תוכי ים אטלנטי – הבדלי גרסאות
Eleanor848 (שיחה | תרומות) הרחבה, הרחבה |
Eleanor848 (שיחה | תרומות) הוספת מקודות מידע |
||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
== רקע והיסטוריה אבולוציונית == |
== רקע והיסטוריה אבולוציונית == |
||
ציפורים ([[עופות|Aves]]) החלו להופיע בכדור הארץ לפני כ-150 מיליון שנים. מתוך הציפורים התפתחו תת סדרות ומשפחות רבות של ציפורים, וביניהן התפתחו תוכי הים האטלנטיים עם שם כינוי נפוץ- Puffins. הפאפינים האטלנטיים הינם ציפורי ים קטנות אשר שייכות למשפחת האלקיים ([[אלקיים|Alcidae]] (auk. הם ידועים כ-Clowns of the Sea, וגם כ- Sea Parrots. השם המדעי של הפאפינים האטלנטיים הוא [[תוכי ים|Fratercula]] Arctica. מינים מאותה משפחה הדומים לפאפין האטלנטי כוללים: Horned Puffin, Tufted Puffin, Parakeet Auklet, Rhinoceros Auklet |
ציפורים ([[עופות|Aves]]) החלו להופיע בכדור הארץ לפני כ-150 מיליון שנים. מתוך הציפורים התפתחו תת סדרות ומשפחות רבות של ציפורים, וביניהן התפתחו תוכי הים האטלנטיים עם שם כינוי נפוץ- Puffins. הפאפינים האטלנטיים הינם ציפורי ים קטנות אשר שייכות למשפחת האלקיים ([[אלקיים|Alcidae]] (auk. הם ידועים כ-Clowns of the Sea, וגם כ- Sea Parrots<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/animal/puffin|כותרת=Puffin {{!}} bird|אתר=Encyclopedia Britannica|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-12-27}}</ref>. השם המדעי של הפאפינים האטלנטיים הוא [[תוכי ים|Fratercula]] Arctica. מינים מאותה משפחה הדומים לפאפין האטלנטי כוללים: Horned Puffin, Tufted Puffin, Parakeet Auklet, Rhinoceros Auklet<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.allaboutbirds.org/guide/browse/taxonomy/Alcidae|כותרת=Auks, Murres, and Puffins Browse by Family, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology|אתר=www.allaboutbirds.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-12-27}}</ref>. |
||
המינים הללו נמצאים באזורים גיאוגרפים שונים מזה של הפאפין האטלנטי )כמו החופים המערביים של צפון ארה"ב ושל קנדה בשוני מהאזור הגיאוגרפי של הפאפינים האטלנטיים שיורחב בהמשך). המין שהינו הכי דומה לפאפין האטלנטי במראה ובתכונות הוא ה- Horned Puffin |
המינים הללו נמצאים באזורים גיאוגרפים שונים מזה של הפאפין האטלנטי )כמו החופים המערביים של צפון ארה"ב ושל קנדה בשוני מהאזור הגיאוגרפי של הפאפינים האטלנטיים שיורחב בהמשך). המין שהינו הכי דומה לפאפין האטלנטי במראה ובתכונות הוא ה- Horned Puffin<ref>{{צ-מאמר|שם=Phylogenetic relationships within the Alcidae (Charadriiformes: Aves) inferred from total molecular evidence.|קישור=https://academic.oup.com/mbe/article/13/2/359/983298|כתב עת=Molecular Biology and Evolution|שנת הוצאה=1996-02-01|עמ=359–367|כרך=13|doi=10.1093/oxfordjournals.molbev.a025595|מחבר=V. L. Friesen, A. J. Baker, J. F. Piatt}}</ref>. הפאפין האטלנטי והHorned Puffin- התפתחו מה- Fraterculini , והתפצלו לפני זה משאר ה- Auklets. ה-Tuffed Puffins נכנסו בתת משפחה אחרת מזו של הפאפין האטלנטי <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldwildlife.org/blogs/good-nature-travel/posts/ten-high-flying-facts-about-puffins|כותרת=Ten High-Flying Facts about Puffins {{!}} Blog Posts {{!}} WWF|אתר=World Wildlife Fund|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-12-27}}</ref>. |
||
[[עץ פילוגנטי|העץ הפילוגנטי]] של הפאפין האטלנטי מתחיל מקבוצת ה [[איקריוטים|Eukaryota]] לפיצול של Animalia. מאוחר יותר החלו להופיע בכדור הארץ עופות, ומתוכם חלו פיצולים לתת סדרות ומשפחות רבות. משתמע מעיון בעץ הפילוגנטי שהדינוזאורים לא ממש נכחדו. עופות הן למעשה חלק מקבוצת הדינוזאורים הקלייד- Dinosauria |
[[עץ פילוגנטי|העץ הפילוגנטי]] של הפאפין האטלנטי מתחיל מקבוצת ה [[איקריוטים|Eukaryota]] לפיצול של Animalia. מאוחר יותר החלו להופיע בכדור הארץ עופות, ומתוכם חלו פיצולים לתת סדרות ומשפחות רבות. משתמע מעיון בעץ הפילוגנטי שהדינוזאורים לא ממש נכחדו. עופות הן למעשה חלק מקבוצת הדינוזאורים הקלייד- Dinosauria<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://evolution.campusteva.tau.ac.il/content/shimus-bez-lmyiun|כותרת=שימוש בעץ למיון|אתר=שער לאבולוציה|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-12-27}}</ref>. הפאפינים שייכים לתת סדרה הנקראת שחאפיים- [[חופמאים|Charadriiformes]], וכאמור לעיל ושייכים למשפחה אלקיים- Auklet. סוגי האלקיים עם השם המדעי "[[תוכי ים|Fratercula]]" כוללים את |
||
המינים Horned Puffin, Tufted Puffin, Parakeet Auklet, Rhinoceros <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.nhptv.org/natureworks/atlanticpuffin.htm|כותרת=Atlantic Puffin - Fratercula arctica - NatureWorks|אתר=www.nhptv.org|תאריך_וידוא=2019-12-27}}</ref> <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.nhptv.org/natureworks/atlanticpuffin.htm|כותרת=Atlantic Puffin - Fratercula arctica - NatureWorks|אתר=www.nhptv.org|תאריך_וידוא=2019-12-27}}</ref> |
|||
המינים Horned Puffin, Tufted Puffin, Parakeet Auklet, Rhinoceros [6][7] |
|||
תהליכי היווצרותו של הפאפינים האטלנטיים מעלים השערה הטוענת שבשל השינויים של המינים כאקטיבים, מין אחד היה לילי כאשר השני לא היה. פאפינים שנמצאו באותם קולוניות לא בהכרח היו שם באותו זמן לאורך יממה ולכן לא הזדווגו, וכך התפתח הפיצול בין המינים, ובנוסף/במקביל לכך חל הפיצול הגיאוגרפי בין סוגי הפאפינים השונים. |
תהליכי היווצרותו של הפאפינים האטלנטיים מעלים השערה הטוענת שבשל השינויים של המינים כאקטיבים, מין אחד היה לילי כאשר השני לא היה. פאפינים שנמצאו באותם קולוניות לא בהכרח היו שם באותו זמן לאורך יממה ולכן לא הזדווגו, וכך התפתח הפיצול בין המינים, ובנוסף/במקביל לכך חל הפיצול הגיאוגרפי בין סוגי הפאפינים השונים. |
||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
== התמודדות עם סביבה == |
