיה (המשגה) קולחת סביב המושג Fake News. התערבויות בפוליטיקה של ארה"ב באמצעות המדיה החברתית וההבנה שלנו לגבי מה שמגדיר חדשות, Fake News, False News, שמועות ועוד מושגים קשורים. ההסבר לכך: כיוון שהפוליטיקאים החלו ליישם אסטרטגיה פוליטית של תיוג מקורות חדשותיים אשר אינם תומכים בדעתם כבלתי אמינים או Fake News בעד שמקורות אשר תומכים בעמדותיהם מתיוגים כאמינים ולא שקריים אז המושג Fake News איבד כל הקשר שלו עם האמיתות של האינפורמציה שהוא מייצג, זה אומר שהמושג הפך פשוט למילת גנאי שבה מתייגים יריבים פוליטיים זה את זה וכבר אין בו תועלת לסיווג של ידיעות כאמתיות או שקריות. |
|||
* '''דפוס ההפצה השונה''' |
|||
במחקר <ref name=":0" /> החוקרים משתמשים במילה חדשות בהגדרה של סיפור או טענה שהועלתה [[טוויטר|בטוויטר]] ומגדירים שמועה כתופעה חברתית של סיפור חדשותי או טענה המתפשטת באמצעות רשת [[טוויטר]]. שמועות באופן אינהרנטי חברתיות ועניינן הוא שיתוף טיעונים בין אנשים. |
|||
* '''דפוס ההפצה יש לו רוחב ועומק''' |
|||
שמועה A מצויצת על ידי 10 אנשים ואין '''אף RT''' <!-- בתרגום חופשי: 'ציוץ חוזר' ובקיצור RT - אם משתמש אוהב ציוץ מסוים של משתמש אחר, הוא יכול להעבירו הלאה. ניתן לעשות זאת בשתי דרכים: ראשית, ניתן להעתיק את כל המלל המקורי, כולל שם המשתמש, להדביק ולהוסיף את האותיות RT, וניתן להוסיף מלל נוסף במגבלת מספר התווים. דרך נוספת, היא לחיצה על מקש ה-Retweet שנמצא בממשק טוויטר המעלה באופן ישיר את הציוץ המקורי ומעבירו הלאה. --> retweeted זהו הדפוס של שמועה שיש לה 10 השתלשלויות בגודל 1, לעומת זאת שמועה B מצויצת באופן בלתי תלוי על ידי 2 אנשים שכל אחד מהציוצים מצייץ בשנית עוד 100 פעמים. השמועה מכילה 2 השתלשלויות בעומק 100. |
|||
לקחו מדגם של 126 אלף שמועות שצוייצו וגם עברו את המסננת של 6 מכוני בדיקת חקר עובדות |
|||
)snopes.com, politifact.com, factcheck.org, truthorfiction.com, hoax-slayer.com, and |
|||
Urbanlegends about.com) |
|||
כך שמועות שסווגו על ידם (6 המכונים) באופן מובהק 98% , שימשו למחקר. |
|||
----[[# msoanchor 1|[RC1]]]<nowiki/>בתרגום חופשי: 'ציוץ חוזר' ובקיצור RT - אם משתמש אוהב ציוץ מסוים של משתמש אחר, הוא יכול להעבירו הלאה. ניתן לעשות זאת בשתי דרכים: ראשית, ניתן להעתיק את כל המלל המקורי, כולל שם המשתמש, להדביק ולהוסיף את האותיות RT, וניתן להוסיף מלל נוסף במגבלת מספר התווים. דרך נוספת, היא לחיצה על מקש ה-Retweet שנמצא בממשק טוויטר המעלה באופן ישיר את הציוץ המקורי ומעבירו הלאה. |
|||
==חדשות מזויפות באמצעי תקשורת ממסדיים == |
==חדשות מזויפות באמצעי תקשורת ממסדיים == |
||
גרסה מ־02:13, 25 במרץ 2018
חדשות מזויפות (באנגלית: Fake news) הן ידיעות המופצות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט ונחשבות לחדשות אמיתיות, אך הן למעשה בדיות או הסחות דעת, המשמשות לתעמולה ולדיסאינפורמציה בחדשות מזויפות הכנסת המידע השגוי נעשית בכוונה תחילה, לשם הטעיית הקורא, או על ידי תיעדוף חדשותי שמציג חדשות סלקטיביות וחוטא לחשיבות הציבורית האמיתית של הידיעות. Fake News[1] הוא תחדיש (נאולוגיזם), המתאר חדשות מזויפות. סוג זה של חדשות המצוי באמצעי תקשורת מסורתיים, מדיה חברתית ובאתרי Fake News מראה כי לתוכן אין אחיזה במציאות אבל הוא מוצג כמדויק עובדתית[2].
