צדפות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח לא אנציקלופדי, מחסור בקישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Information-silk.svgצדפות
Haeckel Acephala.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: רכיכות
מחלקה: צדפות
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bivalvia
צדפת ענק בים סוף
צדפות בחוף הים
צדפות מסוג אוסטראה המשמשות למאכל

דו-קְשָׂווֹ‏תִים המוכרים יותר כצְדָפוֹת (שם מדעי: Bivalvia; ריבוי מן צִדְפָּה) היא מחלקה המכילה מינים רבים של רכיכות ימיות בממדים שונים המאופיינות בקונכייה בעלת שני חלקים (הנקראים קשוות, ומכאן שם המחלקה) סימטריים פחות או יותר, שבתוכה מצוי גופה הרך של הצדפה ואיבריה הפנימיים. הצדפות נפוצות בסביבות מימיות בלבד.

לצדפות אין רדולה - מעין סרט שיניים המשמש רכיכות אחרות לשחיקת מזונן, ולכן הן שואבות לתוכן חלקיקי צמחייה ובעלי חיים זעירים מהמים, והזימים, המשמשים גם לזיקוק חמצן מהמים, מסננים את הראוי לאכילה.

מינים ומגוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים 20,000 מיני צדפות בקירוב, רובן מצויות בסביבות מים מלוחים ומיעוטן בסביבות מים מתוקים (בעיקר נחלים). במים, חלק ממיני הצדפות נמצא רוב הזמן על קרקעית הים החולית או מחופרות בה, ואילו מינים אחרים שוהים על גבי סלעים המונחים על הקרקעית. צדפות רבות נמצאות רוב חייהן במצב נייח וממעטות מאוד לזוז (אם בכלל), אם כי חלקן נעות במים.

20,000 מיני הצדפות מגוונים מאוד בגודלם. לצד מינים קטנים מאוד, ישנם כאלה שמשקלם מגיע לעשרות קילוגרמים. דוגמה מובהקת למין גדול כזה היא צדפת הענק (Tridacna gigas) שיכולה להגיע למשקל העולה על 180 קילוגרם ולאורך של 1.5 מטרים. גם תוחלת החיים מגוונת מאוד, החל מזמן קצר יחסית ועד עשרות ואפילו מאות שנים אצל מינים שונים (למשל, גילה של הצדפה מינג חושב ל-507 שנים). לצדפות מחזור דם פתוח. הנפרידיום (איבר שתפקידו להפריש פסולת מהגוף אצל חסרי חוליות רבים) מסלק מהגוף את חומרי הפסולת. האיברים הפנימיים נמצאים, בצורה דחוסה יחסית, בתוך חלל אחת הקשוות.

בציבור הרחב, ה"צדפות" האופייניות הן רחבות, ועשויות שני חלקים, אך במחלקת הדו קשוותיים מינים שונים בצורות שונות. במינים מסוימים נעשה שימוש לבישול מאכלי ים, דוגמת מרק צדפות, רוטב צדפות או צ'אודר צדפות. חלק קטן יחסית ממיני הצדפות יכול להפיק פנינים, המשמשות אצל האדם כאבני חן. הפנינה נוצרת מגרגיר חומר אורגני, גירוי כלשהו או גרגיר חול הנכנס לתוך הצדפה. בתגובה לגירוי, הצדפה מפרישה חומר אורגני העוטף את הגרגיר ונערם עד שנוצר עם הזמן כדור מבהיק ומרהיב ביופיו.

הצדפות הופיעו לראשונה במפץ הקמבריוני שהתרחשה לפני 542 עד 530 מיליוני שנים, אז הופיעו צורות חיים רבות בכדור הארץ.

מראה והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצדפות אין ראש הנושא משושים ועיניים כמו אצל שאר הרכיכות, יש להן רגל חדה דמוית יתד הנשלחת מבין הקשוות. יש מינים של צדפות דוגמת האוסטריה הנאכלת והפנינית הפשוטה, שהן חיות ישיבות הנצמדות למצע באמצעות רגלן. גוף הצדפה בנוי גוש של איברים פנימיים ועליהם מונחים שני זוגות של זימים. את כל הרקמות הרכות עוטפת הגלימה — רקמה המפרישה את הקונכייה. הזימים המזרימים את מי הנשימה, מסננים במינים רבים מתוך מי הנשימה את מזונה של הצדפה – חלקיקים של חומר אורגני רקבובי ובעלי חיים זעירים. בעונת הרבייה מפרישות הצדפות למים תאי זרע ותאי ביצה רבים, במים מתרחשת הפריה חיצונית ולאחר מכן בוקעות פגיות רשניות השוחות במים ואחר עוברות גלגול לבוגרים ושוקעות על קרקעית הים או האגם.