== התמודדות עם סביבה == |
||
אזורם הגיאוגרפי של הפאפינים כולל את החופים הצפון אטלנטיים, איסלנד, החופים האטלנטיים של קנדה ו Maine, והים האטלנטי. 60 % מהפאפנים נמצאים בים שבקרבת חופי איסלנד. הם חיים גם ביבשה באזורי החופים בקולוניות, וגם בים האטלנטי עצמו, כאשר רוב השנה הם חיים בים הפתוח |
אזורם הגיאוגרפי של הפאפינים כולל את החופים הצפון אטלנטיים, איסלנד, החופים האטלנטיים של קנדה ו Maine, והים האטלנטי. 60 % מהפאפנים נמצאים בים שבקרבת חופי איסלנד. הם חיים גם ביבשה באזורי החופים בקולוניות, וגם בים האטלנטי עצמו, כאשר רוב השנה הם חיים בים הפתוח <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://animalfactguide.com/animal-facts/atlantic-puffin/|כותרת=Atlantic Puffin Facts for Kids {{!}} Puffins Information|אתר=Animal Fact Guide|תאריך=2013-01-18|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-12-27}}</ref>. הסביבה של אזורי המחייה של הפאפינים האטלנטיים משפיעה על היכולת שלו לשרוד בכך שהסביבה מהווה להם אוכל שממנו הפאפינים שורדים. הם מזינים את עצמם באמצעות צלילה לתוך המים כדי לדוג דגים, וביכולתם להחזיק במקור כ-10 דגים קטנים בפעם אחת. בנוסף לדגים, דיאטת הפאפינים כוללת שרימפס ורכיכות ים. החיות הטורפות את הפאפינים גם כן משפיעות על יכולתם לשרוד, לגדול ולהתרבות, וארחיב על כך בחלק של אוכלוסיות. בנוסף, הסביבה המשתנה (על ידי בני האדם) משפיעה על יכולת הפאפינים לשרוד, ארחיב על כך בהמשך תחת יחסי הגומלין עם בני האדם. |
||
כאשר הפאפינים מגיעים לגיל 3-5 הם יגיעו לקולוניה בתקופת האביב ויבחרו את הפאפין אשר איתו יזדווגו. הם מזדווגים ומטילים את ביציהם בחופים סלעיים. הפאפינים כל שנה מגיעים לאותה "קולוניה" בדיוק בזמן תקופת הרבייה שהיא באפריל-מאי. הם אפילו מגיעים לאותה מאורה ושם שמים את ביציהם בקן שהם בונים מדשא, עשבי עם ונוצות מסביבתם (Editors of EB, 1999). המאורות בהן הם בונים את הקן הן למעשה חורים ריקים שארנבים בנו בעבר |
כאשר הפאפינים מגיעים לגיל 3-5 הם יגיעו לקולוניה בתקופת האביב ויבחרו את הפאפין אשר איתו יזדווגו. הם מזדווגים ומטילים את ביציהם בחופים סלעיים. הפאפינים כל שנה מגיעים לאותה "קולוניה" בדיוק בזמן תקופת הרבייה שהיא באפריל-מאי. הם אפילו מגיעים לאותה מאורה ושם שמים את ביציהם בקן שהם בונים מדשא, עשבי עם ונוצות מסביבתם (Editors of EB, 1999). המאורות בהן הם בונים את הקן הן למעשה חורים ריקים שארנבים בנו בעבר <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inaturalist.org/journal/i3zacharycoo/4840-journal-2-symbosis-and-its-related-organisms|כותרת=Journal 2: Symbosis and Its Related Organisms|אתר=iNaturalist|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-12-27}}</ref>. זוהי "מתנה" מהסביבה עבור הפאפינים, ובדרך זו הם מתאימים את עצמם למה שקיים כדי לדאוג לצאצאיהם בקלות יותר. בנוסף, הקולוניות בחופים מהוות את דרך ההתרבות המרכזית והיחידה שקיימת לפאפינים. הקולוניה הגדולה ביותר שלהם כיום נמצאת ב-Westman Islands, Iceland כאשר יש שם כל שנה כ 1.1 מיליון קינים. צבע המקור והרגליים של הפאפינים בתקופת הרבייה הופכים לצבע כתום, ובחורף חוזר להיות אפור בכדי למשוך את זוגם/זוגתם על מנת להתרבות <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.whatson.is/baby-puffin-rescue-vestmannaeyjar/|כותרת=Baby Puffin Rescue in Vestmannaeyjar|אתר=What's On in Reykjavik, Iceland|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-12-27}}</ref>. |
||
הפאפינים מותאמים לתנאים בים. לצורך עמידות יש להם נוצות מיוחדות העמידות למים ובכך עוזרות להן שלא להתקרר בחורף ובתנאים של בין 0-20 מעלות צלסיוס. הם מותאמים לסביבה בכך שיש להם יכולת לעוף במהירות של 88 ק"מ לשעה. לשונם מאפשרת להם לשמור את הדגים שדגו בפה בזמן שהוא פתוח כדי שעוד דגים יכנסו לפיהם. הם יכולים לצלול עד 60 מטר כדי לדוג דגים. הם שותים את מי הים המלוחים to supplement their meals. בנוסף, מקורם החזק מאפשר להם לתפוס ולאחוז בדגים בחוזקה ואפילו יש להם עצם בלסת שמונעת מהדגים שהם תופסים ליפול בחזרה החוצה מפיהם. רגליהם דמויי הרשת עוזרים להם לנוע בתוך המים במהירות. פאפינים אטלנטיים הינם ציפורים אנדוטרמיות. חום גופם מבודד מהסביבה הקרה בה הם חיים בזכות הנוצות העמידות למים שלהם |
הפאפינים מותאמים לתנאים בים. לצורך עמידות יש להם נוצות מיוחדות העמידות למים ובכך עוזרות להן שלא להתקרר בחורף ובתנאים של בין 0-20 מעלות צלסיוס. הם מותאמים לסביבה בכך שיש להם יכולת לעוף במהירות של 88 ק"מ לשעה. לשונם מאפשרת להם לשמור את הדגים שדגו בפה בזמן שהוא פתוח כדי שעוד דגים יכנסו לפיהם. הם יכולים לצלול עד 60 מטר כדי לדוג דגים. הם שותים את מי הים המלוחים to supplement their meals. בנוסף, מקורם החזק מאפשר להם לתפוס ולאחוז בדגים בחוזקה ואפילו יש להם עצם בלסת שמונעת מהדגים שהם תופסים ליפול בחזרה החוצה מפיהם. רגליהם דמויי הרשת עוזרים להם לנוע בתוך המים במהירות. פאפינים אטלנטיים הינם ציפורים אנדוטרמיות. חום גופם מבודד מהסביבה הקרה בה הם חיים בזכות הנוצות העמידות למים שלהם <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.animalspot.net/atlantic-puffin.html|כותרת=Atlantic Puffin (Common Puffin) Facts, Diet, Life Cycle, Baby, Pictures|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-12-27}}</ref>.<br /> |
||
<br /> |
|||
== היסטוריית חיים == |
== היסטוריית חיים == |
||
כל שנה, בעונת הרבייה הפאפינים מזדווגים עם אותו בן/בת זוג. העונה היא בחודש אפריל ומאי. |
כל שנה, בעונת הרבייה הפאפינים מזדווגים עם אותו בן/בת זוג. העונה היא בחודש אפריל ומאי. |
||
צבע המקור והרגליים של הפאפינים בתקופת הרבייה הופכים לצבע כתום, ובחורף חוזר להיות אפור. הנקבות מטילות ביצה אחת מופרת כל שנה בעונת הרבייה. ההורים לוקחים תורות בחימום הביצה, הם מחממים את הביצה בין 36-45 ימים, עד שה"פאפלינג" בוקע מהביצה. הפאפין בוקע מביצתו אחרי 6 שבועות |
