אינטליגנציה של דגים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
יצרתי את הדף ראשונית, ובקרוב אערוך אותו, אוסיף קצת תמונות ואולי עוד קטגוריה או שתיים
תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית
(אין הבדלים)

גרסה מ־00:04, 2 בדצמבר 2019

ל"דגי פיל" יש את היחס הגבוה ביותר של אספקת חמצן למוח/גוף מבין כל בעלי החוליות הידועים

אינטליגנציה של דגים היא "...תוצאה של תהליך רכישה, אחסון בזיכרון, אחזור, שילוב, השוואה ושימוש בהקשרים חדשים במידע וברעיונות",[1] כפי שהיא מתבטאת בדגים.

לדברי חוקר הדגים קולום בראון מאוניברסיטת מקווארי, "דגים הם אינטליגנטים יותר מכפי שהם נראים. בתחומים רבים, כמו זיכרון, היכולות הקוגניטיביות שלהם משתוות או עולות על אלה של בעלי חוליות עיליים, כולל פרימטים".[2]

דגים מחזיקים שיאים במשקל המוח היחסי בקרב בעלי חוליות. לרוב מיני בעלי החוליות יש יחס מסה מוח-גוף דומה. הדג Bony-eared assfish מסדרת צלופחי-קושק ממשפחת הזלדקניים הוא בעל היחס הקטן ביותר מבין כל בעלי החוליות המוכרים.[3] מצד שני, ל"דגי הפיל" החשמליים יש את אחד מיחסי משקל מוח-גוף הגדולים מבין כל בעלי החוליות הידועים - מעט גבוהים יותר משל בני אדם – ואת יחס צריכת החמצן למוח-גוף הגבוה ביותר מבין כל בעלי החוליות המוכרים (פי שלושה מזה של בני אדם).[4]

מוח

לדגים יש לרוב מוח קטן למדי ביחס לגודל גופם בהשוואה לבעלי חוליות אחרים, לעתים קרובות אחד חלקי חמישה עשר ממסת המוח של ציפור או יונק בגודל דומה. עם זאת, לחלק מהדגים יש מוחות גדולים יחסית, ובמיוחד לדגים ממשפחת המורמיריים ולכרישים.[5]

המוחון (צרבלום) של דגי הסחוס והגרם הוא גדול ומורכב, ובעל דמיון רב לזה של זוחלים, עופות ויונקים.[6] בדגים מורמיריים (משפחה של דגי מים מתוקים מאפריקה בעלי יכולת לחוש ולייצר חשמל), המוחון גדול משמעותית משאר חלקי המוח. החלק הגדול ביותר בו הוא מבנה מיוחד הנקרא Valvula, ואחראי לעיבוד התקשורת החשמלית בין הדגים.[7]

זיכרון

מיתוס נפוץ טוען שדגים (ולעתים רק דגי זהב) מושללים יכולת זיכרון לטווח רחוק, ובגרסאות מסוימות - ליותר משלוש שניות (דמותה של דורי בסרט מוצאים את נמו הוא מחווה הומוריסטית למיתוס). אולם לא נמצא למיתוס זה ביסוס מדעי. מחקרים הראו שדגים זוכרים מידע למשך חודשים ושנים: דגי זהב זכרו מה צבע הכלי שמכיל מזון לאחר שנה, ושפמנונים זכרו קול אנושי לאחר 5 שנים.[8] שושנון אילתי זיהה את בן/ת זוגו לאחר שהורחק/ה ממנו למשך חודש.[9] דגי צלף מצליחים לזהות פרצוף אנושי מוכר בין 40 פרצופים[10] - בטבע משמש אותם הזיכרון המעולה שלהם ללמידה ממושכת מפרטים מנוסים כיצד לצלוף מים בחרקים כדי להפילם אל המים ולאוכלם. דגי אלתית אדומה, שבטבע זוכרים את המסלול אל הערוץ בו נולדו 5 שנים אחרי שהגיעו לאוקיינוס, זכרו שאיתותי אור מסמנים מזון זמין לאחר 8 חודשים.[11] דגים יכולים ללמוד לחמוק מרשתות נגררות – ולזכור זאת 11 חודשים לאחר מכן,[12] וניסויים מצאו שהם משתפרים בפיתרון בעיות מבוך.[13] דגי גובי יוצרים בשעות הגאות מפות מנטליות של תצורות הסלעים באזור החוף, כך שבשעות השפל הם יכולים לקפוץ בדייקנות מבריכה לבריכה, מבלי לנחות אף פעם על סלע יבש.[14] דגים מסוגלים גם להכליל על סמך מספר רב של זכרונות: כך למדו דגי זהב[15] וקרפיונים[16] להבחין בין יצירות מוסיקליות מז'אנרים שונים (קלאסית או ג'אז, למשל).[17]

