מארין לה פן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מארין לה פן
(5 באוגוסט 1968; Flag of France.svg ניי-סיר-סן (92), צרפת) (בת 46)
Front National 2010-05-01 n04.jpg
מארין לה פן בהפגנה של החזית הלאומית בפריס, 2010
שם בשפת המקור Marine Le Pen
מדינה החזית הלאומית
מפלגה החזית הלאומית
נשיאת החזית הלאומית
תקופת כהונה 16 בינואר 2011 (3 שנים ו-36 שבועות)
הקודם בתפקיד ז'אן-מארי לה פן

מאריון אן פרין לה פן ידועה בשם מארין לה פןצרפתית: Marion Anne Perrine Le Pen, dite Marine Le Pen; נולדה ב-5 באוגוסט 1968) היא פוליטיקאית צרפתייה, בתו הצעירה של הפוליטיקאי ז'אן-מארי לה פן. היא נבחרה לנשיאת מפלגת החזית הלאומית ב-16 בינואר 2011, ברוב של 67.65% מקולות חברי ועידת המפלגה, ובכך החליפה בתפקיד את אביה שכיהן בו במשך 39 שנים ברציפות, מאז שייסד את המפלגה ב-5 באוקטובר 1972.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה פן נולדה במחוז רמות הסן בצרפת. היא עורכת דין בהכשרתה ולמדה משפטים ב"אוניברסיטת פריז II: פנתאון - אסאס" (Université Panthéon-Assas). בשנת 1991 סיימה את התואר במשפטים, ובשנת 1992 סיימה תואר (DEA) במשפט פלילי. היא עבדה כעורכת דין מ-1992 עד 1998 וחלק מעבודתה היה כרוך בייצוג מהגרים בלתי חוקיים.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה פן הצטרפה לחזית הלאומית בשנת 1986, בגיל 18. היא כיהנה כמושלת מחוזית החל משנת 1998. בשנת 2000 הצטרפה לוועד הפועל הצרפתי. מאז 2003 כיהנה כאחת משני סגני נשיא המפלגה. בין השנים 2010-2004 כיהנה כמושלת מחוז איל-דה-פראנס, ובין השנים 2004-1998 וכן מ-2010 ועד היום, בתפקיד מושלת מחוז נור-פה דה קאלה. היא חברה בפרלמנט האירופי החל מ-2004 וראש מועצה מקומית במחוז פה-דה-קאלה מאז 2008. בשנת 2006 הופקדה על ניהול מסע הפרסום של המפלגה. כיום היא יושבת בה כחברה מתוקף תפקידה.

בעברה של לה פן מספר התבטאויות שנויות במחלוקת, בעיקר אלו הנוגעות לפשעי מלחמה. כיום התקשורת מצביעה על ניסיונותיה לשפר את תדמיתה של המפלגה. לטענתה, "החזית הלאומית" עדיין מפלגה מנודה תקשורתית. לה פן עוררה מחלוקת במהלך נאום בליון ב-10 בדצמבר 2010. דבריה הופנו נגד חסימת רחובות וכיכרות ציבוריים ברחבי צרפת (בעיקר ברובע השמונה-עשר של פריז) לתפילת המוסלמים. היא יצרה השוואה של הכיבוש הנאצי על חלקים בשטח הצרפתי, ועל כך כל התקשורת הפוליטית מתחה ביקורת חריפה. כמו כן, לה פן ידועה גם כמתנגדת להגירה, לגלובליזציה ולעניין האיחוד האירופי.

מארין לה פן יצרה הדים נוספים לאחר שתמכה בנאומו של ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון נגד שיטת המדיניות הרב-תרבותית. בנאום שנשא קמרון בוועידת הביטחון הבינלאומית במינכן בפברואר 2011 הוא טען כי המדיניות הרב-תרבותית של בריטניה משנות ה-60 של המאה ה-20 נכשלה, ומדיניות כושלת זו גרמה לקיצונים אסלאמיים לפרוח בבריטניה. לה פן טענה כי קמרון מתקרב לימין הקיצוני, אך בתגובה מפלגתו של קמרון טענה כי לה פן לא הבינה כלל את נאומו.

הופעותיה בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

להופעותיה השונות בטלוויזיה וברדיו מיוחס תפקיד חשוב בהצלחתה הפוליטית, ואישיותה מושכת בקביעות את תשומת הלב של אמצעי תקשורת בצרפת ובאירופה, לצד רייטינג גבוה, למרות שלה פן טוענת בראיונות כי מפלגתה מנודה על ידי התקשורת הכללית. היא זכתה בתקשורת בכינוי "החזית הלאומית עם שיער סינדרלה". העיתונאי הצרפתי גיום טַבָּר (Guillaume Tabard) תיאר אותה כ"תגלית של שנת 2010, תופעת מדיה חדשה". [1]

השקפותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגירה בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארין לה פן מבקשת להחיל מורטוריום על ההגירה וליישם מדיניות "צרפתית ראשונה" לגבי התעסוקה, רווחה ולינה. בשנת 2000 יושמה מדיניות ה-AME על ידי ממשלת השמאל של ליונל ז'וספן (Lionel Jospin), המעניקה טיפול רפואי חינם למהגרים לא-חוקיים. לה פן טוענת בגנות המדיניות כ"שערוריית המדינה" עקב הגדלת החור השחור בתקציב מערכת הביטחון החברתית צרפתית, ובעקבות כך היא מבקשת לבטל מיד את מדיניות ה-AME אשר לא מועילה לעם הצרפתי כלל.

