מוצאים את נמו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוצאים את נמו
Finding nemo hebrew.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Finding Nemo
בימוי: אנדרו סטנטון
הפקה: אלברטו גרימלדי
תסריט: אנדרו סטנטון
בוב פטרסון
דייוויד ריינולדס
עריכה: דייוויד איאן סלטר
שחקנים ראשיים: אלן דג'נרס
אלברט ברוקס
ווילם דפו
מוזיקה: תומאס ניומן
צילום: שרון קלהאן
ג'רמי לסקי
חברת הפצה: חברת וולט דיסני וחברת פיקסאר
הקרנת בכורה: 30 במאי 2003
משך הקרנה: 100 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 94,000,000‏$
הכנסות: 864,625,978‏$
פרסים: פרס אוסקר לסרט המונפש הטוב ביותר
הסרט הבא בסדרה: מוצאים את דוגי (2015)
דף הסרט ב-IMDb

מוצאים את נמו הוא סרט קולנוע מונפש מבית אולפני דיסני ופיקסר משנת 2003. הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט המונפש הטוב ביותר לשנת 2003 והיה לאחד מסרטי האנימציה המצליחים והנודעים ביותר בהיסטוריה. הסרט אף שבר שיא כאשר יצא למכירה בפורמט ה-DVD, עת מכר 8 מיליון עותקים ביום אחד.‏[1]

ב-14 בספטמבר 2012 הופצה בבתי הקולנוע בארצות הברית ובמס' מדינות נוספות גרסת תלת מימד לסרט, עמה הופץ סרט האנימציה הקצר של פיקסאר "פרטיזאורס רקס", המספר על קורותיה של הדמות רקס הדינוזאור מ"צעצוע של סיפור" במסיבת אמבטיה.

באפריל 2013 הכריזה אלן דג'נרס, שהעניקה את קולה לדמותה של דורי ("דוגי" בגרסה העברית), בתוכנית הטלוויזיה שלה, כי סרט המשך בשם "מוצאים את דורי" יצא לאקרנים ב-25 בנובמבר 2015.‏[2]

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבורי הסרט הם דגים מואנשים, בראשם שני דגי שושנון: נמו ואביו הדאגן מרלין (נקרא בגרסה העברית ברדג). שניהם מתגוררים בתוך שושנת ים הגדלה בשונית אלמוגים מרהיבה ביופיה אי שם בחופי אוסטרליה.

כאשר נמו הולך לבית הספר לראשונה הוא מתרחק יתר על מידה בדרכו, ונלכד על ידי רופא שינים צולל הלוקחו כדג נוי לאקווריום שבמרפאתו.

מרלין מתחיל בחיפושים אחר בנו האובד ומוצא בדרכו את דורי (דוגי בגרסה העברית), דגה ידידותית אך שכחנית המתנדבת לעזור לו בחיפושיו אחר בנו. בדרכם הם מוצאים את משקפתו של הצולל, ועליו כתוב כתובתו. דורי מתבררת באופן מפתיע כמי שיודעת לקרוא אנגלית, כך מתוודעים הם שנמו נמצא בסידני. השניים עוברים בדרכם הרפתקאות רבות, הכוללים מפגש עם כרישים תרבותיים שכמעט נגמר באסון, תמרון מסוכן בתוך להקת מדוזות, שיט על גבי צבי ים ושהייה בתוך לועו של לוויתן ענק.

בתוך כך נמו מוצא חברים חדשים באקווריום שבמרפאתו של רופא השיניים, הם עורכים לו קבלת פנים חגיגית והוא מתחבב עליהם במהירות. אך מיד מתברר שהרופא הועיד את נמו כמתנה לאחייניתו המופרעת, מה שעלול לגרום למותו המיידי. לאחר תוכנית בריחה שכשלה, נמו ניצל בזכות תושייתו של מנהיג הדגים, והוא צולל דרך תעלות הביוב היישר לאוקיינוס הגדול.