מיכאל רודוצקי, מפיק ב- CBS, בתוכנית Minutes 60 אמר, שהתוכנית שלו מתייחסת לחדשות מזויפות "כסיפורים שהוכחו כשקרים שיש להם משיכה גדולה מאוד בתרבות והם נצרכים על ידי מיליונים של אנשים ". רודוצקי לא כלל בדבריו חדשות מזויפות שהופעלו על ידי פוליטיקאים נגד התקשורת בתגובה לסיפורים או הערות שהם לא אהבו. גיא קמפאניל, מפיק גם בתוכנית Minutes 60 אמר כי: "מה שאנחנו מדברים עליו הוא סיפורים שהומצאו מהאוויר, עפ"י רוב הקריטריונים בכוונה ועל פי כל הגדרה הם שקר"[3]. הכוונה והמטרה מאחורי חדשות מזויפות היא חשובה בכמה מקרים, מה שנראה כמו חדשות מזויפות עשוי להיות למעשה סטירה על חדשות אשר משתמשת בהגזמות ומציגה אלמנטים לא עובדתיים ואשר משמשת לשעשע או להביע דעה יותר מאשר להטעות, גם תעמולה יכולה להיות Fake News.[4]
Claire Wardle מזהה 7 סוגים של Fake News[5]:
1. סתירה או פרודיה (אין פה הכוונה לגרום לנזק אבל יש "קורבן פוטנציאלי" )
2. קישוריות שקרית – כאשר הכותרת או התמונות לא תומכות בתוכן.
3. תוכן מטעה – שימוש מטעה באינפורמציה כדי להפליל מישהו או משהו.
4. קונטקסט שקרי – כאשר מידע מקורי מקבל שיתוף עם מידע שהקשרו שקרי.
5. תוכן מתחזה – כאשר מקורות מהימנים הם מזויפים על ידי מקורות שקריים.
6. תוכן שעבר מניפולציה – כאשר מידע מהימן או תמונות עוברות עיבוד במטרה להוליך שולל.
7. תוכן מפוברק – תוכן שהוא 100% שקר אשר תוכנן במטרה להוליך שולל ולהסב נזק
בהקשר לבחירות הנשיאות בארה"ב ב- 2010 Fake News חוללו מחלוקת ויכוח עם כמה טיעונים והגדירו את הדאגה של הציבור "כפניקה מורלית" או "היסטריה של ההמונים" ואחרים הביעו דאגה על הנזק באימון הציבור [6] [7] [8][9]. בינואר 2017 בית הנבחרים הבריטי, ניהל מחקר פרלמנטרי על התופעה המתרחבת של [10].Fake News
זיהוי – Identifying
.jpg)
הפדרציה הבינלאומית של התאחדות מוסדות והתאחדויות של ספריות - IFLA, פרסם תקציר בעזרת דיאגרמה כדי לעזור לאנשים להכיר Fake News[11]. הנקודות הללו נבררו על ידי מומחים במדעים קוגניטיביים של עיבוד המידע[12].
הנקודות העיקריות הן:
1. בחן את מקור המידע. (כדי להבין את ייעודו ומשימתו)
2. קרא מעבר לכותרות. (כדי להבין את הסיפור המלא)
3. בדוק את המחברים. (כדי לבדוק האם הם אמתיים ואמינים)
4. הערך את המקורות המצוטטים. (כדי להבין לוודא שהם אכן תומכים בטענות)
5. בדוק את תאריך הפרסום. (כדי לבדוק האם הסיפור רלוונטי ועדכני)
6. תשאל האם זו בדיחה. (כדי להסיק האם זאת סתירה)
7. תשקול את נטיותיך האישיות. (כדי לראות האם הן משפיעות על שיפוטך)
8. שאל מומחים. ( כדי לקבל אישור מאנשים בלתי תלויים בעלי ידע)
רשת בדיקת העובדות הבינלאומיות (IFCN) שהוקמה ב- 2015, תומכת במאמצים משותפים בינלאומיים שעניינם בדיקת עובדות, מספקת תרגול ופרסמה קוד של עקרונות[13]. ב- 2017 הרשת הזאת הציגה אפליקציה ואלגוריתם של בחינה מדוקדקת עבור ארגונים עיתונאים[14].