לדעתה, האזרחות אינה ניתנת לחלוקה לפי לאום, ונשענת על השוויון של כל בני האדם בפני החוק. על החוק למנוע יחס מועדף על בסיס חברתי, אתני או דתי. כתוצאה מדעה זו, היא מעדיפה את ביטול חוק "אפליה מתקנת" והשבת המסלול הרגיל לאזרחות צרפתית.

כמו כן לה פן מוסיפה כי לאום עובר בירושה או צריכים להיות ראויים לו. לדעתה, התאזרחות יכולה להיות מושגת רק לאחר בדיקת יכולתו של האדם להשתלב עם עקרונות הרפובליקה הצרפתית. כדי ליישב את סוגיית ההגירה, היא תומכת ברפורמה של תקנות לאומיות על מנת להסיר אזרחות כפולה, ויוצאת נגד רכישה אוטומטית של לאומיות צרפתית. עם כל זאת לה פן מעדיפה את אכיפת החוק בכל הנוגע לאובדן של לאום. לדעתה, זר אשר אינו מכבד את חוקי צרפת, חייבים לשלול את אזרחותו הצרפתית, ובאותה מידה כל זר אשר קשור לביצוע עבירות חמורות בצרפת יש להחזירו מיד למדינתו המקורית, לארץ מוצאו.

כלכלת צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי "החזית הלאומית", מארין לה פן מתרכזת בתוכנית הכלכלית והחברתית של המפלגה, מתנגדת לסחר חופשי ולכלכלה אוטרקית, אך דוגלת בפרוטקציוניזם כדרך האמצעית וההגיונית. לדעתה, אם לוקחים בחשבון את הכלכלה כנהר סוער, אז הסחר החופשי מאפשר זרימה ללא בדיקה של המשכו ותכולתו. מארין טוענת כי כלכלה אוטרקית דומה לסכר בנהר, ואת הפרוטקציוניזם היא משווה כשער בסכר המשחרר את הזרימה לפי הצורך עם שליטה מלאה. ססמתה היא "פרוטקציוניזם זה לא כלכלה אוטרקית!!!" עמדה לא קיצונית המעדיפה את דרך האמצע. במהלך חודשי סתיו 2010 מארין לה פן מתחה ביקורת חריפה על תוכנית הפנסיה השנויה במחלוקת, אשר פותחה על ידי ניקולא סרקוזי וממשלתו הימנית. כמגנה על השירותים הציבוריים בצרפת, היא מתנגדת לתוכנית ההפרטה של ה"לה פוסט" (La Poste) שירות הדואר של צרפת. לדעתה הריווחיות שתגיע כביכול מההפרטה של שירותי הדואר, תהיה על ידי סגירת סניפים שונים של בתי דואר באזורים כפריים ברחבי צרפת, דבר שיוביל לפיטורי העובדים הרבים. עוד בנושאי ההפרטה, מארין מתנגדת נחרצות להפרטת שירותי הרווחה החברתיים בצרפת, הפרטה קיצונית אשר תיפגע ביעילותם כנותני שירות לנזקקים.

מדיניות פנים בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארין לה פן עם סטיב בריואה (Steeve Briois) בוועידת עיתונאים

מארין נשארה מחויבת לריבונות הטריטוריאלית של צרפת, כולל טריטוריות והמחלקות הצרפתיות בחו"ל . במהלך ויכוח בתחנת רדיו מקומית של העיר ז'נבה "רדיו סיטה" (Radio Cité) עם אריק ברטינה (Éric Bertinat), חבר הקונסוליה הגדולה של ז'נבה, מארין התנגדה בתוקף להצעתו כי המחלקות הצרפתיות של מחוז אן (רון-אלפ) (Ain) ושל סבואה עילית (Haute-Savoie) ישולבו עם שווייץ. מארין מדגישה את חשיבותה של הפוליטיקה המקומית, כחברת מועצה אנן־בומון בשנת 2008 (Hénin-Beaumont) מארין וחבר המועצה סטיב בריוָאה (Steeve Briois) גילמו את האופוזיציה העירונית כנגד שלושה ראשי עיר מהשמאל הפוליטי המקומי, ראש העיר ז'ראר דלונז'וויל (Gérard Dalongeville) ראש העיר דניאל דוקֵן (Daniel Duquenne) וראש העיר אז'ן ביאניס (Eugène Binaisse).