צדפת הנחלים, נמנית עם צדפות המים המתוקים ובארץ אפשר לראותה בשמורת החולה ובכנרת. קשוותיה מפוזרות לכל אורך החופים. מעניינת רבייתן של צדפות אלה. הביצים מופרות בתוך חלל הגלימה של הנקבה וכאן הן מתפתחות לפגיות, נקבה המחזיקה פגיות, רגישה לכל תנועה סביבה וכשמזדמן לידה אחד הדגים היא סוגרת בחוזקה את קשוותיה ופולטת סילון של מים שבו מצויות הפגיות, אלה נצמדות לדג, חודרות לתוך עורו וכאן הן מתפתחות עד שלב מסוים. בגמר גידולן הן יוצאות מגופו ושוקעות אל קרקעית הנחל, שם הן הופכות לצדפות בוגרות.

הפנינית: הפנינית הנפוצה בימים הטרופיים היא המפורסמת שבצדפות והרבה סיפורים ואגדות נרקמו סביבה, גודל קשוותיה של צדפה זו 30-40 ס"מ, צבען ירקרק מבחוץ ומבריק כספי מבפנים, החומר המבריק נקרא דר או אם הפנינה. בצדפה זו מתפתחות פנינים בתוך גלימתה. בים האדום מצויות פניניות בעומק 5-6 מטר ובאחדות מהן נמצאו פנינים. בדרום הים האדום ובמקומות רבים באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט יש דולי פנינים רבים הצוללים בים, לפעמים אף בין כרישים כדי לדלות את הפנינים. כאשר גוף זר דוגמת גרגר חול, חודר לתוך גופה של הפנינית וגורם לגירוי חזק, גלימת הצדפה עוטפת את הגוף המציק ומתחילה להפריש עליו שכבות של דר שהוא גיר גבישי ומבריק, עם הזמן הולך גוש הדר וגדל עד שנוצרת פנינה. צורתה של הפנינה לרוב כדורית אך לעתים היא דמוית ביצה, צבעה לבן, אפור או וורדרד. ערכה של הפנינה נקבע על פי גודלה, צבעה וצורתה. ערכן של פנינים גדולות ומבריקות מגיע לאלפי דולרים.

מסרקים, ליביות, תיבות נוח ועוד סוגים ומינים רבים של צדפות חיים בתוך הטין בקרקעית הים. לכל אחת מן הצדפות יש צורה וצבע מיוחדים, מרבות מהן מייצרים עד היום כפתורי צדף. כוכבי הים הן אויביהן של המסרק והליביה וטורפים אותם בכל פה. לצדפות אלו יש עיניים זעירות לאורך שפת גלימתן ובאמצעותן הן מבחינות בכוכב הים המתקרב אליהן, אז הן פותחות וסוגרות את קשוותיהן במהירות רבה ויוצרות בדרך זו סילוני מים ההודפים אותן קדימה וכך הן נמלטות מאויבן.

צדפות הענק נפוצות מאוד בשוניות האלמוגים בימים הטרופיים. לרב הן צמודות למקומן, קשוותיהן פתוחות ומכוסות בשפת הגלימה הבשרנית והצבעונית, על כל מגע או תנועה מגיבות צדפות אלה בכיווץ גלימתן ובסגירת קשוותיהן החזקות. החוקרים גילו שבתוך רקמת הגלימה מצויים חללים ובהם ציבורים של אצות החיות חיי שיתוף עם הצִדפּה. תודות לפעולה ההטמעה של אצות אלה, מתנקה גוף הצדפה מחלק מן הפסולת שהוא מפריש ונוסף על כך מקבלת הצדפה מן האצות תוספת של חמצן ואולי גם של מזון. האצות השיתופיות מסייעות לצדפּת הענק גם לבנות את קוֹנכייתה.

צדפות קודחות – הן קבוצה מיוחדת של מינים החיים בתוך גופים מוצקים שונים עמן נמנה תמר הים, צדפה חומה ומוארכת שאורכה עד 6 ס"מ הקודחת בתוך אבנים וסלעי גיר שבים, בייחוד במים רדודים, באמצעות חומצה שהיא מפרישה מבלוטה מיוחדת. קשוותיה מצופות בחומר קרני המגן עליהן מפני החומצה, יש גם צדפות הקודחות בעץ בעזרת קשוותיהן וגורמות נזקים לסירות ולספינות העשויות עץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלר, י., 2011, רכיכות הים של ארץ ישראל - אורחות חיים, הוצאת אלון ספר, ירושלים, 323 עמודים
  • הלר, י., 1993, שבלולי ארץ ישראל - אורחות חיים ומגדיר, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 260 עמודים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צדפות בוויקישיתוף