צבע המקור והרגליים של הפאפינים בתקופת הרבייה הופכים לצבע כתום, ובחורף חוזר להיות אפור. הנקבות מטילות ביצה אחת מופרת כל שנה בעונת הרבייה. ההורים לוקחים תורות בחימום הביצה, הם מחממים את הביצה בין 36-45 ימים, עד שה"פאפלינג" בוקע מהביצה. הפאפין בוקע מביצתו אחרי 6 שבועות. כאשר הצאצא בוקע משקלו פחות מ-300 גרם. לאחר גדילתו הוא יהיה כ-490 גרם, במשקל של פחית קולה. |
||
הציפור הצעירה תלויה בדגים (ומזון נוסף מן הים) אשר שני הוריה מספקים לה בזמן שהיא מחכה להם ביבשה 6 שבועות. לאחר מכן הוריה לא מספקים לה את מזונה יותר והיא צריכה ללמוד לפרוס את כנפיה ולעוף אל הים לבדה |
הציפור הצעירה תלויה בדגים (ומזון נוסף מן הים) אשר שני הוריה מספקים לה בזמן שהיא מחכה להם ביבשה 6 שבועות. לאחר מכן הוריה לא מספקים לה את מזונה יותר והיא צריכה ללמוד לפרוס את כנפיה ולעוף אל הים לבדה. הפאפינים לומדים להיות עצמאים בזמן הזה (בסתיו) ונשארים בים עד גיל 3-5 שבו הם מגיעים לבגרות מינית ולרבייה. בשלב זה הם חוזרים לחופים לחפש בן/בת זוג. הפאפינים לא עוברים מטמורפוזה. הם גדלים להיות כ-490 גרם ובאורך של 25 ס"מ. הפאפינים מגיעים לגיל שבו הם מוכנים להביא צאצאים בין גיל 3-5, וזמן חייהם בממוצע הוא כ-20 שנים. מכיוון שהם חיים לתקופה יחסית ארוכה, והתפתותם איתית (לוקח להם לפחות 3 שנים להגיע לבגרות מינית, השקעה גדולה בכל צאצא וקצב רבייתם נמוך), הפאפינים האטלנטיים הם בכיוון של ברירת K. |
||
הגורם האקולוגי שהוביל את הפאפינים לפתח התאמה של 6 שבועות של תלות בהורים אחרי שהצאצא בוקע היא כי יש נטל להורים ללכת ולדוג אוכל גם לעצמם וגם לצאצא, ויותר מ-6 שבועות כבר יכול להיות קשה מידי עבור ההורים. לכן בשלב זה יש התאמה שהפאפין מגיע לבגרות מסוימת שבה הוא כבר לא תלוי בהוריו. אמנם הוא לא בבגרות מינית אבל הוא בבגרות מספקת כדי להיות מסוגל לעוף אל תוך הים בעצמו ולהתחיל לדוג דגים בעצמו. ה-6 שבועות הראשונים שהצאצא כן תלוי בהוריו הם התאמה מסוימת גם למסוגלות של ההורים לדאוג לצאצאם. לדעתי הם עוזרים לפאפלינג בהתפתחותו הראשונית כדי שתוך זמן קצר הוא יוכל להיות עצמאי. ה-TRADEOFFS לכך הם שבזמן שההורים אחראים לחמם את הביצה וכשהצאצא בוקע הם ממשיכים להיות אחראים לחמם אותו (בימים הראשונים) ולהביא לו אוכל ב-6 שבועות הראשונים, במקום לאכול יותר בעצמם. במקום ששני ההורים ילכו כל אחד להביא אוכל לעצמו, הם מתחלקים כדי שהצאצא שלהם ישרוד בכך שכל פעם הורה אחד מביא אוכל, וגם מה שהוא מביא הוא צריך לחלוק עם הצאצא שלו. |
הגורם האקולוגי שהוביל את הפאפינים לפתח התאמה של 6 שבועות של תלות בהורים אחרי שהצאצא בוקע היא כי יש נטל להורים ללכת ולדוג אוכל גם לעצמם וגם לצאצא, ויותר מ-6 שבועות כבר יכול להיות קשה מידי עבור ההורים. לכן בשלב זה יש התאמה שהפאפין מגיע לבגרות מסוימת שבה הוא כבר לא תלוי בהוריו. אמנם הוא לא בבגרות מינית אבל הוא בבגרות מספקת כדי להיות מסוגל לעוף אל תוך הים בעצמו ולהתחיל לדוג דגים בעצמו. ה-6 שבועות הראשונים שהצאצא כן תלוי בהוריו הם התאמה מסוימת גם למסוגלות של ההורים לדאוג לצאצאם. לדעתי הם עוזרים לפאפלינג בהתפתחותו הראשונית כדי שתוך זמן קצר הוא יוכל להיות עצמאי. ה-TRADEOFFS לכך הם שבזמן שההורים אחראים לחמם את הביצה וכשהצאצא בוקע הם ממשיכים להיות אחראים לחמם אותו (בימים הראשונים) ולהביא לו אוכל ב-6 שבועות הראשונים, במקום לאכול יותר בעצמם. במקום ששני ההורים ילכו כל אחד להביא אוכל לעצמו, הם מתחלקים כדי שהצאצא שלהם ישרוד בכך שכל פעם הורה אחד מביא אוכל, וגם מה שהוא מביא הוא צריך לחלוק עם הצאצא שלו. |
||
| שורה 97: | שורה 96: | ||
==== תפוצה ושפע ==== |
==== תפוצה ושפע ==== |
||
בתי הגידול של הפאפינים האטלנטיים כוללים את הים האטלנטי, בו הם נמצאים רוב הזמן, ואת היבשה כאשר מדובר בקולוניות שלהם באזורי החופים. הקולוניות מהוות את מרכז הרבייה בבית הגידול של הפאפינים וזאת המטרה של הקולוניות-למצוא בן/בת זוג ולהזדווג, ולכן הם מתקבצים לאזור מסוים בחוף ונחשבים כמין מקובץ. מספר הפאפינים המתקבצים בקולוניה יכולים להגיע ליותר מ-2 מיליון פאפינים. גם במים, הפאפינים נעים בקבוצות גדולות בניסיון להימנע מטורפים |
בתי הגידול של הפאפינים האטלנטיים כוללים את הים האטלנטי, בו הם נמצאים רוב הזמן, ואת היבשה כאשר מדובר בקולוניות שלהם באזורי החופים. הקולוניות מהוות את מרכז הרבייה בבית הגידול של הפאפינים וזאת המטרה של הקולוניות-למצוא בן/בת זוג ולהזדווג, ולכן הם מתקבצים לאזור מסוים בחוף ונחשבים כמין מקובץ. מספר הפאפינים המתקבצים בקולוניה יכולים להגיע ליותר מ-2 מיליון פאפינים. גם במים, הפאפינים נעים בקבוצות גדולות בניסיון להימנע מטורפים. תפוצת הפאפינים האטלנטיים היא לא כתמית, ומרחב התפוצה הגיאוגרפי של הפאפינים מוזכר בתוכן של התמודדות עם הסביבה. הם לא מין אנדמי משום שהם לא חיים במרחב תפוצה בודד ומצומצם. הם נמצאים בים רוב השנה, ובתקופת הרבייה הם חוזרים לקולוניות כדי להתרבות. כאמור לעיל, הקולוניה הגדולה ביותר של הפאפינים כיום נמצאת בWestmann Islands, Iceland כאשר יש שם כל שנה כ 1.1 מיליון קינים. מה שמוביל לדפוס פיזור זה הוא הצורך שלהם להתרבות ולכן הם יוצאים מהים אל החופים. |
||
הגורמים המשפיעים על התפוצה והשפע של הפאפינים האטלנטיים הם: ההתפתחות המינית האיתית של הפאפינים (הם מגיעים לגיל של בגרות מינית בגיל 3-5), היכולת של כל זוג להביא כל שנה רק צאצא אחד וההשקעה הגדולה בכל צאצא, ואורך החיים של הפאפינים שהוא כ-20 שנים. בנוסף, אנחנו בני האדם משפיעים על יכולת התפוצה של הפאפינים. ארחיב על כך בחלק של יחסי הגומלין עם בני האדם. |
הגורמים המשפיעים על התפוצה והשפע של הפאפינים האטלנטיים הם: ההתפתחות המינית האיתית של הפאפינים (הם מגיעים לגיל של בגרות מינית בגיל 3-5), היכולת של כל זוג להביא כל שנה רק צאצא אחד וההשקעה הגדולה בכל צאצא, ואורך החיים של הפאפינים שהוא כ-20 שנים. בנוסף, אנחנו בני האדם משפיעים על יכולת התפוצה של הפאפינים. ארחיב על כך בחלק של יחסי הגומלין עם בני האדם. |
||
| שורה 116: | שורה 115: | ||
==== דרכים שהמין מושפע מפעילות אנושית ==== |
==== דרכים שהמין מושפע מפעילות אנושית ==== |
||