כתב העת עצמאי ושלא למטרת רווח The Conversation אשר קיבל חתימה מאושרת של IFCN, יצר אנימציה קצרה המסבירה את תהליך בדיקת העובדות של כתב העת אשר מערב "בדיקות יתרות ואיזונם" כולל blind peer review עם מומחה אקדמי שני, חקירה נוספת וראייה מערכתית[15].
החל משנת הלימודים 2017, ילדים בטאיוון לומדים תוכנית לימודים חדשה המלמדת קריאה ביקורתית של תעמולה והערכת המקורות. התוכנית נקראת אוריינות תקשורתית הנקראת "media literacy". הקורס מספק אימון בעיתונאות בחברת האינפורמציה החדשה[16]
הקצב המהיר וממדי התפוצה החריגים של ה- Fake News
מחקרים מגלים שחדשות שקר מופצות יותר מחדשות אמת וככל הנראה בגלל נטייתם של בני האדם ולא של רובוטים. מתוך המאמר The spread of true and false news online, שפורסם ב- science[17]. עדיין לא ברור כיצד הטכנולוגיות החדשות תורמות להפצת שקרים למרות שהגישה שלנו לחדשות יותר ויותר מודרכות על ידי הטכנולוגיות החדשות, אנחנו יודעים מעט מאוד על תרומתן של שקרים און ליין[17]. החוקרים במחקר [17]
ינסו לענות על השאלות מהם ההבדלים באופן שאמת ושקר מופצים? ואיזה מאפיינים של שיקול הדעת האנושי מסבירים את ההבדלים הללו?
מודל המחקר – כדי להבין את התפוצה של חדשות Fake News נחוץ לבדוק זאת אחרי שמפרידים בין סיפורי אמת וסיפורי שקר וכך אפשר להבחין גם בתוכן וגם בסגנון השונים בתוך הקטגוריות עצמן.
באקלים הפוליטי הנוכחי ובספרות קמה טרמינולוגיה (המשגה) קולחת סביב המושג Fake News. התערבויות בפוליטיקה של ארה"ב באמצעות המדיה החברתית וההבנה שלנו לגבי מה שמגדיר חדשות, Fake News, False News, שמועות ועוד מושגים קשורים. ההסבר לכך: כיוון שהפוליטיקאים החלו ליישם אסטרטגיה פוליטית של תיוג מקורות חדשותיים אשר אינם תומכים בדעתם כבלתי אמינים או Fake News בעד שמקורות אשר תומכים בעמדותיהם מתיוגים כאמינים ולא שקריים אז המושג Fake News איבד כל הקשר שלו עם האמיתות של האינפורמציה שהוא מייצג, זה אומר שהמושג הפך פשוט למילת גנאי שבה מתייגים יריבים פוליטיים זה את זה וכבר אין בו תועלת לסיווג של ידיעות כאמתיות או שקריות.
- דפוס ההפצה השונה
במחקר [17] החוקרים משתמשים במילה חדשות בהגדרה של סיפור או טענה שהועלתה בטוויטר ומגדירים שמועה כתופעה חברתית של סיפור חדשותי או טענה המתפשטת באמצעות רשת טוויטר. שמועות באופן אינהרנטי חברתיות ועניינן הוא שיתוף טיעונים בין אנשים.
- דפוס ההפצה יש לו רוחב ועומק
שמועה A מצויצת על ידי 10 אנשים ואין אף RT retweeted זהו הדפוס של שמועה שיש לה 10 השתלשלויות בגודל 1, לעומת זאת שמועה B מצויצת באופן בלתי תלוי על ידי 2 אנשים שכל אחד מהציוצים מצייץ בשנית עוד 100 פעמים. השמועה מכילה 2 השתלשלויות בעומק 100.
לקחו מדגם של 126 אלף שמועות שצוייצו וגם עברו את המסננת של 6 מכוני בדיקת חקר עובדות
)snopes.com, politifact.com, factcheck.org, truthorfiction.com, hoax-slayer.com, and
Urbanlegends about.com)
כך שמועות שסווגו על ידם (6 המכונים) באופן מובהק 98% , שימשו למחקר.