שימוש בכלים

שימוש בכלים נחשב כמדד לאינטליגנציה גבוהה בבעלי חיים. יש מספר דוגמאות לשימוש בכלים בקרב דגים, אך השימוש מוגבל כנראה בעיקר בשל היעדר ידיים - מה שמותיר להם אפשרות לאחוז בכלים רק באמצעות פיהם.[18] כמה מיני שפתוניים אוחזים בפיהם צדפות ומטיחים אותם כנגד סלע (המשמש כ"סדן") כדי לפצח אותן.[19] התנהגות זו תועדה לראשונה בווידאו בשפתניב כתום-נקודות.[20] הדג תועד מעיף חול כדי לחשוף את הצדפה, לוקח אותה בפיו ושוחה איתה לעבר סלע קבוע המשמש לו כסדן יעיל (מעידים על כך סימני השחיקה ושאריות הצדפות), ומפצח אותה לאחר מספר נסיונות. דגי צלף משתמשים בזרם מים שהם מתיזים מפיהם כדי להפיל חרקים למים ולאכול אותם. הם לומדים, בעיקר מתצפית בפרטים מנוסים, להתאים את הכמות, העוצמה והזווית של זרם המים לגודל החרק ולמהירות וכיוון תנועתו.[21][22] דגי אלמוגית ממינים מסוימים נוהגים לנקות משטח סלעי לפני שהם מטילים עליו ביצים באמצעות יניקה והתזה של חול על הסלע.[23] נצרניים מתיזים מים על קיפודי ים כדי להפוך אותם ולחשוף את צדם הפגיע.[24] טריגוני נהרות יוצרים זרמי מים בעזרת סנפיריהם כדי לשאוב מזון מתוך צינורות PVC. דגים יוצרים גומחות ותלוליות על קרקעית הים, לרוב למשיכת נקבות, בעזרת חול, צדפים וקונכיות. דגי נפוחית מסוימים יוצרים ציורים מורכבים על החול. יבשתנים בונים ומתחזקים רשת מפותחת של מחילות מאווררות להטלת ביצים ולמחסה.

אינטליגנציה חברתית

דגים יכולים לזכור מאפיינים של דגים אינדיבידואליים אחרים, כמו התנהגותם בעבר, ולשנות את התנהגותם בהתאם לכך. כך למשל הם יכולים להתרחק מיריבים שהביסו אותם בעבר, ולגלות סובלנות לשכנים מוכרים לטריטוריה.[25] דגים יכולים גם להיות מודעים לכך שדגים מסוימים צפו בהם בעבר. בניסוי שנערך על דגי קרב סיאמיים, הביאו זכרים להילחם מול נקבה. לאחר מכן ניתנה לכל אחד מהם בנפרד האפשרות לשהות במחיצת שתי נקבות, שאחת מהן צפתה בקרב. הזכר המנצח בילה זמן שווה עם שתי הנקבות, ואילו המפסיד העדיף את חברת הנקבה החדשה, ונמנע מחברת הנקבה שחזתה במפלתו.[26]

שיתוף פעולה

שיתוף פעולה מעיד על גמישות מחשבתית ועל יכולת תכנון - מרכיבים חשובים של אינטליגנציה. יש דוגמאות רבות לשיתופי פעולה גמישים (לא מוכתבים גנטית) בין דגים, כולל בין דגים ממינים שונים.[27] בים סוף תועדו צמדים של דקר (roving coral grouper) וצלופח (ניבן ענקי) משתפים פעולה: כשדקר מזהה טרף שמסתתר בנקיק שהוא לא יכול להגיע אליו, הוא מבקר לעתים צלופח במחילת השינה שלו, ומנענע את ראשו במחווה גופנית המהווה הזמנה להצטרף אליו לציד, לעתים תוך מחווה מכוונת לעבר המקום בו מסתתר הטרף. לעתים הצלופח זוכה בטרף ולעתים הדקר אוכל אותו כשהוא נמלט מהמחסה שהצלופח נכנס אליו.[28] גם דגי דוקרן נמרי תועדו עושים זאת. הם גם לומדים להעדיף במהירות לפנות לצלופחים אינדיבידואליים שנטו יותר לשתף איתם פעולה בעבר.[29] שיתוף פעולה דומה תועד גם בין דגי דקר ותמנונים.