הפאפינים האטלטניים מושפעים לרעה מפעילות אנושית במיוחד על ידי דיג, שפיכת שמנים לים, ובעבר גם מציד. בנוסף לכך שינויי האקלים משפיעים על הפאפינים האטלנטיים. אמנם הם לא נחשבים בסכנת הכחדה, אך הם אכן מאוימים ומספרים בירידה הדרגתית. בשל כך הם מונו תת הקטגוריה של מין פגיע Vulnerable Species -VU. כאמור לעיל, המין האנושי משפיע על הפאפינים האטלנטיים בכמה אופנים. ראשית, בשל הדיג של בני האדם ישנם פחות דגים בים. עניין זה משפיע על הספקת המזון של הפאפינים. הם צריכים להתאמץ יותר על מנת להשיג את מזונם העיקרי. לצערינו הדיג לא רק לוקח ממזונם אלה גם עלול ללכוד את הפאפינים ברשתות הדיג |
הפאפינים האטלטניים מושפעים לרעה מפעילות אנושית במיוחד על ידי דיג, שפיכת שמנים לים, ובעבר גם מציד. בנוסף לכך שינויי האקלים משפיעים על הפאפינים האטלנטיים. אמנם הם לא נחשבים בסכנת הכחדה, אך הם אכן מאוימים ומספרים בירידה הדרגתית. בשל כך הם מונו תת הקטגוריה של מין פגיע Vulnerable Species -VU. כאמור לעיל, המין האנושי משפיע על הפאפינים האטלנטיים בכמה אופנים. ראשית, בשל הדיג של בני האדם ישנם פחות דגים בים. עניין זה משפיע על הספקת המזון של הפאפינים. הם צריכים להתאמץ יותר על מנת להשיג את מזונם העיקרי. לצערינו הדיג לא רק לוקח ממזונם אלה גם עלול ללכוד את הפאפינים ברשתות הדיג <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://globally-threatened-bird-forums.birdlife.org/2015/07/atlantic-puffin-fratercula-arctica-uplist-from-least-concern-to-endangered/|הכותב=Andy Symes|כותרת=Archived 2015 topics: Atlantic Puffin (Fratercula arctica) – uplist from Least Concern to Endangered?|אתר=BirdLife's Globally Threatened Bird Forums|תאריך=2015-07-07|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2019-12-27}}</ref> |
||
קושי נוסף בהישרדותם הוא בשל שפיכה של נפט ומזהים כימיים בים. השמנים שאוניות מפזרות כאשר הן מעבירות סחורה או נעות בים באופן כללי, מהווה גורם המוריד לפאפינים את עמידותם למים משום שהשמן במגע בהם גורם להם לאבד את חסינותם כנגד המים הקרים (waterproof) ובכך מאבדים מחום גופם. הפאפינים נפגעים מהשמנים גם כאשר הם מנקים לעצמם את הנוצות בכך שהשמנים והכימיקלים גורמים להם לחולי, מה שמשפיע לרעה על יכולת התאמתן לסביבה. בנוסף, בשל שינויי האקלים, התאמתן של הפאפינים נפגעת במים החמים מכיוון שהם מותאמים לחיות במים בטמפרטורה שבין 0-20 מעלות צלסיוס. השפעות אלו גורמים למספרם של הפאפינים לרדת בהדגרה. |
קושי נוסף בהישרדותם הוא בשל שפיכה של נפט ומזהים כימיים בים. השמנים שאוניות מפזרות כאשר הן מעבירות סחורה או נעות בים באופן כללי, מהווה גורם המוריד לפאפינים את עמידותם למים משום שהשמן במגע בהם גורם להם לאבד את חסינותם כנגד המים הקרים (waterproof) ובכך מאבדים מחום גופם. הפאפינים נפגעים מהשמנים גם כאשר הם מנקים לעצמם את הנוצות בכך שהשמנים והכימיקלים גורמים להם לחולי, מה שמשפיע לרעה על יכולת התאמתן לסביבה. בנוסף, בשל שינויי האקלים, התאמתן של הפאפינים נפגעת במים החמים מכיוון שהם מותאמים לחיות במים בטמפרטורה שבין 0-20 מעלות צלסיוס. השפעות אלו גורמים למספרם של הפאפינים לרדת בהדגרה. |
||
| שורה 123: | שורה 122: | ||
בתקופת הסתיו, בזמן שהפאפינים הצעירים עוזבים את הקן ואת היבשה, וכאשר מתחיל להיות חשוך בלילות, הפאפינים נמשכים אל האורות באיים ובחופים ומתערבבים ברחובות העיירות והכפרים. שם מסוכן להם בשל מכוניות וחתולים. באי שבו הקולוניה המרכזית של הפאפינים האטלנטיים נמצאת, Westmann Islands, תושבי העיר בתקופת הסתיו תופסים בלילה את הפאפינים אשר מגיעים לעיירתם בקופסאות קרטון ומשחררים אותם אל הים בבוקר, ובכך מחזירים אותם לסביבתם הטבעית. בצורה זו אנשי העיירה מצילים את הפאפינים מסכנות העיר ועזרתם העלתה את מספר הפאפינים שניצלו בשנים האחרונות. |
בתקופת הסתיו, בזמן שהפאפינים הצעירים עוזבים את הקן ואת היבשה, וכאשר מתחיל להיות חשוך בלילות, הפאפינים נמשכים אל האורות באיים ובחופים ומתערבבים ברחובות העיירות והכפרים. שם מסוכן להם בשל מכוניות וחתולים. באי שבו הקולוניה המרכזית של הפאפינים האטלנטיים נמצאת, Westmann Islands, תושבי העיר בתקופת הסתיו תופסים בלילה את הפאפינים אשר מגיעים לעיירתם בקופסאות קרטון ומשחררים אותם אל הים בבוקר, ובכך מחזירים אותם לסביבתם הטבעית. בצורה זו אנשי העיירה מצילים את הפאפינים מסכנות העיר ועזרתם העלתה את מספר הפאפינים שניצלו בשנים האחרונות. |
||
בעבר ב-MAINE בארה"ב ובמזרח קנדה היו קולוניות גדולות של פאפינים אטלנטיים, אך בני האדם הרגו הרבה מהם לתחביב או בשביל נוצותיהם. זה הגביר את רמות ההכחדה לגבוהות בעיקר באזורים האלה, עם אחוזים מאוד נמוכים של פאפינים שנותרו ביחס למספרים שהיו במאה ה-19. כיום קיים ניסיון לעזור לאוכלוסיות הפאפינים בחופי מיין להתרחב דרך פרויקט נפלא הנקרא Project Puffin |
בעבר ב-MAINE בארה"ב ובמזרח קנדה היו קולוניות גדולות של פאפינים אטלנטיים, אך בני האדם הרגו הרבה מהם לתחביב או בשביל נוצותיהם. זה הגביר את רמות ההכחדה לגבוהות בעיקר באזורים האלה, עם אחוזים מאוד נמוכים של פאפינים שנותרו ביחס למספרים שהיו במאה ה-19. כיום קיים ניסיון לעזור לאוכלוסיות הפאפינים בחופי מיין להתרחב דרך פרויקט נפלא הנקרא Project Puffin <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://projectpuffin.audubon.org/about/what-project-puffin|כותרת=What is Project Puffin?|אתר=Audubon Project Puffin|תאריך=2015-12-22|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-12-27}}</ref>.<br /> |
||
<br /> |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־21:24, 27 בדצמבר 2019
 תוכי ים אטלנטי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | חופמאים |
| תת־סדרה: | שחפאיים |
| משפחה: | אלקיים |
| סוג: | תוכי ים |
| מין: | תוכי ים אטלנטי |
| שם מדעי | |
 Fratercula arcticaלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| שמות נוספים | |
|
Alca arctica | |
| |
תוכי ים אטלנטי (שם מדעי: Fratercula arctica) הוא המין היחיד מהסוג תוכי ים שמצוי באוקיינוס האטלנטי. אורכו כ-29 ס"מ, ומשקלו כ-490 גרם[2]. תחום הרבייה שלו מתפרש על פני איסלנד, גרינלנד, נורווגיה, האיים הבריטיים, חלקים מקנדה ומארצות הברית (שם תחום תפוצתו מגיע עד מיין בדרום), ניופאונדלנד ואיים נוספים בצפון האוקיינוס האטלנטי.
