לוחמה פסיכולוגית

עלון שהופץ באפגניסטן על ידי הכוחות האמריקנים בניסיון ליצור דה-לגיטימציה לארגון אל קעידה

לוחמה פסיכולוגית (בראשי תיבות: ל"פ) היא צורת לוחמה המתנהלת בדרך כלל שלא באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, אלא באמצעות מערכת מורכבת של תעמולה, שימוש צבאי רב היקף בכלים פסיכולוגים וסוציולוגים, ותמרון כלי תקשורת וזרימת מידע. מטרת הלוחמה הפסיכולוגית לפגוע ישירות ברוחו של האויב, ולהוריד את הביטחון העצמי ולפגוע ברוח הגייסות (esprit de corps) - המורל של הכוחות הלוחמים שלו , ובקרב העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.

מחלקת ההגנה האמריקנית מגדירה לוחמה פסיכולוגית (PSYWAR) כך:

"שימוש מתוכנן בתעמולה ופעולות פסיכולוגיות אחרות שמטרתו העיקרית להשפיע על הדעות, הרגשות, היחס וההתנהגות של קבוצות זרות ועוינות בדרך שמסייעת להשגת מטרה לאומית."

שיטות

הפצת עלונים באמצעות מסוק בעיראק

• תעמולה
  • חלוקת עלונים, כמו שנעשה במלחמת המפרץ, המעודדים עריקה, או פיזור עלונים מן האוויר, הקוראים להפסקת התמיכה האזרחית בכוחות הצבאיים של האויב.
  • שידורי תעמולה ברדיו, כמו למשל שידורי הלורד האו האו במלחמת העולם השנייה, או שידורים בקול ישראל בערבית (ר' להלן).
• עמעום זהות לאומית
  • שינוי שמם של ערים ומתקנים שנכבשו, כמו למשל שדה התעופה של בגדד.
• אסטרטגיית הפחדה ובעת.
  • הפצת שמועות על אסטרטגיות סודיות או נשק סודי.
• שימוש בהפחדה ואיומים באמצעות רשתות התקשורת והאינטרנט.

לוחמה פסיכולוגית תפנה בעיקר לשלושה סוגים של קהלי יעד:

1. קהל יעד ביתי – הכוונה להפעלת פעילות פסיכולוגית כלפי מערכות שלטון וכלפי ציבור מבית.
2. היריב - מערכות שלטון, צבא וקהל יעד אזרחי של היריב.
3. הזירה הבינלאומית - קהל היעד שאמור להיות נייטרלי משום שאותה לוחמה לא מכוונת אליו ישירות.

שימוש בלוחמה פסיכולוגית

השימוש בלוחמה פסיכולוגית מוזכר בתנ"ך בהקשר של מלחמת אשור ביהודה. על-פי הכתוב, נשלח רבשקה, שר דובר עברית מצבא אשור, לכרוז אל תושבי ירושלים הנצורים במטרה לשכנעם להכנע ללא קרב. גם כאשר עבדי מלך יהודה מנסים לעצור לוחמה-פסיכולוגית זו, עונה להם רבשקה בשלילה: "הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, לְדַבֵּר, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הֲלֹא עַל-הָאֲנָשִׁים, הַיֹּשְׁבִים עַל-הַחֹמָה, לֶאֱכֹל אֶת-חריהם (צוֹאָתָם) וְלִשְׁתּוֹת אֶת-שניהם (מֵימֵי רַגְלֵיהֶם), עִמָּכֶם.".‏

במלחמת וייטנאם צורף לכל גדוד אמריקאי קצין לוחמה פסיכולוגית, שתפקידו היה להדריך את קציני הגדוד כיצד לנקוט בפעולות שישברו את רוח האויב. בין היתר, האמריקאים השליכו ממטוסים תמונות של כפרים וייטנאמיים שנחרבו, ואיימו בפעולות עונשין חמורות כנגד משתפי הפעולה עם הוייטקונג.

בעשורים הראשונים לקיום המדינה שימשה תחנת קול ישראל בערבית גם ללוחמה פסיכולוגית, וכך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים - בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית.

ארגון חזבאללה השתמש בלוחמה פסיכולוגית כנגד ישראל, כאשר צילם את ההתקפות שלו על כוחות צה"ל, ושידר אותם בתחנת הטלוויזיה שלו, אל-מנאר. (עם זאת הצילומים נעשו למטרות תעמולה פנימית). הוא גם הציג לראווה בתקשורת כלי נשק ישראליים שנתפסו על ידו.

ישראל עשתה ברצועת עזה בעיקר שימוש במטסים נמוכים של מטוסי קרב מעל ריכוזי אוכלוסייה אזרחית, במטרה להפחידם ולגרום להם לנטוש את תמיכתם בארגוני טרור. אמצעי נוסף שישראל עשתה בו שימוש, הוא פרסום מעשי שחיתות של מנהיגים פלסטינים, כדי לקומם עליהם את הציבור הרחב.^{[דרוש מקור]} על פי הפרסומים פעל במסגרת חיל המודיעין ענף לו"מ (לוחמת מודיעין) עד לשנת 1999. ב-2004 הוקם גוף זה מחדש תחת השם "המרכז למבצעי תודעה" (מל"ת).‏

על פי מחקרו של ד"ר רון שלייפר ניהלו הפלסטינים מאז הסכמי אוסלו מערך נרחב של לוחמה פסיכולוגית במטרה להשגת יעדיהם. הלוחמה הפסיכולוגית כללה ערעור המוראל של החברה הישראלית, טיפוח רגשות אשמה על פגיעה באוכלוסיה אזרחית ויצירת הרתעה מפעילות נגד מבצעי פעולות הטרור.‏

ראו גם

• דיסאינפורמציה
• המרכז למבצעי תודעה

לקריאה נוספת

• רון שלייפר, לוחמה פסיכולוגית, הוצאת משרד הביטחון, 2007.

קישורים חיצוניים

• רון שלייפר, לוחמה פסיכולוגית בישראל - עיון מחדש, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים
• אתר אמריקאי על לוחמה פסיכולוגית
• ד"ר יניב לויתן, ‏לוחמה פסיכולוגית, באתר הערוץ האקדמי, 01 באפריל 2009