למידה חברתית

דגים יכולים ללמוד לבצע משימות מסוימות גם בלי התנסות אישית, אלא מצפייה בלבד באחרים מבצעים אותן, לרוב פעמים רבות. זה נקרא העברה תרבותית או למידה חברתית. כך למשל, דגים יכולים ללמוד מסלול מסוים לאחר שעקבו אחר מנהיג מנוסה מספר פעמים. במחקר אחד אימנו דגי גופי לשחות דרך חור שמסומן באדום ולהתעלם מחור שמסומן בירוק כדי להשיג מזון. כשצורף לקבוצה המאומנת דג חדש שלא אומן, הוא למד מהדגים האחרים לבחור בחורים האדומים – ודבק בכך גם כשנותר לבדו, וגם כאשר היה מזון זמין מעבר לחור הירוק.[30] בטבע, דגי שונית ממשפחת הגממיתיים לומדים בהיותם דגיגים את הנתיבים המסורתיים מאתרי האכילה הלילית שלהם בריף לאתרי המנוחה המשמשים אותם במהלך היום. אם קבוצה של 10-20 דגיגים מסומנת ומושתלת באוכלוסייה אחרת מאותו מין, הדגיגים עוקבים אחרי המקומיים לאורך מה שעבורם הוא מסלול חדש; אם לאחר יומיים מורחקים כל המקומיים – הדגיגים ממשיכים לדבוק במסלולים ובמקומות האכילה והקינון שלמדו מהם (גם כשהיו מקומות ומסלולים טובים לא פחות, למשל לדעת קבוצות דגי ביקורת שהוכנסו לאזור ללא "מדריכים").[31] מחקרים גילו שדגים רבים לומדים מבני להקתם מפני איזה יצורים יש לפחד - כשהם "נדבקים" בתגובת הפחד של חבריהם - ומאמצים אותה להבא.[32]

דגי נקאי

דגי נקאי מציעים שירותי ניקוי, הסרת טפילים, טיפול בפצעים, ניקוי שיניים, עיסוי והרגעת מתחים ל"לקוחות" (ממינים אחרים), לרוב בתחנות ניקוי קבועות. תצפיות ומחקרים רבים נערכו על תופעה זו בשנים האחרונות, ומעריכים כי היא מעידה על יכולות קוגניטיביות מפותחות גם מצד הלקוחות וגם מצד ספקי השירות. יחסי הניקוי מעוגנים במסגרת סוג של "אמנה חברתית" תת-ימית חזקה: מעולם לא תועד דג הורג נקאי או אוכל אותו, למרות עימותים שמתפתחים לא פעם סביב נשיכה מכאיבה. מחקרים גילו כי דגים מעדיפים לא לבקר שוב בתחנת ניקוי בה ראו "שירות גרוע" ניתן לדג אחר (למשל נקאי שאכל מוקוס, ריר-מגן, ולא רק עור מת וטפילים וגרם תגובת כאב ללקוח).[33] נראה גם שהנקאים מודעים לכך היטב – כי חשוב להם לשמור על המוניטין הטוב של תחנת הניקוי שלהם; נמצא כי דגי נקאי עושים עבודה טובה וזהירה יותר כשיש יותר לקוחות שממתינים וצופים בהם.[34]

מחקר שפורסם ב-2019 אף מצא שדגי נקאי מסוגלים לזהות את עצמם במראה, יכולת שנחשבת כמעידה על מודעות עצמית, וזוהתה עד כה רק בקרב מינים מעטים של יונקים ועופות שנחשבים כאינטליגנטיים במיוחד.[35]

משחק

דגים נצפו ותועדו משחקים מיוזמתם, בטבע ובמעבדות ניסויים, ככל הנראה רק לשם ההנאה שבכך. דגים בים שמתקרבים לצוללנים נהנים פעמים רבות "לרכב" על בועות האוויר הנפלטות מהם. דג-פיל באקווריום במעבדה תועד משליך כדור אלומניום קטן לצינור היוצא מפילטר האקווריום, מניח לזרם להדוף את הכדור ואז חוזר על הפעולה.[36] דגי אמנון בשבי תועדו משחקים 1,400 פעמים בטלטול מדחום צף.[37]