בית הגידול הטבעי של תוכי הים האטלנטי הוא האוקיינוס הפתוח. תזונתם של תוכי הים האטלנטיים מורכבת כמעט אך ורק מדגים, למרות שהם לעיתים ניזונים מפראונים, סרטנאים, רכיכות ורבי זיפיות. תוכי הים צדים בעזרת צלילה מהאוויר או מפני הים ושחייה מתחת לפני המים בעזרת כנפיהם, שמותאמות לכך במיוחד. תוכי הים בדרך כלל בולעים את מזונם מתחת לפני המים, אך בעונת הקינון הם נושאים אותו אל גוזליהם; הם יכולים לשאת עד כ-30 דגים בבת אחת[2].
כיפתו וגבו של תוכי הים שחורים, לחייו אפורות, ופלג גופו התחתון לבן. רגליו כתומות, ומקורו שחור וכתום בעונת הרבייה. מקורו של תוכי-ים צעיר הוא אפור כהה ופחות רחב, רגליו אפורות וראשו צבעוני פחות. הזכר זהה כמעט בהופעתו לנקבה, אך הוא מעט גדול ממנה.
בקיץ, תוכי הים מצוי בצוקים סלעיים בצפון האוקיינוס האטלנטי וצפון אירופה. הם מצויים בחורף בים, הרחק מהחוף, וכמעט ולא נראים על היבשה עד מארס. בחורף, תוכי הים האטלנטיים מיטלטלים במים, ומתקדמים בעזרת רגליהם כשגבם לרוח; הם יכולים לעשות זאת גם בשעת מנוחה ואף כשהם ישנים.
מאז תחילת שנות האלפיים חלה ירידה חדה במספר תוכוני הים האטלנטיים. בין הגורמים האפשריים: צמצום בכמות המזון העומדת לרשותם, כפי הנראה מעליה בשינויי האקלים, מהגברת רמת הזיהום הסביבתי ומדיג יתר. גם העובדה שבשרם של תוכוני הים טעים, ולכן הם ניצודים באיסלנד, מחמירה את המצב. בבדיקה שנערכה בשנים 2015 עד 2018 נצפה צימצום משמעותי במספר הפריטים במין זה, ירידה מ-7 מיליון ל-5 מיליון. מבחינת מצב השימור, מוגדר כיום מצב המין כפגיע.[3]
תוחלת חייו של תוכי הים האטלנטי היא כ-32 שנים.
רבייה
מכיוון שבחורף תוכי הים נמצאים הרחק מהיבשה, לא ידוע אם בני הזוג נפגשים בים או כשהם חוזרים לקיניהם משנה שעברה. כשהם חוזרים לחוף, הם מנקים ומשפצים את קיניהם. בדרך כלל, אחד מבני הזוג עומד מחוץ לקן, בעוד השני מנקה אותו מאדמה וחצץ, שמושלכים על בן הזוג השני. כמה תוכי ים נצפו אוספים חלוקי נחל ודשא כריפוד לקן, ואחרים לא עשו זאת. לעיתים, זוגות של תוכי ים מביאים חומרים לקינם רק בשביל להוציא אותם לאחר מכן. אחת מהדרכים שבה הם מחזקים את הקשר ביניהם היא הצלבת מקור - הם קרבים אחד לשני, מזיזים את ראשיהם מצד לצד, ומצמידים את מקוריהם אחד לשני. זוהי כנראה התנהגות חיזור חשובה, כי זוגות תוכי-ים נצפו עושים זאת שוב ושוב, בתדירות הולכת ופוחתת, לאורך עונת הרבייה.
תוכי הים מגיעים לבגרות מינית בגיל 4–5 שנים. הם מקננים בקבוצות, וחופרים מחילות בחלקם העליון של צוקים או משתמשים במחילות שכבר נחפרו. הם מקימים את קנם לעיתים גם בסדקים בסלע או בין סלעים. ישנה לעיתים תחרות בין תוכי הים לבין בעלי חיים אחרים על מחילות; תוכי הים משתמשים לעיתים במחילות ארנבים לקינון, ואף נצפו פרטים שהבריחו מהן את דיירן המקורי.
הקשר בין הזכר לנקבה הוא מונוגמי, ושני בני הזוג משתפים פעולה בתהליך הקינון; הזכר בדרך כלל שומר על המחילה ומתחזק אותה, בעוד הנקבה מעורבת יותר בגידולם הישיר של הגוזלים ובדגירה על הביצים.
הטלת הביצים מתרחשת בתחום תפוצתו הדרומי של תוכי הים באפריל, למרות שבגרינלנד היא מתחילה מעט לפני יוני. הנקבה מטילה ביצה אחת, אך אם היא אבדה מוקדם יחסית, הנקבה עשויה להטיל ביצה נוספת. הזכר והנקבה משתפים פעולה בדגירה על הביצה, והגוזל בוקע 39–45 ימים לאחר ההטלה. הגוזל מכוסה בפלומה שחורה, עיניו פקוחות והוא יכול לעמוד זמן קצר לאחר ההטלה. תצפית על מחילה של תוכי ים הראתה שהגוזל ישן ברוב הזמן שבין האכלותיהם של הוריו, ובשאר הזמן הוא עושה פעילות פיזית: מותח את כנפיו, מזיז את חומרי הריפוד בקן, מרים ומפיל אבנים קטנות, ומנסה לדחוף את קירות המחילה.