במקביל אביו מרלין וחברתו דורי ניצלים מסכנות שונות בעזרתו של שקנאי, ידידם של דגי האקווריום, לבסוף מצליחים השניים להתאחד, אך במהרה נלכדים ברשת דייגים. נמו, אשר עד ההרפתקה היה תלוי לגמרי באביו, למד בעזרת חברים אשר פגש באקווריום מרפאת השיניים כיצד להסתדר בכוחות עצמו ובעת זו משתמש ביכולתיו אלו כדי להציל אותו ואת אביו.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקדש לגלן מקווין, אנימטור של פיקסאר, אשר נפטר כתוצאה ממלנומה באוקטובר 2002, שבעה חודשים לפני יציאת הסרט.

מסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסר החשוב ביותר שמעביר הסרט, לדעת מרבית מבקריו, הוא ההסתכלות החדשה שהוא נותן על חיי דגי הנוי, מתוך נקודת המבט של הדג. הוא ממחיש את התעללות בני האדם לכאורה, בבעלי החיים, בכך שהופך את השעשועים היום יומיים של ילדים, כמו "רשת קטנה", "צלילה" ו"דגי נוי", להתעללות מרושעת ואכזרית וחטיפה הדגים מחיק הוריהם.

הסרט מתאר את מראה הצולל המופיע במפתיע מעבר למדרון השונית, כדמות מפלצתית הזורעת אימה על פניהם של הדגים, אפילו צילומם של הדגים גורם לטשטוש זמני.

כמו כן הוא מראה את הילדה האוחזת בדג בתוך שקית ניילון קטנה ותמימה, כאויב נוראי המאיים על חייהם של שוכני האקווריום.

מבחינה מסוימת הוא מתאר תופעה של הינזרות מאכילת דגים וצמחוניות, בכך שחבורת כרישים רצחנית מתכנסת להכרזת הימנעותם מאכילת דגים בסיסמה "דגים הם חברים ולא מזון".

הסרט מתאר גם את צייד הדגים בנימה השמדתית, בכך שרשת דייגים ענקית מאיימת לצוד כמות עצומה של דגים ונמו בתוכם, הדגים נראים נואשים וחסרי אונים בשעה שהדייגים עסוקים בצייד בשלווה.

מדבבי הגרסה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבב\ת דמות
ליאור זוהר זרחין ברדג (במקור מרלין)
רמה מסינגר דוגי (במקור דורי)
אבינועם עמית יוסף נמו
אוהד שחר גיל
שפרירה זכאי ברברה (וכן בימוי הדיבוב)
איציק סיידוף גורגי / דולפין
מיכה אוזין סליאן בלוני / תמנון
אלי גורנשטיין מורה הדגים / ז'אק
שמעון כהן נייג'ל / מנהיג דגי סלמון
סיון שביט דבי / קורל
עמי מנדלמן קראש / קולות רקע
דב רייזר קולות רקע
יורם יוספסברג ברוס / קולות רקע
עפרון אטקין רופא השיניים / עוגן / קולות רקע
זיו זוהר מאיר קולות רקע

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מוצאים את נמו" שובר שיאים, באתר ynet‏, 6 בנובמבר 2003
  2. ^ סרטונים אלן דג'נרס מכריזה על סרט ההמשך "Finding Dory", בערוץ של תוכניתה של דג'נרס באתר YouTube



פרס אוסקר לסרט המונפש הטוב ביותר

שרק (2001) • המסע המופלא (2002) • מוצאים את נמו (2003) • משפחת סופר-על (2004) • וולאס וגרומיט והארנב הקטלני (2005) • תזיזו ת'רגליים (2006) • רטטוי (2007) • וול-E ‏(2008)
למעלה • (2009) צעצוע של סיפור 3 (2010) • רנגו (2011) • אמיצה (2012) • לשבור את הקרח (2013)