יהודי צרפת וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארין לה פן אוחזת בדעה כי יהודי צרפת הם אזרחים צרפתיים לכל דבר, וכי עליהם להישאר במדינה ולא להגר למקומות אחרים, ובמקביל על הממשלה הצרפתית למצוא פתרונות לבעיות באזורים המאופיינים באסלאם רדיקלי המהווה בעיה לתושבי המקום היהודים.

בהקשר האחריות של ממשלת וישי בצרפת של וישי בימי מלחמת העולם השנייה, בנושא שיתוף הפעולה עם הנאצים לגירוש יהודי צרפת למחנות ריכוז, היא טוענת כי אין צרפת של היום אשמה במעשי ממשלת הצללים של מלחמת העולם השנייה בצרפת.

בנוגע לישראל, לה פן מתנגדת להמשך פיתוח ההתנחלויות מעבר לקו הירוק, לטענתה הדבר לא תורם לחיזוק השקט באזור. לה פן טענה לגבי מעשי ממשלות ישראל כי "אם היו היא וחברי מפלגתה בצרפת מפרסמים דעות קיצוניות על מהגרי צרפת כמו הדעות הנאמרות בישראל, היו זוכים לגינוי קיצוני, האשמה בגזענות ודרישה למאסר על כך". ניסיונותיה השונים להגיע לישראל כחברת משלחת הפרלמנט האירופי הוכשלו על ידי השלטונות בישראל, כמו גם ניסיונותיה ליצירת קשר חדש עם הקהילה היהודית בצרפת לא עלו בידה. להפתעתה קיבלה ביקורת שונה כאשר אמר עליה הפילוסוף היהודי צרפתי אלן פינקלקראוט (Alain Finkielkraut) כי אביה ז'אן-מארי לה פן אנטישמי, אך בתו, מארין לה פן, לא אנטישמית כלל וכלל.

בחירות 1993 - 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות לנשיאות צרפת 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה פן זכתה ב 18 אחוזי תמיכה מהציבור הצרפתי בסיבוב הראשון לבחירות, דבר שהפך להישג משמעותי למפלגתה.

בחירות באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפון מערב צרפת בשנת 2009

בבחירות 2009, הוביל מרין לה פן את רשימת FN במחוז הבחירה בצפון מערב צרפת. כאן קיבלה לה פן את התוצאה הטובה ביותר מבין שבע רשימות החוץ של מפלגתה באירופה, 10 אחוזים (253,009 קולות) מצביעים וזכייה במקום אחד מעשרת המושבים של חבר הפרלמנט האירופי.

הבחירות לפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנן־בומון (Hénin-Beaumont) שנת 2007

בבחירות 2007 ייצגה לה פן את חשיבות הפוליטיקה של הבחירות המקומיות, לדברי פרשנים פוליטיים היא אישרה את נוכחותה הפוליטית בתחומי הקיפוח החברתי, כלכלה, אבטלה, ובכך העלתה את אחוזי המצביעים למפלגתה ל 25 אחוז מבלי שהתרכזה בנושאי ההגירה וביטחון.

בחירות החקיקה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות החקיקה הצרפתית 2002

בבחירות 2002 היא הייתה מועמדת במחוז הבחירה ה -13 צפון פה דה קלאי (Pas-de-Calais) אחד ממעוזי הסוציאליסטים בצרפת, ושם השיגה 32 אחוזי תמיכה בסיבוב הבחירות הסופי.

בחירות החקיקה הצרפתית 1993

בגיל 24 הייתה לראשונה מועמד לפרלמנט במחוז הבחירה 16 של פריז (הרובע ה 17 של פריז), הגיעה בסיבוב הבחירות השלישי ל 11 אחוזי תמיכה.

בחירות אזוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות אזוריות צרפת 2010

בבחירות 2010 הובילה מרין לה פן את רשימת ה FN האזורית של מחוז נור-פה דה קאלה (Pas-de-Calais) עם עמדות בנושאים אזוריים כגון בעיות חברתיות כלכליות פוליטיות ותרבותיות, וזבתה ל 22 אחוזי תמיכה.

בחירות אזוריות צרפת 2004

בבחירות 2004 הובילה את רשימותיה במחוזות איל-דה-פראנס (Île-de-France) ואו־דה־סן (Hauts-de-Seine), וזכתה ב 10 אחוזי תמיכה.

בחירות צפון פה דה קלאי 1998

בבחירות 1998 היא נבחרה מטעם רשימת ה FN בנור0-פה דה קאלה והייתה חברת המועצה האזורית במשך שש שנים (1998 - 2004).

הבחירות העירוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות המוניציפליות בצרפת 2008

באנן־בומון (Hénin-Beaumont) זכתה לה ומפלגתה ב 28 אחוזי תמיכה בשנת 2008.

הבחירות המוניציפליות בצרפת 2009

באנן־בומון זכתה לה פן ומפלגתה ב 47 אחוזי תמיכה בשנת 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]