הגוזלים פורחים מהקן בגיל 34–50 ימים; משך הזמן הדרוש לפריחה משתנה לפי זמינות המזון.
רקע והיסטוריה אבולוציונית
ציפורים (Aves) החלו להופיע בכדור הארץ לפני כ-150 מיליון שנים. מתוך הציפורים התפתחו תת סדרות ומשפחות רבות של ציפורים, וביניהן התפתחו תוכי הים האטלנטיים עם שם כינוי נפוץ- Puffins. הפאפינים האטלנטיים הינם ציפורי ים קטנות אשר שייכות למשפחת האלקיים (Alcidae (auk. הם ידועים כ-Clowns of the Sea, וגם כ- Sea Parrots[4]. השם המדעי של הפאפינים האטלנטיים הוא Fratercula Arctica. מינים מאותה משפחה הדומים לפאפין האטלנטי כוללים: Horned Puffin, Tufted Puffin, Parakeet Auklet, Rhinoceros Auklet[5].
המינים הללו נמצאים באזורים גיאוגרפים שונים מזה של הפאפין האטלנטי )כמו החופים המערביים של צפון ארה"ב ושל קנדה בשוני מהאזור הגיאוגרפי של הפאפינים האטלנטיים שיורחב בהמשך). המין שהינו הכי דומה לפאפין האטלנטי במראה ובתכונות הוא ה- Horned Puffin[6]. הפאפין האטלנטי והHorned Puffin- התפתחו מה- Fraterculini , והתפצלו לפני זה משאר ה- Auklets. ה-Tuffed Puffins נכנסו בתת משפחה אחרת מזו של הפאפין האטלנטי [7].
העץ הפילוגנטי של הפאפין האטלנטי מתחיל מקבוצת ה Eukaryota לפיצול של Animalia. מאוחר יותר החלו להופיע בכדור הארץ עופות, ומתוכם חלו פיצולים לתת סדרות ומשפחות רבות. משתמע מעיון בעץ הפילוגנטי שהדינוזאורים לא ממש נכחדו. עופות הן למעשה חלק מקבוצת הדינוזאורים הקלייד- Dinosauria[8]. הפאפינים שייכים לתת סדרה הנקראת שחאפיים- Charadriiformes, וכאמור לעיל ושייכים למשפחה אלקיים- Auklet. סוגי האלקיים עם השם המדעי "Fratercula" כוללים את
המינים Horned Puffin, Tufted Puffin, Parakeet Auklet, Rhinoceros [9] [10]
תהליכי היווצרותו של הפאפינים האטלנטיים מעלים השערה הטוענת שבשל השינויים של המינים כאקטיבים, מין אחד היה לילי כאשר השני לא היה. פאפינים שנמצאו באותם קולוניות לא בהכרח היו שם באותו זמן לאורך יממה ולכן לא הזדווגו, וכך התפתח הפיצול בין המינים, ובנוסף/במקביל לכך חל הפיצול הגיאוגרפי בין סוגי הפאפינים השונים.
התמודדות עם סביבה
אזורם הגיאוגרפי של הפאפינים כולל את החופים הצפון אטלנטיים, איסלנד, החופים האטלנטיים של קנדה ו Maine, והים האטלנטי. 60 % מהפאפנים נמצאים בים שבקרבת חופי איסלנד. הם חיים גם ביבשה באזורי החופים בקולוניות, וגם בים האטלנטי עצמו, כאשר רוב השנה הם חיים בים הפתוח [11]. הסביבה של אזורי המחייה של הפאפינים האטלנטיים משפיעה על היכולת שלו לשרוד בכך שהסביבה מהווה להם אוכל שממנו הפאפינים שורדים. הם מזינים את עצמם באמצעות צלילה לתוך המים כדי לדוג דגים, וביכולתם להחזיק במקור כ-10 דגים קטנים בפעם אחת. בנוסף לדגים, דיאטת הפאפינים כוללת שרימפס ורכיכות ים. החיות הטורפות את הפאפינים גם כן משפיעות על יכולתם לשרוד, לגדול ולהתרבות, וארחיב על כך בחלק של אוכלוסיות. בנוסף, הסביבה המשתנה (על ידי בני האדם) משפיעה על יכולת הפאפינים לשרוד, ארחיב על כך בהמשך תחת יחסי הגומלין עם בני האדם.
כאשר הפאפינים מגיעים לגיל 3-5 הם יגיעו לקולוניה בתקופת האביב ויבחרו את הפאפין אשר איתו יזדווגו. הם מזדווגים ומטילים את ביציהם בחופים סלעיים. הפאפינים כל שנה מגיעים לאותה "קולוניה" בדיוק בזמן תקופת הרבייה שהיא באפריל-מאי. הם אפילו מגיעים לאותה מאורה ושם שמים את ביציהם בקן שהם בונים מדשא, עשבי עם ונוצות מסביבתם (Editors of EB, 1999). המאורות בהן הם בונים את הקן הן למעשה חורים ריקים שארנבים בנו בעבר [12]. זוהי "מתנה" מהסביבה עבור הפאפינים, ובדרך זו הם מתאימים את עצמם למה שקיים כדי לדאוג לצאצאיהם בקלות יותר. בנוסף, הקולוניות בחופים מהוות את דרך ההתרבות המרכזית והיחידה שקיימת לפאפינים. הקולוניה הגדולה ביותר שלהם כיום נמצאת ב-Westman Islands, Iceland כאשר יש שם כל שנה כ 1.1 מיליון קינים. צבע המקור והרגליים של הפאפינים בתקופת הרבייה הופכים לצבע כתום, ובחורף חוזר להיות אפור בכדי למשוך את זוגם/זוגתם על מנת להתרבות [13].
הפאפינים מותאמים לתנאים בים. לצורך עמידות יש להם נוצות מיוחדות העמידות למים ובכך עוזרות להן שלא להתקרר בחורף ובתנאים של בין 0-20 מעלות צלסיוס. הם מותאמים לסביבה בכך שיש להם יכולת לעוף במהירות של 88 ק"מ לשעה. לשונם מאפשרת להם לשמור את הדגים שדגו בפה בזמן שהוא פתוח כדי שעוד דגים יכנסו לפיהם. הם יכולים לצלול עד 60 מטר כדי לדוג דגים. הם שותים את מי הים המלוחים to supplement their meals. בנוסף, מקורם החזק מאפשר להם לתפוס ולאחוז בדגים בחוזקה ואפילו יש להם עצם בלסת שמונעת מהדגים שהם תופסים ליפול בחזרה החוצה מפיהם. רגליהם דמויי הרשת עוזרים להם לנוע בתוך המים במהירות. פאפינים אטלנטיים הינם ציפורים אנדוטרמיות. חום גופם מבודד מהסביבה הקרה בה הם חיים בזכות הנוצות העמידות למים שלהם [14].
היסטוריית חיים
כל שנה, בעונת הרבייה הפאפינים מזדווגים עם אותו בן/בת זוג. העונה היא בחודש אפריל ומאי.
צבע המקור והרגליים של הפאפינים בתקופת הרבייה הופכים לצבע כתום, ובחורף חוזר להיות אפור. הנקבות מטילות ביצה אחת מופרת כל שנה בעונת הרבייה. ההורים לוקחים תורות בחימום הביצה, הם מחממים את הביצה בין 36-45 ימים, עד שה"פאפלינג" בוקע מהביצה. הפאפין בוקע מביצתו אחרי 6 שבועות. כאשר הצאצא בוקע משקלו פחות מ-300 גרם. לאחר גדילתו הוא יהיה כ-490 גרם, במשקל של פחית קולה.