הערות שוליים

  1. ^ Lloyd G. Humphreys, The construct of general intelligence, Intelligence 3, 1979-04-01, עמ' 105–120 doi: 10.1016/0160-2896(79)90009-6
  2. ^ Brown, Culum, Animal minds: Not just a pretty face, New scientist 2451, 2004, עמ' 42-43
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Acanthonus armatus, a deep-sea teleost fish with a minute brain and large ears, Proceedings of the Royal Society of London. Series B. Biological Sciences 230, 1987-03-23, עמ' 257–265 doi: 10.1098/rspb.1987.0018
  4. ^ Nilsson, Göran E., Brain And Body Oxygen Requirements Of Gnathonemus Petersii, A Fish With An Exceptionally Large Brain, The Journal of Experimental Biology 199 (3), 1996, עמ' 603–607
  5. ^ Elodie Hudson, HELFMAN, G. S., COLLETTE, B. B. FACEY, D. E. 1997. The diversity of fishes. 528 pp. Blackwell Science: Oxford. ISBN 0 86542 256 7 (hard cover), Animal Conservation 1, 1998-05, עמ' 151–151 doi: 10.1017/s1367943098000092
  6. ^ Curtis C. Bell, Victor Han, Nathaniel B. Sawtell, Cerebellum-Like Structures and Their Implications for Cerebellar Function, Annual Review of Neuroscience 31, 2008-06-17, עמ' 1–24 doi: 10.1146/annurev.neuro.30.051606.094225
  7. ^ Zhigang Shi, Yueping Zhang, Johannes Meek, Jiantian Qiao, The neuronal organization of a unique cerebellar specialization: The valvula cerebelli of a mormyrid fish, Journal of Comparative Neurology 509, 2008, עמ' 449–473 doi: 10.1002/cne.21735
  8. ^ Stéphan G. Reebs, Long-term memory in fishes, howfishbehave.ca, ‏2008
  9. ^ Hans W. Fricke, Öko-Ethologie des monogamen Anemonenfisches Amphiprion bicinctus (Freiwasseruntersuchung aus dem Roten Meer), Zeitschrift für Tierpsychologie 36, 2010-04-26, עמ' 429–512 doi: 10.1111/j.1439-0310.1974.tb02135.x
  10. ^ Cait Newport, Guy Wallis, Yarema Reshitnyk, Ulrike E. Siebeck, Discrimination of human faces by archerfish ( Toxotes chatareus ), Scientific Reports 6, 2016-06-07, עמ' 1–7 doi: 10.1038/srep27523
  11. ^ Robert M. Tarrant, Rate of Extinction of a Conditioned Response in Juvenile Sockeye Salmon, Transactions of the American Fisheries Society 93, 1964, עמ' 399–401 doi: 10.1577/1548-8659(1964)93[399:ROEOAC]2.0.CO;2
  12. ^ Culum Brown, Familiarity with the test environment improves escape responses in the crimson spotted rainbowfish, Melanotaenia duboulayi, Animal Cognition 4, 2001-10-01, עמ' 109–113 doi: 10.1007/s100710100105
  13. ^ Tyrone Lucon-Xiccato, Angelo Bisazza, Complex maze learning by fish, Animal Behaviour 125, 2017-03-01, עמ' 69–75 doi: 10.1016/j.anbehav.2016.12.022
  14. ^ Gemma E. White, Culum Brown, A comparison of spatial learning and memory capabilities in intertidal gobies, Behavioral Ecology and Sociobiology 68, 2014-09, עמ' 1393–1401 doi: 10.1007/s00265-014-1747-2
  15. ^ Makali Haines, Sophia Hallam, Human Music Genre Recognition in Goldfish, https://digitalcommons.owu.edu, ‏25.4.2019
  16. ^ Ava R. Chase, Music discriminations by carp (Cyprinus carpio), Animal Learning & Behavior 29, 2001-11-01, עמ' 336–353 doi: 10.3758/BF03192900
  17. ^ כמעט תמיד משקפות כותרות המחקרים והפרסומים אודותיהם (דוגמת 'דגים זוכרים במשך 11 חודשים') לא את הטווח המקסימלי בו נשמרים זכרונות הדגים - שכמעט ולא נבדק - אלא את טווח מועדי הבדיקה עליו הוחלט מלכתחילה, בעיקר מטעמי נוחות החוקרים והרצון לפרסם את הממצאים בתוך זמן סביר מתחילת הניסוי. במקרים שנערכו ניסויים חוזרים בפרקי זמן ארוכים יותר - התוצאות לא השתנו משמעותית.
  18. ^ Culum Brown, Tool use in fishes, Fish and Fisheries 13, 2012, עמ' 105–115 doi: 10.1111/j.1467-2979.2011.00451.x