[RC1]בתרגום חופשי: 'ציוץ חוזר' ובקיצור RT - אם משתמש אוהב ציוץ מסוים של משתמש אחר, הוא יכול להעבירו הלאה. ניתן לעשות זאת בשתי דרכים: ראשית, ניתן להעתיק את כל המלל המקורי, כולל שם המשתמש, להדביק ולהוסיף את האותיות RT, וניתן להוסיף מלל נוסף במגבלת מספר התווים. דרך נוספת, היא לחיצה על מקש ה-Retweet שנמצא בממשק טוויטר המעלה באופן ישיר את הציוץ המקורי ומעבירו הלאה.
חדשות מזויפות באמצעי תקשורת ממסדיים
סוכנות הידיעות "רויטרס" הפיצה פעמים אחדות תצלומים שעוותו בצורה המציגה את ישראל באור שלילי: במהלך מלחמת לבנון השנייה, הפיצה הסוכנות תמונות שעובדו על מנת להציג פגיעה כביכול בבנייני מגורים,[18] ובעקבות המשט לעזה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות מהן נמחקו הסכינים בהם אחזו המשתתפים במשט ופציעתו של חייל ישראלי.[19]
באפריל 2017 עלה באתר האינטרנט של זכיינית הטלוויזיה הישראלית "רשת" סרטון המציג ביזוי של דגל ישראל בבני ברק. תוך זמן קצר התברר שהסרטון מבוים, ועקב כך הסרטון הוסר ויוצריו פוטרו.[20]
השפעתן של חדשות מזויפות
יש שתיארו את התופעה המתרחבת של אתרי חדשות מזויפות כסוג של לוחמה פסיכולוגית.[21] אנגלה מרקל הזהירה כי תופעת החדשות המזויפות מזיקה לדמוקרטיה ומביאה לעליית פופוליזם.[22] הוועדה ליחסי חוץ של הפרלמנט האירופי הזהירה כי ממשלת רוסיה משתמשת ב"סוכנויות ידיעות מזויפות" ובטרולים ברשת כדי להפיץ מידע שגוי ותעמולתי להחלשת הביטחון בערכי הדמוקרטיה.[23]
מחקר שבדק את השפעת כלי התקשורת על מערכת הבחירות לנשיאות צרפת 2017 מצא כי 24% מהקישורים ששותפו ברשתות חברתיות מצטטים חדשות מזויפות.[24] לדוגמה, אתר חדשות מזויפות צרפתי פרסם ידיעה ארבעה ימים לפני הבחירות ובה "תוצאות מהימנות" לפיהן מארין לה פן מקבלת 28.1% מהקולות וזוכה בסיבוב הראשון של ההצבעה, ואחריה עמנואל מקרון עם 22.83% מהקולות. בידיעה נכתב "זה לא בדיוני".[25]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חדשות מזויפות, באתר "העין השביעית"
- שחר סמוחה, התופעה שמשגעת את העולם: מי מרוויח מפייק ניוז?, באתר גלובס, 4 במרץ 2017
- אביטל לב, 4 שיטות בדוקות לזיהוי פייק ניוז, באתר חורים ברשת, 4 באפריל 2017
- רועי גולדשמידט, הפצת מידע כוזב באינטרנט ותקיפות סייבר לשם השפעה על בחירות, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 11 ביוני 2017
רותם שטרקמן, נתניהו מתלונן על תקשורת מזויפת - אבל תעשיית הפייק והשקרים שלו פורחת, באתר TheMarker, 20 בספטמבר 2017- עומר בן יעקב, הנשק החדש של פייסבוק במאבק בחדשות כוזבות: ויקיפדיה, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2017
- Jamie Condliffe (15 בנובמבר 2016), "Facebook's Fake-News Ad Ban Is Not Enough", MIT Technology Review
{{citation}}: (עזרה) - Cassandra Jaramillo (15 בנובמבר 2016), "How to break it to your friends and family that they're sharing fake news", The Dallas Morning News
{{citation}}: (עזרה) - Craig Silverman; Lawrence Alexander (3 בנובמבר 2016), "How Teens In The Balkans Are Duping Trump Supporters With Fake News", BuzzFeed
{{citation}}: (עזרה) - Craig Silverman (16 בנובמבר 2016), "Viral Fake Election News Outperformed Real News On Facebook In Final Months Of The US Election", BuzzFeed
{{citation}}: (עזרה) - Taylor, Adam (26 בנובמבר 2016), "Before 'fake news,' there was Soviet 'disinformation'", The Washington Post
{{citation}}: (עזרה) - Andrew Weisburd, Clint Watts; JM Berger (6 בנובמבר 2016), "Trolling for Trump: How Russia is Trying to Destroy Our Democracy", War on the Rocks
{{citation}}: (עזרה) - Mark Scott and Melissa Eddy, Europe Combats a New Foe of Political Stability: Fake News, New York Times, February 20, 2017
הערות שוליים
- ^ Ember, Sydney (2017-04-03). "This Is Not Fake News (but Don't Go by the Headline)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-03-24.