הציפור הצעירה תלויה בדגים (ומזון נוסף מן הים) אשר שני הוריה מספקים לה בזמן שהיא מחכה להם ביבשה 6 שבועות. לאחר מכן הוריה לא מספקים לה את מזונה יותר והיא צריכה ללמוד לפרוס את כנפיה ולעוף אל הים לבדה. הפאפינים לומדים להיות עצמאים בזמן הזה (בסתיו) ונשארים בים עד גיל 3-5 שבו הם מגיעים לבגרות מינית ולרבייה. בשלב זה הם חוזרים לחופים לחפש בן/בת זוג. הפאפינים לא עוברים מטמורפוזה. הם גדלים להיות כ-490 גרם ובאורך של 25 ס"מ. הפאפינים מגיעים לגיל שבו הם מוכנים להביא צאצאים בין גיל 3-5, וזמן חייהם בממוצע הוא כ-20 שנים. מכיוון שהם חיים לתקופה יחסית ארוכה, והתפתותם איתית (לוקח להם לפחות 3 שנים להגיע לבגרות מינית, השקעה גדולה בכל צאצא וקצב רבייתם נמוך), הפאפינים האטלנטיים הם בכיוון של ברירת K.
הגורם האקולוגי שהוביל את הפאפינים לפתח התאמה של 6 שבועות של תלות בהורים אחרי שהצאצא בוקע היא כי יש נטל להורים ללכת ולדוג אוכל גם לעצמם וגם לצאצא, ויותר מ-6 שבועות כבר יכול להיות קשה מידי עבור ההורים. לכן בשלב זה יש התאמה שהפאפין מגיע לבגרות מסוימת שבה הוא כבר לא תלוי בהוריו. אמנם הוא לא בבגרות מינית אבל הוא בבגרות מספקת כדי להיות מסוגל לעוף אל תוך הים בעצמו ולהתחיל לדוג דגים בעצמו. ה-6 שבועות הראשונים שהצאצא כן תלוי בהוריו הם התאמה מסוימת גם למסוגלות של ההורים לדאוג לצאצאם. לדעתי הם עוזרים לפאפלינג בהתפתחותו הראשונית כדי שתוך זמן קצר הוא יוכל להיות עצמאי. ה-TRADEOFFS לכך הם שבזמן שההורים אחראים לחמם את הביצה וכשהצאצא בוקע הם ממשיכים להיות אחראים לחמם אותו (בימים הראשונים) ולהביא לו אוכל ב-6 שבועות הראשונים, במקום לאכול יותר בעצמם. במקום ששני ההורים ילכו כל אחד להביא אוכל לעצמו, הם מתחלקים כדי שהצאצא שלהם ישרוד בכך שכל פעם הורה אחד מביא אוכל, וגם מה שהוא מביא הוא צריך לחלוק עם הצאצא שלו.
אוכלוסיות
תפוצה ושפע
בתי הגידול של הפאפינים האטלנטיים כוללים את הים האטלנטי, בו הם נמצאים רוב הזמן, ואת היבשה כאשר מדובר בקולוניות שלהם באזורי החופים. הקולוניות מהוות את מרכז הרבייה בבית הגידול של הפאפינים וזאת המטרה של הקולוניות-למצוא בן/בת זוג ולהזדווג, ולכן הם מתקבצים לאזור מסוים בחוף ונחשבים כמין מקובץ. מספר הפאפינים המתקבצים בקולוניה יכולים להגיע ליותר מ-2 מיליון פאפינים. גם במים, הפאפינים נעים בקבוצות גדולות בניסיון להימנע מטורפים. תפוצת הפאפינים האטלנטיים היא לא כתמית, ומרחב התפוצה הגיאוגרפי של הפאפינים מוזכר בתוכן של התמודדות עם הסביבה. הם לא מין אנדמי משום שהם לא חיים במרחב תפוצה בודד ומצומצם. הם נמצאים בים רוב השנה, ובתקופת הרבייה הם חוזרים לקולוניות כדי להתרבות. כאמור לעיל, הקולוניה הגדולה ביותר של הפאפינים כיום נמצאת בWestmann Islands, Iceland כאשר יש שם כל שנה כ 1.1 מיליון קינים. מה שמוביל לדפוס פיזור זה הוא הצורך שלהם להתרבות ולכן הם יוצאים מהים אל החופים.
הגורמים המשפיעים על התפוצה והשפע של הפאפינים האטלנטיים הם: ההתפתחות המינית האיתית של הפאפינים (הם מגיעים לגיל של בגרות מינית בגיל 3-5), היכולת של כל זוג להביא כל שנה רק צאצא אחד וההשקעה הגדולה בכל צאצא, ואורך החיים של הפאפינים שהוא כ-20 שנים. בנוסף, אנחנו בני האדם משפיעים על יכולת התפוצה של הפאפינים. ארחיב על כך בחלק של יחסי הגומלין עם בני האדם.
גידול, ויסות, ודינמיקה
סוג עקומת גידול הפאפינים האטלנטיים היא ברירת K מכיוון שהם חיים אורך חיים ארוך (20 שנים), התפתחותם איטית (לוקח להם לפחות 3 שנים להגיע לבגרות מינית), ישנה השקעה גדולה בכל צאצא (ההורים מחממים ביצה ומביאים לצאצא אוכל עד גיל 6 שבועות לפחות), וקצב רבייתם נמוך (כל שנה הנקבה מטילה רק ביצה אחת). הגורמים המגבילים את הגדילה של אוכלוסיית הפאפינים הם כל התנאים שהפאפינים צריכים, כמו התאמתם לחיות בטמפרטורה של 0-20 מעלות, ובשל כך הם יכולים לשרוד רק באזורים הצפוניים. הטורפים של הפאפינים כוללים שחפים, נצים, נשרים ושועלים. חתולים וכלבים גם מהווים טרף על הפאפינים כאשר הם קרובים למגורי אדם ובנוסף חולדות יכולות לכוון את הביצים שלהם. בים, שחפים גדולים skuas הם אויבים של הפאפינים. הטורפים הללו מייצרים תנודות בגודל האוכלוסיית הפאפינים. אסטרטגיית היסטוריית החיים של הפאפינים האטלנטיים משפיעה על גודל אוכלוסייתם בשל קצב ההתרבות המוזכרת קודם לכן ואופי החיים שרובו בים וחלק ממנו בקולוניות. למעשה הקולוניות, כדפוס התנהגות של האוכלוסייה, משפיעות על אסטרטגיית היסטוריית החיים של הפאפינים בשל המטרה העיקרית שהן נועדו לה- מציאת זוג ורבייה.
חברות
לפאפינים יש יחסי גומלין עם הנטרפים והטורפים שלה. הם מזינים את עצמם באמצעות צלילה לתוך המים כדי לדוג דגים. ביכולתם להחזיק במקור כ-10 דגים קטנים בפעם אחת. בנוסף לדגים, דיאטת הפאפינים כוללת שרימפס, רכיכות ים, הרינג, וצלופחי חול. החיות הטורפותאת הפאפין שנזכרו קודם לכן, הם חורפנים, הרמינים, שועלים, שחפים ימיים, וכלבי ים. הפאפין נחשב קרניבור כי הוא אוכל בעלי חיים ימיים ולא צמחים. הפאפינים הם הטרוטרופים משום שהם צורכים תרכובות אורגניות מהסביבה לבניית התאים שלהם ולא מייצרים את מזונם בכוחות עצמם. יחסי הגומלין הלא טרופים של הפאפינים עם חיות אחרות לא ממש מתחרשות, אף על פי שהפאפינים ידועים כחיות מאוד חברתיות בינן לבין עצמן, בדומה למינים אחרים ממשפחת ה-AUK. הפאפינים נמצאים בים ובעונת הרבייה הם בקולוניות שבהן רק פאפינים.