  19. ^ G. Bernardi, The use of tools by wrasses (Labridae), Coral Reefs 31, 2012-03-01, עמ' 39–39 doi: 10.1007/s00338-011-0823-6
  20. ^ Video shows first tool use by a fish, scienceblog.com, ‏‏14 April 2018
  21. ^ Thomas Schlegel, Christine J. Schmid, Stefan Schuster, Archerfish shots are evolutionarily matched to prey adhesion, Current Biology 16, 2006-10-10, עמ' R836–R837 doi: 10.1016/j.cub.2006.08.082
  22. ^ Stefan Schuster, Saskia Wöhl, Markus Griebsch, Ina Klostermeier, Animal Cognition: How Archer Fish Learn to Down Rapidly Moving Targets, Current Biology 16, 2006-02-21, עמ' 378–383 doi: 10.1016/j.cub.2005.12.037
  23. ^ Miles H. A. Keenleyside, Diversity and Adaptation in Fish Behaviour, Berlin Heidelberg: Springer-Verlag, 1979, Zoophysiology. (באנגלית)
  24. ^ Redouan Bshary, Wolfgang Wickler, Hans Fricke, Fish cognition: a primate's eye view, Animal Cognition 5, 2002-03-01, עמ' 1–13 doi: 10.1007/s10071-001-0116-5
  25. ^ Stéphan G. Reebs, Social intelligence in fishes, ‏2010
  26. ^ Michael Kidd, Brodie Herb, Suzanne Biron, COURTSHIP BY SUBORDINATE MALE SIAMESE FIGHTING FISH, BETTA SPLENDENS: THEIR RESPONSE TO EAVESDROPPING AND NAÏVE FEMALES, Behaviour 140, 2003-01-01, עמ' 71–78 doi: 10.1163/156853903763999908
  27. ^ Stéphan G. Reebs, Cooperation in fishes, ‏2014
  28. ^ Redouan Bshary, Andrea Hohner, Karim Ait-el-Djoudi, Hans Fricke, Interspecific Communicative and Coordinated Hunting between Groupers and Giant Moray Eels in the Red Sea, PLOS Biology 4, 2006-05-12, עמ' e431 doi: 10.1371/journal.pbio.0040431
  29. ^ Alexander L. Vail, Andrea Manica, Redouan Bshary, Fish choose appropriately when and with whom to collaborate, Current Biology 24, 2014-09-08, עמ' R791–R793 doi: 10.1016/j.cub.2014.07.033
  30. ^ KEVIN N Laland, KERRY Williams, Shoaling generates social learning of foraging information in guppies, Animal Behaviour 53, 1997-06-01, עמ' 1161–1169 doi: 10.1006/anbe.1996.0318
  31. ^ Gene S. Helfman, Eric T. Schultz, Social transmission of behavioural traditions in a coral reef fish, Animal Behaviour 32, 1984-05-01, עמ' 379–384 doi: 10.1016/S0003-3472(84)80272-9
  32. ^ Adam L. Crane, Maud C. O. Ferrari, Minnows trust conspecifics more than themselves when faced with conflicting information about predation risk, Animal Behaviour 100, 2015-02-01, עמ' 184–190 doi: 10.1016/j.anbehav.2014.12.002
  33. ^ Redouan Bshary, Daniel Schäffer, Choosy reef fish select cleaner fish that provide high-quality service, Animal Behaviour 63, 2002-03-01, עמ' 557–564 doi: 10.1006/anbe.2001.1923
  34. ^ Redouan Bshary, Biting cleaner fish use altruism to deceive image–scoring client reef fish, Proceedings of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences 269, 2002-10-22, עמ' 2087–2093 doi: 10.1098/rspb.2002.2084
  35. ^ Masanori Kohda, Takashi Hotta, Tomohiro Takeyama, Satoshi Awata, Cleaner wrasse pass the mark test. What are the implications for consciousness and self-awareness testing in animals?, bioRxiv, 2018-08-21, עמ' 397067 doi: 10.1101/397067
  36. ^ Gene S. Helfman ,Bruce B. Collette, Fishes : The Animal Answer Guide, www.bookdepository.com, ‏2011
  37. ^ Gordon M. Burghardt, Vladimir Dinets, James B. Murphy, Highly Repetitive Object Play in a Cichlid Fish (Tropheus duboisi), Ethology 121, 2015, עמ' 38–44 doi: 10.1111/eth.12312
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אינטליגנציה_של_דגים&oldid=26790156"