- ^ H. Allcott; M.Gentzkow (2017), [https://web.stanford.edu/~gentzkow/research/fakenews.pdf Social Media and Fake News in the 2016 Election], 211–236. doi:10.1257/jep.31.2.211, May 3, 2017.
- ^ "What's "fake news"? 60 Minutes producers investigate" (באנגלית). נבדק ב-2018-03-24.
- ^ Elle Hunt, What is fake news? How to spot it and what you can do to stop it, the Guardian, 2016-12-17 (באנגלית)
- ^ Fake news. It's complicated., firstdraftnews.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ "The Cure for Fake News Is Worse Than the Disease". POLITICO Magazine. נבדק ב-2018-03-24.Politico. Retrieved February 19, 2017.
- ^ "The crushing anxiety behind the media's fake news hysteria". Gobry, Pascal-Emmanuel (December 12, 2016). 2016-12-12. נבדק ב-2018-03-24. . Retrieved February 19, 2017
- ^ Glenn Greenwald, Russia Hysteria Infects WashPost Again: False Story About Hacking U.S. Electric Grid, The Intercept, 2016-12-31 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "The Snarling Contempt of the Media's Fake News Hysteria | RealClearPolitics". נבדק ב-2018-03-24. Retrieved February 19, 2017.
- ^ "Fake news inquiry to be launched by MPs". BBC News (באנגלית בריטית). 2017. נבדק ב-2018-03-24. https://en.wikipedia.org/wiki/BBC_News
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כתובת, כותרת ] חסרים [ ], http://blogs.ifla.org/lpa/files/2017/01/How-to-Spot-Fake-News-1.jpg, Retrieved February 16, 2017. - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרים ריקים [ "How to Spot Fake News". Psychology Today. Retrieved November 16, 2017. ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , Sander van der Linden, Wikipedia, November 14, 2017 - ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, Poynter, September 15, 2016 (באנגלית)
- ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, Poynter, December 8, 2016. (באנגלית)
- ^ Creagh, Sunanda (17 בפברואר 2017). "How we do FactChecks at The Conversation". The Conversation (באנגלית). נבדק ב-2018-03-24.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Smith, Nicola, Taiwan Is Leading the Way in Tackling Fake News, Time, April 6, 2017 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Soroush Vosoughi, Deb Roy, Sinan Aral, The spread of true and false news online, Science 359, 2018-03-09, עמ' 1146–1151 doi: 10.1126/science.aap9559
- ^ Yaakov Lappin, Reuters admits altering Beirut photo, באתר ynet, 6 באוגוסט 2006
- ^ ערן סויסה, רויטרס עיוותה תמונות מהמשט לעזה, באתר nrg, 7 ביוני 2010
- ^ נתי טוקר, רשת פיטרה שני עובדים על רקע סרטון מבוים בבני ברק שהציג חרדי שובר את דגל ישראל, באתר TheMarker, 30 באפריל 2017
- ^ Concern over barrage of fake Russian news in Sweden. The Local, July 27, 2016
- ^ Merkel warns against fake news driving populist gains. AFP, November 23, 2016
- ^ Lewis Sanders IV, 'Divide Europe': European lawmakers warn of Russian propaganda. October 11, 2016
- ^ French Presidential Election study, 23 באפריל 2017 (באנגלית).
- ^ French social media awash with fake news stories from sources ‘exposed to Russian influence’ ahead of presidential election, באתר האינדפנדנט, 23 באפריל 2017 (באנגלית).