הפאפינים מהווים חלק מיחסים סימביוטיים מסוג Commensalism, בהם הציפורים משתמשות בתקופת הרבייה בחורים ריקים שארנבים בעבר בנו. חורים אלה משמשים את הפאפינים כמגן מפני טורפים ומפני מזג אויר, והארנבים לא מושפעים מכך כי אילו חורים שכבר לא בשימוש עבור הארנבים. הנישות אקולוגיות שהפאפינים תופסים הם הקולוניות בתקופת הרבייה שלהם. הקולוניות קיימות בתקופת חודש אפריל כאשר הפאפינים מגיעים אל החופים בכדי למצוא את זיווגם. הפרדת הנישות יצר את הפיצול בין סוגי הפאפינים השונים כאשר הנישות של הפאפין האטלנטי מתפזרות באזור הגיאוגרפי המוזכר קודם לכן.
הפאפינים לא חלק מגילדה כלשהי משום שגילדה כוללת אורגניזמים שנמצאים באותו מקום ובאותו זמן. הפאפינים רוב הזמן בים הפתוח ולכן לדעתי הם לא חלק מגילדה. הפאפינים לא עונים על ההגדרות של מין שליט, או מין מהנדס גנטי. יש להם חלק בתחרות כי כחיות נטרפות וכחיות טורפות, הם משפיעים על החיות אותן הם טורפים ומושפעים מהחיות הטורפות אותם. בשל יחסי הגומלין של הפאפינים כטורפים ומוטרפים הם חלק משינוי הרכב חברה לאורך זמן, ולדעתי בשל כך יש להם תפקיד בסוקצסיה.
יחסי גומלין עם בני אדם
דרכים שהמין מושפע מפעילות אנושית
הפאפינים האטלטניים מושפעים לרעה מפעילות אנושית במיוחד על ידי דיג, שפיכת שמנים לים, ובעבר גם מציד. בנוסף לכך שינויי האקלים משפיעים על הפאפינים האטלנטיים. אמנם הם לא נחשבים בסכנת הכחדה, אך הם אכן מאוימים ומספרים בירידה הדרגתית. בשל כך הם מונו תת הקטגוריה של מין פגיע Vulnerable Species -VU. כאמור לעיל, המין האנושי משפיע על הפאפינים האטלנטיים בכמה אופנים. ראשית, בשל הדיג של בני האדם ישנם פחות דגים בים. עניין זה משפיע על הספקת המזון של הפאפינים. הם צריכים להתאמץ יותר על מנת להשיג את מזונם העיקרי. לצערינו הדיג לא רק לוקח ממזונם אלה גם עלול ללכוד את הפאפינים ברשתות הדיג [15]
קושי נוסף בהישרדותם הוא בשל שפיכה של נפט ומזהים כימיים בים. השמנים שאוניות מפזרות כאשר הן מעבירות סחורה או נעות בים באופן כללי, מהווה גורם המוריד לפאפינים את עמידותם למים משום שהשמן במגע בהם גורם להם לאבד את חסינותם כנגד המים הקרים (waterproof) ובכך מאבדים מחום גופם. הפאפינים נפגעים מהשמנים גם כאשר הם מנקים לעצמם את הנוצות בכך שהשמנים והכימיקלים גורמים להם לחולי, מה שמשפיע לרעה על יכולת התאמתן לסביבה. בנוסף, בשל שינויי האקלים, התאמתן של הפאפינים נפגעת במים החמים מכיוון שהם מותאמים לחיות במים בטמפרטורה שבין 0-20 מעלות צלסיוס. השפעות אלו גורמים למספרם של הפאפינים לרדת בהדגרה.
מאמצי אנשים לסייע לפאפינים האטלנטיים
בתקופת הסתיו, בזמן שהפאפינים הצעירים עוזבים את הקן ואת היבשה, וכאשר מתחיל להיות חשוך בלילות, הפאפינים נמשכים אל האורות באיים ובחופים ומתערבבים ברחובות העיירות והכפרים. שם מסוכן להם בשל מכוניות וחתולים. באי שבו הקולוניה המרכזית של הפאפינים האטלנטיים נמצאת, Westmann Islands, תושבי העיר בתקופת הסתיו תופסים בלילה את הפאפינים אשר מגיעים לעיירתם בקופסאות קרטון ומשחררים אותם אל הים בבוקר, ובכך מחזירים אותם לסביבתם הטבעית. בצורה זו אנשי העיירה מצילים את הפאפינים מסכנות העיר ועזרתם העלתה את מספר הפאפינים שניצלו בשנים האחרונות.
בעבר ב-MAINE בארה"ב ובמזרח קנדה היו קולוניות גדולות של פאפינים אטלנטיים, אך בני האדם הרגו הרבה מהם לתחביב או בשביל נוצותיהם. זה הגביר את רמות ההכחדה לגבוהות בעיקר באזורים האלה, עם אחוזים מאוד נמוכים של פאפינים שנותרו ביחס למספרים שהיו במאה ה-19. כיום קיים ניסיון לעזור לאוכלוסיות הפאפינים בחופי מיין להתרחב דרך פרויקט נפלא הנקרא Project Puffin [16].
קישורים חיצוניים
- תוכי ים אטלנטי, באתר ITIS (באנגלית)
- תוכי ים אטלנטי, באתר NCBI (באנגלית)
- תוכי ים אטלנטי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- תוכי ים אטלנטי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- תוכי ים אטלנטי, באתר GBIF (באנגלית)
ניו יורק טיימס, מדוע תוכוני הים האיסלנדים נעלמים?, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2018- ארז ארליכמן, הציפורים שביקרו לראשונה בישראל, ynet, 26 בספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ תוכי ים אטלנטי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 Robin Street and Ann Emily, ADW, תוכי ים אטלנטי
- ^ ניו יורק טיימס, מדוע תוכוני הים האיסלנדים נעלמים?, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2018
- ^ Puffin | bird, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ Auks, Murres, and Puffins Browse by Family, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
- ^ V. L. Friesen, A. J. Baker, J. F. Piatt, Phylogenetic relationships within the Alcidae (Charadriiformes: Aves) inferred from total molecular evidence., Molecular Biology and Evolution 13, 1996-02-01, עמ' 359–367 doi: 10.1093/oxfordjournals.molbev.a025595
- ^ Ten High-Flying Facts about Puffins | Blog Posts | WWF, World Wildlife Fund (באנגלית)
- ^ שימוש בעץ למיון, באתר שער לאבולוציה
- ^ Atlantic Puffin - Fratercula arctica - NatureWorks, www.nhptv.org
- ^ Atlantic Puffin - Fratercula arctica - NatureWorks, www.nhptv.org
- ^ Atlantic Puffin Facts for Kids | Puffins Information, Animal Fact Guide, 2013-01-18 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Journal 2: Symbosis and Its Related Organisms, iNaturalist
- ^ Baby Puffin Rescue in Vestmannaeyjar, What's On in Reykjavik, Iceland (באנגלית אמריקאית)
- ^ Atlantic Puffin (Common Puffin) Facts, Diet, Life Cycle, Baby, Pictures (באנגלית אמריקאית)
- ^ Andy Symes, Archived 2015 topics: Atlantic Puffin (Fratercula arctica) – uplist from Least Concern to Endangered?, BirdLife's Globally Threatened Bird Forums, 2015-07-07 (באנגלית בריטית)
- ^ What is Project Puffin?, Audubon Project Puffin, 2015-12-22 (באנגלית)